השמחה ביום העצמאות היא כפולה, גם על ההשגחה של ה' שלא מרפה מאיתנו מאז יציאת מצרים ועד למבצע החיסונים, וגם על הזכות שלנו כעם לקחת חלק אקטיבי בתהליך הגאולה.
בשבת חול המועד פסח נוהגים לקרוא את הפטרת חזון העצמות היבשות מספר יחזקאל. "התחיינה העצמות האלה?" שואל הקב"ה את הנביא. והתשובה - "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם... והבאתי אתכם אל אדמת ישראל... ונתתי רוח בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם..." (יחזקאל, ל"ו). ערב יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, אנו מבקשים להבין ולעכל את גודל הנס שזכינו לו. "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהלים ,קכ"ו).
שונה היא גאולת מצרים מגאולתנו אנו. במצרים הוציאנו הקב"ה כחצות הלילה בבת אחת "מאפלה לאור גדול". אך גאולת ישראל בדורנו מתרחשת בתהליך של קמעא קמעא, כ"איילת השחר" שבוקעת ועולה עד שנזכה ותאיר החמה במלואה. יתרה מזאת, את גאולת מצרים הביא הקב"ה בכבודו ובעצמו "אני ולא מלאך אני ולא שרף", ואילו בגאולה האחרונה אנו חשים את פעמי הגאולה שהופיעה מלמטה, מיוזמתו של כלל ישראל. פועלו של הרצל בקונגרס הציוני ובפוליטיקה העולמית, גלי העלייה שהקימו את המושבות הראשונות, רכישת הקרקעות בעמק יזרעאל וההתיישבות החקלאית, כל אלה ועוד הם תהליכים שצמחו מהשטח והניעו את המהלך הציוני עד להכרזתו של בן גוריון בה' אייר תש"ח על הקמת מדינת ישראל ובהמשך הדרך עד ימינו אנו.
שותפות זו שהקב"ה בחר דרכה להביא עלינו את שלבי הגאולה, מזכה אותנו בתחושה שאיננו מקבלים רק "נהמא דכיסופא"- לחם של בושה, אלא אנו פעילים באופן מעשי ולא פסיביים כמו בגאולת מצרים. זוהי הכרת הטוב הכפולה והמכופלת לקב"ה בימי חודש אייר הבאים עלינו לטובה. אם נתבונן בעומק התהליכים נבין בעצם שבכרכרה של מונטפיורי ישב בורא עולם ואחז במושכות, על המרפסת בבאזל עמד הקב"ה מאחורי גבו של הרצל ולחש לו באוזן "אם תרצו אין זו אגדה", ובעת רכישת הקרקעות של יהושע חנקין בעמק, פעל ריבונו של עולם להעמיד לו את סכומי הכסף הנדרשים.
באותה מידה ממש עלינו להבין שהקב"ה ישב על יד הטייס במטוס ההרקולס ששחרר את חטופי אנטבה והוא אף היה הנווט במטוסים ב"מבצע משה" ו"מבצע שלמה" שהביאו את עולי אתיופיה ארצה. ריבונו של עולם ישב וערך את הסדר לצידו של מורנו הרב דרוקמן בפסח הראשון במלון פארק בחברון לאחר מלחמת ששת הימים. והוא גם זה שנתן עצה ותושיה לראשי המדינה להתמודד עם תהליך החיסון המדהים שהוא אות ומופת בעולם כולו להתמודדות עם מגיפת הקורונה.
ואנו נשוב ונודה להקב"ה שמעניק לנו את התקווה ונשתדל לטעת בתלמידנו את תחושת ההודאה על העבר והאחריות לעתיד - "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו".
אלחנן גלט הוא מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. המאמר פורסם לראשונה במסגרת גיליון "כנפי רוח" של הרשת.