נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: Yonatan Sindel/Flash90

מה אכפת לנו איך ראש ממשלה מתנהג אל עמיתיו ומהו מד האחדות שהוא מוביל, תירץ הימין בינו לבין עצמו והחוצה כשהשמאל אמר שביבי מפלג.

הרי יש סדר עדיפויות; ראש ממשלה צריך לדעת להגן עלינו מהאיראנים, לשמור על הבנים שלנו בשדה הקרב, להצמיח את הכלכלה, לנצח מגיפות.

כל שורה מהרשימה הזאת היא יהלום נוצץ בפנטזיה אזרחית של כל אדם בעולם, אבל גם הימין ידע עמוק בפנים ודאג כמו אמא, שמתישהו העניין הזה של יחסים סבירים ואמינות בין־אישית יצוץ ויפגע, כמו עוגת קצפת שעפה בפניו של חתן השמחה ומחרבת הכל.

והנה הגיע הרגע, נתניהו נופל למלכודת "המקטב הלאומי" - סטיקר שהכין לו השמאל וניסה להדביק לו לאורך כהונתו, אך גם מלכודת שחפר הוא עצמו ומצדיק את ההגדרה הזאת. כמו ילד שלא לומד מטעויות למרות הוראה מתקנת וריפוי בעיסוק, הוא מאבד סבלנות ושליטה עצמית במקומות הלא נכונים.

רק שנתניהו כבר לא ילד, הוא האבא של המיזם הזה. וכאילו לא הוא עצמו פירק את גוש הימין לפני שנה - ניפוץ שהימין משלם עליו את המחיר בעצם הבחירות הרביעיות הללו - בוחר ראש הממשלה לפרוק את האגרסיות שלו על ראש המפלגה היחיד שהקפיד לא להוציא מפיו את השילוש הקדוש: רק לא ביבי. מודעות ענק קוראות לבנט שמאלני, מזהירות אותו בצבעים של דגל אש"ף מממשלת שמאל קיצונית.

איזו צביעות. בנט היה היחיד ששיחק משחק הגון, לא נקב בשם המפורש: רל"ב, ומנע מעצמו תהילה זמנית בזמן שסער קיבל את שלו מצד אחד וסמוטריץ' רכב על מנדטים של הליכוד מצד שני. הפעם נראה ש"ילד הכאפות" מספר בחוץ ש"סתם מוציאים עליו עצבים", והאבא מרהיב עוז ואומר "תחשוב טוב מה עשית שזה מגיע לך", במקום לעצור ולתרגל מה שלמד בסדנאות שליטה בכעסים.

בנט לא מתחשבן, הוא עובד בלהקים ממשלה ולקדם את המדינה. זאת המטרה שלשמה באים פוליטיקאים לעולם, וזה גם מה שצריך היה לעשות נתניהו לולא התאמץ כל כך לשרוף גשרים. ייתכן שבנט ישלם על כך בראשו בבחירות הבאות. אבל ככה מצופה מאיש ציבור להתנהג - שם בצד חישובים מטופשים שממליצים לשבת על הגדר או לסחוף את העם לעוד הרפתקה של שנאות מקומיות, וממית עצמו באוהלו של תקציב.

הליכוד, שהכשיר את שיתוף הפעולה עם עבאס אחרי שהקים שלל ממשלות שמאל, שם את ראשו של בנט על לוח המטרה ומסית נגדו בכל פלטפורמה אפשרית. בפועל, ממשלתו המתהווה של מנהיג ימינה לא נראית שמאלית יותר מממשלות שנתניהו הקים בעבר, רק רעננה ורעבה יותר להצלחה. ליברמן פחות טוב מכץ במשרד האוצר? מיכאלי פחות משמולי ברווחה? ניצן הורוביץ כשר חינוך בוודאי יעשה עבודה טובה יותר מגלנט, אנשי כחול לבן הוכיחו עצמם במקצועיות במשרדים שקיבלו ואת אנשי סער אנחנו מכירים מהליכוד. אם קצה השמאל יתאפק ולא ישרוף בפוליטיזציה את ההקרבה ההדדית, יכולה להיות כאן ממשלת אחדות פעילה ויעילה. ואז, הפרחים לבנט.

המאמר פורסם בעיתון ''ישראל היום''