רעיון האחדות של הרצל

הרצל מהווה עד היום דוגמה ומופת למנהיג שעקרון האחדות ניצב לנגד עיניו מעל כל עקרון אחר.

טובה דורפמן , ט' באייר תשפ"א

רעיון האחדות של הרצל-ערוץ 7
טובה דורפמן
צילום: דוברות

עצמאותה של מדינת ישראל בחלוף 73 שנות קוממיות ישראלית שזה אך חגגנו, נראית לכולנו היום כמעט ברורה מאליה. אבל הצלחתו של המיזם הציוני שהקים חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, נראתה אז כחלום רחוק במקרה הטוב, או כיומרה תמוהה במקרה הרע.

בקונגרס הציוני אותו הקים הרצל תבע את המושג -"רצון העם למדינה", מושג שבבסיסו ניצבת האמונה שטריטוריה אינה התנאי העיקרי להקמת בית לאומי לעם היהודי, אלא האחדות הלאומית ושותפות הגורל.

הרצל, שמחר (חמישי) נציין את יום הולדתו, מהווה עד היום דוגמה ומופת למנהיג שעקרון האחדות ניצב לנגד עיניו מעל כל עקרון אחר וששלמות התנועה הציונית וההתחשבות בכל חלקיה וגווניה היו קו אתי מרכזי מנחה עבורו.

בפתח דיוני הקונגרס הציוני השישי, על רקע הפוגרום בקישינב, הרצל הציע לבחון את ההצעה הבריטית ליישב יהודים במזרח אפריקה, כפתרון ביניים שיסייע לסיום סבלם של יהודי אירופה.

בנאום הפתיחה שנשא הוא אמר במפורש כי "אוגנדה לא ציון היא ולעולם לא תהיה ציון", אך רק רוב זעום של נציגי הקונגרס תמכו בהוצאת משלחת למזרח אפריקה כדי לבחון אפשרות זו. זמן קצר לאחר ההצבעה, פרשו חברי המשלחת הרוסית מהאולם לאות מחאה וטענו כי ההחלטה מערערת את תפיסת ארץ ישראל כמולדת היהודית היחידה.

נוכח הקריסה הפוטנציאלית של התנועה הציונית, עשה הרצל כל שביכולתו כדי לשמור על אחדותה ועל שלמותה של התנועה. באקט אצילי שמיטיב להמחיש את הליכתו הנאמנה אחר אותם עקרונות וערכים שקבע לעצמו, הוא אף הציע להתפטר.

ציון יום הולדתו של הרצל, כמעוגן ב"חוק בנימין זאב הרצל(ציון זכרו ופועלו), ה'תשס"ד - 2004", מטרתו להנחיל לדורות הבאים את החזון, את המורשת ואת החשיבות ההיסטורית הכבירה של דמותו של הרצל ושל חזונו. כל אלו יקבלו משנה חשיבות אם נשאל כיצד הם רלוונטיים לישראל וליהדות העולם כיום.

בתקופה שבה החברה הישראלית מתפלגת ונוצר פער בין ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם, חשוב להזכיר ולזכור שהיו אלו הרעיונות, העקרונות והדבקות בהם שאיחדו יהודים ממגוון רחב של רקעים פילוסופיים ואתניים סביב מטרה נעלה ומשותפת.

טובה דורפמן היא יו"ר מרכז הרצל מיסודה של ההסתדרות הציונית העולמית