המחרים יוחרם

מניעת פרס ישראל למחרים אוניברסיטת אריאל פרופ' עודד גולדרייך היא צעד מוצדק כלפי מי שגרם נזק לא רק למוסד האקדמי שקרא להחרים אלא גם למדינת ישראל וליהודי התפוצות. דעה

צילה סינוואני־שטרן , י' באייר תשפ"א

המחרים יוחרם-ערוץ 7
טקס הענקת פרס ישראל תשפ״א
קרדיט: עודד קרני - לע״מ

פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. לדברי שר החינוך בן־ציון דינור בטקס הראשון שהתקיים בשנת 1953, "מתן פרסי ישראל ביום העצמאות בא להדגיש את הקשר הפנימי האורגני בין עצמאות מדינית ובין עצמאות רוחנית".

בעניין פרס ישראל שנמנע ביום העצמאות האחרון מפרופסור שחתם על עצומה להחרים את אוניברסיטת אריאל: מי שמחרים (או קורא להחרים) מוסד אקדמי או אנשי אקדמיה במדינת ישראל מסיבות פוליטיות, שלא יתפלא כאשר מחרימים אותו מלקבל פרס אקדמי בגלל תמיכתו בחרם הפוליטי נגד מוסד אקדמי בארץ.

ככל שדרגתו של המחרים גבוהה יותר כן מעשהו חמור יותר, כי חוג מכריו בעולם גדול יותר וחשוב יותר. הנזק שהוא גורם פוגע לא רק במוסד המדובר, בסגל האקדמי ובעשרות אלפי סטודנטים ובוגרים תמימים, אלא גם במדינת ישראל אשר אישרה את המוסד כחוק באופן דמוקרטי.

יתרה מזאת, מתן הכשר לחרם אקדמי על ידי פרופסורים נכבדים ומוסדות אקדמיים מובילים בישראל נותן לגיטימציה לחרם אקדמי כעיקרון, כולל חרם נגד כל האוניברסיטאות הישראליות, עיין ערך BDS. בסופו של דבר נפגעים מהחרם גם אקדמאים יהודים וסטודנטים יהודים ברחבי העולם, וכך גדלה בשנים האחרונות האנטישמיות בקמפוסים רבים בחו"ל ובפזורה היהודית בעולם.

האנטישמים לא מבחינים בין שני צידי הקו הירוק. הם גם לא מבחינים בין ישראלים ליהודים, והם מאמצים בהתלהבות קריאות לחרם מצד אנשי אקדמיה ישראלים כדי להכפיש את מדינת ישראל כולה. חכמים היזהרו בדבריכם! אל תהפכו לאידיוטים שימושיים בידי פעילים אנטישמיים.

בשנת 1992, כאשר הוצע להעניק פרס ישראל לפרופסור ישעיהו ליבוביץ, שהיה ידוע בהתנגדותו לפעילות צה"ל ביהודה ושומרון, ראש הממשלה דאז יצחק רבין הודיע שאם ההחלטה על הענקת הפרס "לאיש הזה" לא תבוטל, הוא לא יבוא לטקס הממלכתי. לבסוף ליבוביץ ויתר על הפרס מעצמו.

ובאשר למיקומה של אוניברסיטת אריאל: כזכור, רבין ז"ל היה רמטכ"ל הניצחון ב־1967, בשחרור יהודה ושומרון מהכיבוש הירדני. בנאומו בכנסת ב־ 5.10.1995 הסביר רבין, בין היתר: "התחייבנו בפני הכנסת שלא לעקור אף יישוב במסגרת הסדר הביניים, גם שלא להקפיא בנייה וגידול טבעי". ואכן, בהסכם אוסלו רבין הקפיד לא להוריד אף יישוב יהודי ביו"ש, וייעד שטחי C לסיפוח ישראלי בסופו של התהליך. עד היום לא קם מנהיג ישראלי אמיץ שיממש את מורשת רבין זו. אריאל נמצאת בשטח C, והייתה במרכז הקונצנזוס הישראלי להחלת ריבונות ישראלית כבר אז.

הכותבת היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, לשעבר רקטור אוניברסיטת אריאל, יו"ר ועדת האיכות של מל"ג וסגנית נשיא האגודה האירופית לחקר ביצועים