שקט מתפרעים

מרביצים ליהודים ביפו, לוד ומזרח ירושלים, במשולש מנתקים כבישים וראש הממשלה חושב שהוא מהאו''ם. האם צריך לבקש שגם היהודים יירגעו?

מתן פלג , י"ג באייר תשפ"א

שקט מתפרעים-ערוץ 7
מתן פלג
צילום: אור אלכסנברג

בואו נשים את הדברים על השולחן. כואב ומביך להחריד לראות כיצד מתנהגים מנהיגי המחנה הלאומי. אלו שציפינו מהם להתנהג בשיקול דעת וכבוד, מתוך תפיסת עולם של שליחות היסטורית.

אנשים שהיה מצופה מהם להיות חומר יצוק של המושג "בימים ההם ובזמן הזה", דווקא הם משילים מעצמם כמעט כל ערך עליהם גדלו ובשמם נבחרו לאורך השנים, במחיר של נזיד שיקולים אישיים, רגשנות נקמנית ומגלומניות ילדותית. אין חזון נפרץ, אין מעוף ערכי. ריק.

למרות קוצר הראות וחוסר האחריות כלפי העם וכלפי העתיד לבוא, אפשר לראות כבר היום לאן נגררת מדינת ישראל בגלל אותה התקוטטות חסרת פשר. אפשר להוסיף גם חסרת רחמים כלפי הציבור שנלכד בעין הסערה.

מאז פרוץ הרמדאן, המלווה במסורת של צום בשעות היום ופרעות נגד יהודים בלילה, לא שומעים את כלל מנהיגי המפלגות הלאומיות עומדים כצוק איתן ומגנים יחד את רדיפת היהודים.

הנה כבר בלי להקים ממשלה הנתמכת על התנועה האסלמית השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כולם בשקט פן יצטרכו אותם להקמת ממשלת תככנות לאומית.

הגדיל ראש הממשלה ומסר הודעה לתקשורת כאילו היה ראש ממשלת האו"ם בתום דיון הערכת מצב עם הצמרת הביטחונית: "לכל התושבים וגם לכל המבקרים בירושלים- אנחנו דורשים כרגע את מילוי החוק ואני קורא להרגעת הרוחות מכל הצדדים".

לא ברור על אילו צדדים מדובר. מרביצים לעשרות יהודים ביפו, בלוד ובמזרח ירושלים, במשולש מנתקים כבישים וכולם מעלים לרשת במה שהחלו לקרוא "אינתיפאדת התיקתוק". האם צריך לבקש שגם היהודים יירגעו?

הלימבו הפוליטי המשתק הזה יצר שקט תעשייתי עצום בו כל מבקשי רעתנו מסתערים בבטחה קדימה ולא רק בערים המעורבות.

לאחרונה חשף ארגון עד כאן כי ממשלות אירופה דוחקות ברשות הפלסטינית להשתלט באמצעות בניה בשטחי C "בלי להתחשב כלל בצד הישראלי". אותו דבר קורה גם בגליל ובנגב.

האם שנאת נתניהו באמת יכולה להצל על כל הדברים הדחופים הללו?

אז נכון שבמשמרתו התפתחה העריצות המשפטית למימדים בלתי נתפסים. נכון שהוא לא החיל ריבונות. נכון שבמשמרתו מדינת ישראל מאבדת את הנגב לתנועה האסלמית אותה הוא מנסה כרגע לנרמל. הכל נכון.

יחד עם זאת, הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות אנטי ציוניות מובהקות המתנגדות לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ושבין חבריהן תומכי טרור היא אסון הרבה יותר גרוע. זה לא לתקן אלא לשבור את הכלים. מוטב להקים ממשלה וללחוץ עליה מימין מאשר לנרמל תופעות אנטי ציונות בשם השנאה והאינטריגות האישיות.

כאשר מדובר במפלגת שמאל כמו מרצ שבין חבריה יש התומכים בחקירת חיילי צה"ל בבית הדין הבינלאומי בהאג, כאילו הקמנו מדינה יהודית בכדי שהגויים ישובו לשפוט אותנו על כל צעד ושעל, איך בכלל אדם כמו נפתלי בנט שוקל "לשים את הכל בצד?" האם בהאג ימתינו? האם ניצן הורוביץ ימתין? היהפוך נמר חברבורתיו?

מדוע לא שומעים גם את חברי המפלגות השונות? מה זו שתיקת הכבשים הזו? האם לעם ישראל אין זכות לדעת מה חושבת איילת שקד, או עמיחי שיקלי? כנ"ל לגבי שרי הליכוד או חברי תקווה חדשה? האם הציבור לא ראוי לדעת מה חושב עודד פורר מישראל ביתנו על כך שראש מפלגתו מנגח את המגזר החרדי באופן כל כך בוטה וקיצוני?

איזו הדרדרות ערכית. ז'בוטינסקי היה מתבייש. פשוט מתבייש. בקיצור לא מענין אותנו השנאה הפרטית שלכם. יש כאן עם שצריך מנהיגות. תתבגרו.

מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו"