משלחת בראשות ראש לשכת ראש הממשלה עו"ד דב וייסגלס יצאה לוושינגטון כדי להציג בפני המימשל האמריקני את הערות ישראל ל"מפת הדרכים".
במשלחת חברים גם תת אלוף עיבל גלעדי ואלון אושפיז ממשרד החוץ. המשלחת תפגש מחר עם היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס, ותציג בפניה את 15 ההערות שגובשו בדיונים ארוכים שנערכו בתקופה האחרונה בישראל ל"מפת הדרכים".
בישראל מקווים שארה"ב תתחשב בהערות בכך שתכניס שינויים בטיוטת "מפת הדרכים" או לפחות על ידי מכתב לוואי שיצורף למפת הדרכים עם פירסומה הצפוי בעוד כשבועיים, לאחר שאבו מאזן ירכיב את ממשלתו.
שר החוץ סילבן שלום שוחח ביום שישי עם שר החוץ האמריקני קולין פאוול, ובירך אותו על ההצלחה האמריקנית בעיראק. שלום ציין כי הצלחה זו תחזק את היציבות האיזורית, ותגרום לשינוי פני המזה"ת.
בהתייחסו ל"מפת הדרכים" הוסיף שר החוץ כי לישראל יש הערות למפה. לדבריו, ההערות הללו נועדו לגשר על פערים ולאפשר את יישומה של מפת הדרכים. עוד אמר שר החוץ כי ישראל סבורה שארה"ב היא זו שצריכה להוביל את תהליך השלום באיזורנו.
דבריו של השר שלום נאמרו על רקע סירובה של ישראל לכל מעורבות אירופית או אחרת, בפיקוח על הנושאים הביטחוניים הכלולים במפת הדרכים. דרישה זו היא אחת מההערות של ישראל ל"מפת הדרכים".
ישראל עומדת על כך שהפיקוח הביטחוני יהיה רק בידי ארה"ב, ולשאר חברות הקוורטט תינתן האפשרות לפקח על הנושאים הכלכליים והאחרים, שאינם נוגעים לענייני ביטחון.
קידום "תהליך השלום" בין ישראל לערביי הרש"פ יסייע לארה"ב לשפר את מעמדה בעולם הערבי, בעולם המוסלמי ותסייע למלחמה בטרור. כך אמר תת מזכיר ההגנה פול וולפוביץ' ביום חמישי בדברו בפני וועדת הביטחון של הסנאט. הוא ציין כי הדבר חשוב בעיקר "בהתייחס לדרך שבה ערבים תופסים אותנו. יש צדדים שליליים במה שקרה, למרות שאני סבור שאנשים יבינו שמדובר כאן בשחרור של עם ערבי".
הנשיא בוש התייחס אף הוא ל"מפת הדרכים" בפסגה שנערכה בצפון אירלנד בהשתתפותו של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר. הוא אמר כי הוא נחוש בדעתו לקדם את התכנית. נמסר כי לאחר שהאירופאים הביעו "ספקנות" באשר לכוונותיו אמר בוש כי הוא מתכוון לדברים שהוא אומר, "כפי שמבין היום גם סדאם חוסיין", דברי בוש.
הסתייגויות מ"מפת הדרכים" הביע גם שר הבטחון שאול מופז. בהופעה בפני המועדון הליברלי בתל אביב אמר שר הביטחון שאול מופז כי ב"מפת הדרכים" של הנשיא בוש יש ליקויים רבים.
לדבריו בתכנית אין הכרה בישראל כמדינה יהודית ואין דרישה מהצדדים להגיע בהסכם לסוף הסיכסוך הישראלי-ערבי. ישראל אומר מופז למודת ניסיון מהעבר ואינה מעונינת כי השקט שאולי יושג כעת, יהווה רק פסק זמן בטרור המופעל כנגדה.
מופז גם מתח ביקורת על לוח הזמנים עליו מתבססת מפת הדרכים. "לא צריך לקשור את התהליך בתאריך קלנדרי", אמר. לדבריו התהליך צריך להתנהל בהתאמה לתוצאות שיושגו במהלך התקדמות המו"מ ולא על תאריכים שנקבעו מראש.
חוסר האמון השורר בין הצדדים, אמר מופז, אינו מאפשר להתייחס בשלב זה לנושא הסדר הקבע כפי שהוא מופיע ב"מפת הדרכים", ובעיקר כאשר אותו הסדר הקבע עליו דובר בהסכם אוסלו לא עמד במבחן.
מופז הדגיש כי יש לבחון את כוונות ערביי הרש"פ, מאמציהם למנוע טרור ולבסוף את תוצאות התהליכים.
במשלחת חברים גם תת אלוף עיבל גלעדי ואלון אושפיז ממשרד החוץ. המשלחת תפגש מחר עם היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס, ותציג בפניה את 15 ההערות שגובשו בדיונים ארוכים שנערכו בתקופה האחרונה בישראל ל"מפת הדרכים".
בישראל מקווים שארה"ב תתחשב בהערות בכך שתכניס שינויים בטיוטת "מפת הדרכים" או לפחות על ידי מכתב לוואי שיצורף למפת הדרכים עם פירסומה הצפוי בעוד כשבועיים, לאחר שאבו מאזן ירכיב את ממשלתו.
שר החוץ סילבן שלום שוחח ביום שישי עם שר החוץ האמריקני קולין פאוול, ובירך אותו על ההצלחה האמריקנית בעיראק. שלום ציין כי הצלחה זו תחזק את היציבות האיזורית, ותגרום לשינוי פני המזה"ת.
בהתייחסו ל"מפת הדרכים" הוסיף שר החוץ כי לישראל יש הערות למפה. לדבריו, ההערות הללו נועדו לגשר על פערים ולאפשר את יישומה של מפת הדרכים. עוד אמר שר החוץ כי ישראל סבורה שארה"ב היא זו שצריכה להוביל את תהליך השלום באיזורנו.
דבריו של השר שלום נאמרו על רקע סירובה של ישראל לכל מעורבות אירופית או אחרת, בפיקוח על הנושאים הביטחוניים הכלולים במפת הדרכים. דרישה זו היא אחת מההערות של ישראל ל"מפת הדרכים".
ישראל עומדת על כך שהפיקוח הביטחוני יהיה רק בידי ארה"ב, ולשאר חברות הקוורטט תינתן האפשרות לפקח על הנושאים הכלכליים והאחרים, שאינם נוגעים לענייני ביטחון.
קידום "תהליך השלום" בין ישראל לערביי הרש"פ יסייע לארה"ב לשפר את מעמדה בעולם הערבי, בעולם המוסלמי ותסייע למלחמה בטרור. כך אמר תת מזכיר ההגנה פול וולפוביץ' ביום חמישי בדברו בפני וועדת הביטחון של הסנאט. הוא ציין כי הדבר חשוב בעיקר "בהתייחס לדרך שבה ערבים תופסים אותנו. יש צדדים שליליים במה שקרה, למרות שאני סבור שאנשים יבינו שמדובר כאן בשחרור של עם ערבי".
הנשיא בוש התייחס אף הוא ל"מפת הדרכים" בפסגה שנערכה בצפון אירלנד בהשתתפותו של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר. הוא אמר כי הוא נחוש בדעתו לקדם את התכנית. נמסר כי לאחר שהאירופאים הביעו "ספקנות" באשר לכוונותיו אמר בוש כי הוא מתכוון לדברים שהוא אומר, "כפי שמבין היום גם סדאם חוסיין", דברי בוש.
הסתייגויות מ"מפת הדרכים" הביע גם שר הבטחון שאול מופז. בהופעה בפני המועדון הליברלי בתל אביב אמר שר הביטחון שאול מופז כי ב"מפת הדרכים" של הנשיא בוש יש ליקויים רבים.
לדבריו בתכנית אין הכרה בישראל כמדינה יהודית ואין דרישה מהצדדים להגיע בהסכם לסוף הסיכסוך הישראלי-ערבי. ישראל אומר מופז למודת ניסיון מהעבר ואינה מעונינת כי השקט שאולי יושג כעת, יהווה רק פסק זמן בטרור המופעל כנגדה.
מופז גם מתח ביקורת על לוח הזמנים עליו מתבססת מפת הדרכים. "לא צריך לקשור את התהליך בתאריך קלנדרי", אמר. לדבריו התהליך צריך להתנהל בהתאמה לתוצאות שיושגו במהלך התקדמות המו"מ ולא על תאריכים שנקבעו מראש.
חוסר האמון השורר בין הצדדים, אמר מופז, אינו מאפשר להתייחס בשלב זה לנושא הסדר הקבע כפי שהוא מופיע ב"מפת הדרכים", ובעיקר כאשר אותו הסדר הקבע עליו דובר בהסכם אוסלו לא עמד במבחן.
מופז הדגיש כי יש לבחון את כוונות ערביי הרש"פ, מאמציהם למנוע טרור ולבסוף את תוצאות התהליכים.