"הייתי חולם על אמא ומתעורר לחדר בפנימייה"

משה דוד, יתום מאם ומאב, מספר את סיפור חייו הקשה ומבקש את עזרת הציבור כדי לקום על הרגליים ולבנות משפחה

בשיתוף ועד הרבנים , י' באייר תשפ"א | עודכן: 12:37

"הייתי חולם על אמא ומתעורר לחדר בפנימייה"-ערוץ 7
פנימיה
צילום: שאטרסטוק

"הסיפור שלי קשה, כזה שאנשים אוהבים לטאטא מתחת לשטיח או להתעלם" מספר משה, בחור מתמודד בגיל העשרים.

משה דוד, נולד להורים קשי יום בבני ברק, לאחר שנים של הזנחה רגשית ופיזית הוא נמסר לפנימייה שם חווה בדידות קשה.

"כשהייתי בן 8 אמא עזבה את הבית בבני ברק ולקחה איתה את הילדים לירושלים. בבת אחת נתלשתי מהחברה, השכנים והעיר המוכרת, ברגע אחד גם נותק הקשר עם אבא ולא ידעתי מתי נתראה שוב.

אמא התקשתה לתפקד לבד עם ארבעה ילדים ואת החודשים הקשים שעברנו אני מעדיף לשכוח. אחרי תקופה אני ואחי ה'גדול' (10) נמסרנו לפנימייה ואת הקטנים העבירו למשפחת אומנה.

לתרומה לחצו כאן>>>

בגיל 8 למדתי לחיות לבד, להדחיק את השאלות ולנסות לשרוד. שמרתי על החפצים הבודדים שלי, מיעטתי לכבס והתאבלתי על כל חור במכנסיים...

כשבגרתי קצת, הייתי נוסע לבקר בבית, רואה את ההזנחה הנוראית, את המצב הרפואי של אבא, את ההתמודדות הנפשית של אמא ויודע שאין לי לאן להפנות אצבע מאשימה. השנים עברו, אמא נפטרה בגיל 42, אבא הלך לעולמו שש שנים אחרי.

בין לבין, פגשתי את הרב סלומון, אב ל 11 ילדים משלו ש'אימץ' אותי באופן לא רשמי ודאג לסדר לי עבודה במפעל תפילין בקוממיות. הוא הפגיש אותי עם אנשי מקצוע שעזרו לי לווסת את הכאב למקום בונה ומצמיח.

הוא שילם עלי הון תועפות ודאג לכל מה שאני צריך, היום אחרי דרך ארוכה ולא פשוטה אני רוצה לבנות בית ולפתוח דף עצמאי וחדש.

הרב סלומון דואג לפרנס בית עם 11 ילדים ולא יכול לקחת על עצמו יותר! אני חייב למצוא דרך להפסיק להיות נטל על אנשים אחרים, לחיות באופן עצמאי ולהתחתן.

אבא ואמא מעולם לא יכלו לתמוך בי ועכשיו הם גם לא נמצאים.. בבקשה, אחים יקרים, תעזרו לי לעשות את הצעד הראשון שממנו אוכל להתקדם הלאה ולבנות את החיים.

לתרומה לחצו כאן>>>