רקטות מעזה. ארכיון
רקטות מעזה. ארכיון צילום: רויטרס

ההסלמה הביטחונית בישראל משאירה עובדים רבים בבתים, בין בעקבות פגיעה בבית, בין בעקבות חשש לשלומה של המשפחה ובין בשל חשש לצאת לצירי תנועה שבהם אירעו ביממות האחרונות אירועים אלימים.

האם עובדים אלה יפוצו? על כך שוחחנו עם עו"ד רן קונפינו, מנהל המחלקה המשפטית בהסתדרות הלאומית.

"יש הבחנה לגבי מקום המגורים ומקום העבודה של העובד שתוה אם יקבל פיצוי", משיב עו"ד קונפינו ומציין כי המדד העיקרי עליו ניתן להיסמך הוא הגדרת ארבעים הקילומטרים של פיקוד העורף, הגדרה המתייחסת בעיקר לסגירת מוסדות חינוך, אך לעיתים נוגעת גם למקומות עבודה.

כרגע "מבחינת מקומות העבודה אין הנחיה לא להגיע למקומות העבודה, אלא רק לא להגיע למקומות עבודה ללא מיגון", הוא מציין. באשר לפיצוי מקומות עבודה במציאות שבה אין הנחיה לסגור, אומר קונפינו כי מסתבר שאין חוקים קבועים. "אחרי שהמבצע מסתיים הממשלה מתכנסת ומחליטה אילו ימים מוכרים כימי מבצע מיוחדים ומתקינה תקנות בהתאם. בדיעבד המדינה מפצה את העסקים שנאלצו לסגור את שעריהם בעקבות המצב והעובד יקבל שכר. אם אין הנחיה שלא להגיע למקומות העבודה צריך להגיע למקום העבודה".

לזאת נוסף סעיף רלוונטי המתייחס להחלטה עצמאית של עובד שלא להגיע לעבודה גם כאשר אין הנחיה מטעם רשויות המדינה: "יש תקנות שמגנות על עובד מפיטורין במידה ונשארים עם הילד בן פחות מ-14 שמוסד החינוך שלו סגור".

על מצב בו עובד חושש לצאת לכביש המוביל למקום עבודתו משום שאירעו בו תקריות אלימות, אומר עו"ד קונפינו כי לצערו אין לו מענה הנובע מדיני העבודה, אם כי הוא משער שהדברים יהיו תלויים בהוראה של פיקוד העורף. "בתי הדין לעבודה והמעסיקים נשענים על הנחיות פיקוד העורף שהוא הגורם המקצועי המוסמך".

בהקשר זה הוא מזכיר: "הייתה תקופה שסגרו את כביש 12 המשיק לרצועת עזה וסיני. במציאות כזו עובד לא יכול היה להגיע לעבודה והוא פוצה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו