פשע שנאה בכפר סרטא
פשע שנאה בכפר סרטא צילום: דוברות המשטרה

בית המשפט המחוזי מרכז עצר עד תום ההליכים נאשם תושב השומרון, שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע פשע שנאה כלפי פלסטינים בכפר סרטא והיה קטין בן 17 בעת ביצוע העבירות.

בית המשפט העליון דחה ערר שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לפשע מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, נשיאת נשק בצוותא, ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ בצוותא, חבלה במזיד לרכב בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, היזק בזדון לרכוש בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, החזקת סכין שלא למטרה כשרה מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור והפרת הוראה חוקית.

על פי כתב האישום, הנאשם קשר קשר עם כשבעה אחרים שזהותם אינה ידועה לפגוע בערבים פלסטינים באשר הם, ולפגוע ברכושם. ב-4 בינואר 2021 לפנות בוקר הגיעו הנאשם והאחרים לכפר הפלסטיני סרטא שבאזור יהודה ושומרון, כשהם רעולי פנים וראש, והתמקמו בסמוך לארבעה בתים ושלושה כלי רכב פלסטיניים, כשהם מצוידים בשני רימוני הלם, המצויים ככלל בשימוש כוחות הביטחון, באבנים גדולות ובחפץ חד.

הנאשם והאחרים בחנו את השטח במשך מספר דקות, ונערכו בו. באותה עת שהו ולנו בארבעת הבתים, השייכים לארבע משפחות פלסטיניות, גברים, נשים, מבוגרים וקטינים (לרבות רכים בשנים) פלסטינים. אז, ביצע הנאשם, יחד עם האחרים, פשע שנאה, בו יידו ופוצצו רימוני הלם על שני בתים, יידו אבנים גדולות רבות על ארבעת הבתים ושמשות חלונותיהם, יידו/חבטו אבנים גדולות על שלושת כלי הרכב וחלונותיהם, וניקבו צמיגי שניים מכלי הרכב.

כתוצאה ממעשי הנאשם והאחרים, נפצע פלסטיני ונגרמו מצוקות נפשיות, בהלה ופחד לפלסטינים נוספים שהיו במקום. לאחר סיום מעשיהם, נמלטו הנאשם והאחרים מהמקום. את פשע השנאה ביצע הנאשם תוך הפרת מעצר בית מלא בו היה נתון. בנוסף, מספר חודשים קודם לכן, הפר הנאשם את מעצר הבית המלא בו היה נתון.

בהחלטת ביהמ"ש העליון נכתב שביהמ"ש המחוזי מרכז קבע כי לנוכח העבירות החמורות המיוחסות לנאשם, אשר בוצעו מתוך אידיאולוגיה של שנאה וכללו "השתוללות פרועה שנועדה להטיל פחד ואימה על אוכלוסיית תושבים שנמו את שנתם", וגרמו נזקים של ממש תוך שימוש בנשק חם וקר; בשים לב לעברו הפלילי; וכן לאור חומרים מודיעיניים שהוצגו לפני בית המשפט; ולמרות היות העורר קטין והמלצת שירות המבחן- הרי שאין חלופת מעצר אשר יש בכוחה לאיין את מסוכנות העורר. יתר על כן, נקבע כי די בעבירת הפרת הוראה חוקית בכדי להקים לכשעצמה עילת מעצר.

שופט ביהמ"ש העליון יוסף אלרון קבע כי דין הערר להידחות. "העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום מלמדות על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. כידוע, עבירות אלימות, נשק וביטחון, כבמקרה דנן, מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית... בעבירות אלו יושם העורר במעצר עד תום ההליכים, ואילו חלופת מעצר או מעצר באיזוק אלקטרוני יתאפשרו במקרים חריגים בלבד...כפי שנפסק לא אחת, "קטינות איננה חסינות"- החוק אינו אוסר על מעצרו של קטין עד תום ההליכים, במקרים בהם אין בחלופת המעצר כדי לאיין את תכליות המעצר.

''בענייננו, לא שוכנעתי כי יש לשנות מהחלטתו של בית המשפט קמא על אף היותו קטין בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו. במקרה דנן אני סבור כי יש בחומר החסוי לעת הזו כדי ללמד על המסוכנות הנשקפת מן העורר, אשר מצטרפת לחזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה לחובתו בגין העבירות בהן נאשם".

''לאור קביעתו של ביהמ"ש קמא כי לא ניתן ליתן אמון בעורר לאחר שגילה "עמדה מובהקת של חוסר אמון בגורמי החוק, הביטחון והמשפט", ובהתחשב בסיכון להישנות התנהגות עבריינית "אידיאולוגית" מצדו ולהפרת תנאי שחרורו, כפי שנעשה בעבר, לא מצאתי כי יש להורות על חלופת מעצר", כתב השופט.