עניין אישי והפעם עם נעם קליין

בן 42, נשוי ואב לשישה. גר בתל אביב, מנהל ומייסד 'המקום'

שילה פריד , י' באייר תשפ"א | עודכן: 15:52

עניין אישי והפעם עם נעם קליין-ערוץ 7
נעם קליין
צילום: עופר עמרם

התחלה// ירושלים. נולד בבית וגן ובגיל ארבע עבר לרמות. הבכור מבין ארבעה. "היינו ממש מהמשפחות הראשונות ברמות וגדלנו יחד עם השכונה. אז היא הייתה ברובה דתית לאומית, היום מרבית התושבים חרדים".

אבא// ראובן קליין, היה איש חינוך ולימד יהדות במסגרות שונות. "מאז שאני זוכר את עצמי הוא חלם ולא הפסיק לדבר על זה שאנחנו לא יכולים לשמור את התורה רק לעצמנו, שחייבים ללמד יהדות לציבור הכללי. כנראה שאת החיידק הזה קיבלתי ממנו".

אמא// אסתר, מורה ואשת חינוך גם היא. "אמא הייתה ילידת תל אביב, ובמשך שנים ראיתי אצל הרבה מהמשפחות בגרעינים התורניים בתל אביב שיש הורים וסבים וסבתות מתל אביב. כנראה זה הפחית מהחשש".

לומד להסתדר// את שנות הלימודים בבית הספר היסודי עבר ב'נעם' בירושלים. "הייתי תלמיד בסדר, לא מתאמץ יותר מדי. חוץ מהלימודים הנסיעות היו חוויה חזקה, לפעמים שני אוטובוסים לכל צד. למדתי להיות עצמאי ולהסתדר לבד".

חברים לחיים// אחרי 'נעם' המשיך לישיבה לצעירים שליד מרכז הרב. "היה לנו מחזור איכותי עם חברים טובים, כל אחד מהם היום ממש ענק בתחום שלו. מזכ"ל בני עקיבא, קצינים בצבא, אנשי עסקים ואישי חינוך. גם אחרי 25 שנים אנחנו עוד בקשר".

סכנה ברחובות// שנות התיכון היו גם תקופת האינתיפאדה. "כל שבוע היה פיצוץ של אוטובוס בירושלים, היו המון פיגועים. לא מזמן אמרתי להוריי שאני לא מבין איך נתנו לנו לצאת מהבית. אז כנערים לא היינו מודעים כל כך".

לרקום חלומות// עם סיום התיכון החל ללמוד בישיבה הגבוהה בבית אל. "הסמל של בית אל הוא הסולם, הראש בשמיים והרגליים חזק בקרקע. היה בית מדרש על הקרקע, נהניתי מהלימוד וגם ממה שמסביב לו. למדתי מאנשים כמו הרב חנוך פיוטרקובסקי, כצל'ה, יואל צור, ניר אלוני, ובראשם הרב זלמן מלמד – אנשים שחלמו והגשימו חלומות במטרה להפוך את העולם, איש איש בתחומו, והכול מכוח התורה".

מחלקת בייניש// אחרי שלוש שנים בישיבה התגייס ושירת כלוחם בגבעתי. "בבית המדרש בישיבה הרגשתי שנלחמים בשעון, אין זמן להפסקה ונותנים הכול מהבוקר עד הלילה. בצבא אין את המרוץ הזה. פותחים שעון, אומרים מתי לקום, מתי לעשות כל דבר. מי שלמד בישיבה כל זה קטן עליו".

המדריך// עם השחרור, כעבור שנתיים, חזר ללמוד בישיבה ובמקביל שימש כמדריך בישיבה התיכונית 'בני צבי' שליד ישיבת בית אל. בנוסף לכך למד בתוכנית 'לפני ולפנים' להכשרת מורים מבית המדרש של 'מקור חיים'. "היה ברור שזה הכיוון. גדלתי בבית של אנשי חינוך והיה לי מובן שזה המקום לעשות ממנו שינויים גדולים".

פנים אל פנים// "בתוכנית 'לפני ולפנים' יש חידוש מאוד משמעותי. הנחת העבודה היא שמחנך מצוי במפגשים תמידיים, מפגשים עם התלמידים, מפגשים עם מורים אחרים ומפגשים עם ההורים, והחידוש הכי גדול הוא להיות מחנך שפוגש את עצמו. מי שיודע מי הוא בעצמו, יכול לחנך אנשים אחרים".

דור המייסדים// לקראת סיום התואר היה שותף להקמת תיכון בשם 'מעלה' בירושלים, יחד עם הרב דוד סמסון. "יומיים לפני פתיחת השנה הרב סמסון נפגש איתי והציע לי להיות לצידו כמורה, רכז בגרויות ורכז חברתי במסגרת לתלמידים שנשרו ממסגרות אחרות. אמרתי לו שאני צריך כמה ימים לחשוב על זה. הוא אמר שלהגיע להחלטה צריך חצי שעה, השאלה מתי תהיה חצי השעה הזאת. הוא נתן לי שעתיים ובסופן קיבלתי את ההצעה".

אין מקום// "עיריית ירושלים לא נתנה אישור לפתיחת בית הספר, אז נכנסנו לבניין ריק של בית ספר במרכז העיר. המחשבה הייתה שיזרמו איתנו, אבל זה לא קרה. אמרו לנו שאם נמשיך להשתמש במבנה תגיע משטרה, אבל בסוף ה־OU הסכים לתת לנו להשתמש בבניין שלהם. התברר שגם בבניין הזה מתקיימת פעילות של OU אחר הצהריים ולא יכולנו להשתמש בו".

יש מקום// "הרב סמסון הסתכל ימינה ושמאלה וראה את מלון דן פנורמה. הוא נכנס לקבלה וביקש לקבל חדרים כדי ללמוד עם התלמידים. במלון הסכימו לתרום את החדרים ואף סיפקו שתייה לתלמידים. אחרי יום או יומיים נכנסנו חזרה ל־OU. יש בסיפור הזה לימוד גדול".

החצי השני// בימי פתיחת התיכון חבר טוב בשם שולי הר־מלך נרצח בפיגוע. נעם הגיע לשבעה ולשלושים אצל המשפחה האבלה. כעבור חודשיים אבא של שולי הי"ד התקשר אליו והציע את תהילה, שכנה שלהם. "שלושה שבועות אחרי הפגישה הראשונה כבר התארסנו". תהילה מעצבת גרפית. "היה לה חשוב לרכוש מקצוע שבו תוכל לעבוד מהבית. כך היא נשארה עם הילדים בבית עד גיל שנתיים".

הנחת// השניים נישאו ועברו לגור בעטרת. כיום יש להם שישה ילדים: צורית בת 16, רון משה אברהם בן 14, מעיין בת 13, שחר בן 11, טל בת שמונה ואורי בת שלוש.

העיר הגדולה// בעקבות הגירוש מגוש קטיף החליטו נעם ותהילה להעתיק את מגוריהם לתל אביב. "הבנו שאי אפשר להישאר לגור עם עצמנו ולצפות שעם ישראל יבין אותנו. זה קשה. ירושלמים שומעים על תל אביב ומתחילים להזיע. החלטנו שנעבור לשנתיים, בינתיים אנחנו פה 13 שנים".

דלת פתוחה// יחד עם אריאל ורעות דורפמן הקימו בני הזוג את 'המקום' בלב תל אביב. "פתחנו בעצם מרכז להרצאות, סדנאות, הופעות, סיורי תנ"ך, שבתות וכל מה שקשור לתרבות יהודית. סוג של סדנת טעימות או חלון ראווה. לתת לאנשים הזדמנות לטעום, להכיר ולבחור מה מתוך מה שפגשו מתאים להם. החלטנו שנזמין רק מבוגרים, שלא יגיעו בני נוער בניגוד לרצון ההורים, לא רצינו עימותים. עשינו את זה למבוגרים שבאים ומשלמים ומפגינים רצינות ורצון".

בין עולמות// המקום צמח והגיע למימדים של יותר מ־500 לומדים בשבוע. "הגיעו קבוצות, הרצאות, סדנאות בוקר, שיעורי ערב. אני מקווה שהצלחנו לחולל איזשהו פיוס בין הדמות הסוערת של ברנר, שעל שמו קרוי הרחוב שבו נמצא 'המקום', ובין בית המדרש של הרב קוק. יונתן רזאל אפילו כתב על זה שיר כשהגיע אלינו. הרעיון היה לתת לאנשים להכיר אוצרות שהם יבינו כמה הם יכולים להעשיר את החיים שלהם".

ממשיכים מרחוק// שנת הקורונה העבירה את הפעילות לזום ולרשתות החברתיות. "בהתחלה זה היה מיוחד. אנשים שגרים מחוץ לתל אביב חזרו לשיעורים, אנשים שהרבה זמן לא ראינו, ועם הזמן הגיעה גם ההשתוקקות לחזור למפגשים אמיתיים. עכשיו מזדמן לנו לחזור ולכבוש שוב את ספסלי המקום".

ממשיכים בתנופה// כיום, אחרי החזרה לשגרה, 'המקום' מתרחב ומתכנן מעבר למבנה חדש. "עד כה היינו ברחוב ברנר. התחנה הבאה מבחינתנו היא מבנה גדול שהוקם בעבר לכינוסי עונג השבת של ביאליק, אולם שנקרא 'אוהל שם' שהכיל בשיא שלו כאלף איש שהגיעו ללמוד תורה ולשיר יחד בשבת אחר הצהריים. בהמשך המבנה שימש בעצם כהיכל התרבות הראשון והמרכזי של תל אביב במשך עשרות שנים. עלות שיפוץ המבנה עומדת על בין 25 ל־40 מיליון שקלים. יש תורמים שהבטיחו את הבסיס ואנחנו מזמינים את הציבור להיות שותף, לתרום ולהיות חלק מהדבר הגדול הזה".

אם זה לא היה המסלול// "אני איש של שותפויות. הייתי מצטרף לכמה חברים והיינו ממציאים יחד מסלול מעניין".

במגרש הביתי

בוקר טוב// קם מוקדם, בסביבות חמש בבוקר. "אני אוהב את השקט של השעות המוקדמות ואת הנחת שיש בהן אפילו בתל אביב". תפילה ודף יומי ויוצאים לפיזור הילדים. "בשנת הקורונה זה השתנה, אבל מקווים לחזור בהמשך".

פלייליסט// "צבי זלבסקי, יהושע אנגלמן, דדי בן עמי. קצת ישן אבל רגוע ועמוק. כשהילדים ברכב הם אחראים על התקליטייה".

שבת שלום// "משתדל לנוח ביום שישי כדי להגיע לשבת עם כוח ולא 'להיזרק'. בדרך כלל סעודה אחת רק למשפחה, בבוקר אוהבים אורחים וסעודה שלישית היא בסגנון של פעם בבית הכנסת. זקני תל אביב עוד זוכרים ניגונים מחסידויות מזרח אירופה. זה דור ששווה להכיר ולזכור את הסיפורים שלו".

דמות מופת// "אביתר בנאי. לימד והופיע ב'המקום' כמעט מההתחלה בסדרות של שיעורים וגם בהופעות בקונספט מיוחד של לימוד משולב בנגינה. יש לו יכולת מופלאה ללמד תורה לכל סוג של קהל".

מפחיד // "לא להספיק, לאחר. אבל ברור לי שנכון לי ללמוד לשהות בהווה ושיהיה בסדר. אין סיבה אמיתית לרוץ. עובד על זה".

משאלה// "שנצליח ליצור שיח של תקשורת מקרבת בכל המעגלים. שלא נסכים, אבל מתוך כבוד ואהבה".

כשאהיה גדול// "התוכניות שלנו כרגע הן לשבע שנים קדימה. נשמח ללוות עוד מיזמים דומים ולסייע להם. כמו שרבים וטובים עזרו לנו - לעזור הפעם לבאים בתור".

לתגובות: shilofr@gmail.com