אסף ליברמן
אסף ליברמן צילום: שלומי יוסף

מדינת ישראל היא פלא משוגע. הציונות היא אחד האירועים הכי מדהימים שהתרחשו במאה ה20.

ההמונים שעזבו את בתיהם - מטהרן ועד לודג' (אמא שלי ואבא שלי, בהתאמה) - והתמקמו פה זה דבר חסר תקדים. יום העצמאות, וטקס המשואות במרכזו, מנקז אליו את הפלא הזה.

אלה המחשבות שאיתן באתי לשדר את הטקס, יחד עם חברי עקיבא נוביק, שידור שמבחינת צופים רבים נשמע "ציני", חלק החמיאו על הציניות, חלק כעסו, אבל המילה הזו חזרה על עצמה.

אני לא חושב שמישהו שחש קשר חזק ליום העצמאות יכול להיות ציני כלפיו. הוא יכול להיות מבודח או משועשע או לנסות להעביר שידור קליל וכיפי מהר הרצל.

מי כן יכול להיות ציני כלפי הטקס? פוליטיקאים שלא באו לחגוג עצמאות לישראל אלא לקדם את עצמם, לגרוף הון פוליטי, לעשות תעמולת בחירות. וככה קיבלנו סרטון של נתניהו בשיא הטקס, סרטון שאין שום הבדל בינו לבין סרטוני התעמולה של הליכוד.

ככה קיבלנו תיעוד של בני הזוג נתניהו כל חמש דקות. ככה קיבלנו את יו"ר הכנסת (פעם דמות ממלכתית) מהלל את ראש הממשלה בנאום פוליטי ארוך. ככה קיבלנו מנחים שמדקלמים את דף המסרים של נתניהו ("ישראל יצאה ראשונה מהקורונה") וככה גם קיבלנו את מנכ"ל פייזר משבח בסרטון את היחסים שלו עם ראש הממשלה.

לקחת את האירוע הממלכתי והמרגש הזה ולעשות ממנו תעמולה - זו ציניות. ולכן כשצופים רבים ראו את השידור שלנו כציני הם פשוט התבלבלו. זו לא הייתה ציניות אלא סרקזם. סרקזם הוא כלי שיש לעיתונאים כדי להתמודד עם פוליטיקאים ציניים.

מתוך עמוד האינסטגרם של אסף ליברמן

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו