שו"ת בנושא העלייה להר הבית

הרב אלישע וולפסון לקח שאלות שנשאל הרב שלמה אבינר בעניין הר הבית וחיבר להן תשובות אחרות.

הרב אלישע וולפסון , י"ד באייר תשפ"א

שו"ת בנושא העלייה להר הבית-ערוץ 7
הרב אלישע וולפסון
חיים אלבוים

הרב שלמה אבינר שליט"א פרסם בעלון 'באהבה ובאמונה' שו"ת בנושא העלייה להר הבית. אני מבקש להביא לפניכם את השאלות עם שינויים לפי העניין, ותשובות שונות ממה שכתב הרב, והבוחר יבחר.

  1. האם יש מצווה או עניין מיוחד להתפלל בהר הבית?

בוודאי, ישנה מצווה גדולה להתפלל בהר הבית. כך כתב הרמב"ם בביאורו את מצוות התפילה: "מנין לעיקר תפילה בתוך המצות? מהכא: את ה' אלוהיך תירא ואותו תעבוד. ואמרו: עבדהו בתורתו, עבדהו במקדשו. כלומר ללכת שם להתפלל בו ונגדו כמו שבאר שלמה עליו השלום".

כלומר, שעיקר מצוות התפילה מתקיימת בהר הבית. האם זה נכון רק בזמן שבית המקדש קיים? על כך אמרו חז"ל: "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה. אמר ר' ברכיה: בשעה שהיה בנוי היתה עונה תפלתם, ומנין שאף עכשיו שהוא הר? תלמוד לומר מהר קדשו סלה". ומקרא מלא הוא: "עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה".

חז"ל מלמדים אותנו שאבותינו הקדושים התפללו במקום זה, וכך מספר המדרש: "רבי יהודה אומר: עשרים שנה היתה רבקה עקרה, ולאחר עשרים שנה לקח יצחק את רבקה והלך להר המוריה למקום שנעקד שם, והתפלל עליה על הריון הבטן, ונעתר לו הקדוש ברוך הוא" (וראה עוד באריכות בספר 'הר הבית כהלכה').

כעת, שזכינו לשוב להר הבית, זכות גדולה ומצווה רבה יש לנו לשוב ולקבוע את עיקר מקום תפילתנו בטהרה בהר הבית, ורבים מגדולי הפוסקים קראו להקים בית כנסת בהר הבית.

  1. האם אנחנו במדרגה הראויה לעלות להר הבית?

כאשר חזקיהו המלך מנע עצמו מקיום מצוות פריה ורביה, נאמר לו בנבואה "מת אתה ולא תחיה" 'בעולם הזה ולעולם הבא', אע"פ שהוא מנע עצמו ממצווה מחמת שראה ברוח הקודש שיצא ממנו בן רשע. על כך עונה לו ישעיהו: מה שאתה מצווה אתה מחויב לעשות, והקב"ה יעשה מה שהוא רוצה (ברכות י.). העלייה להר הבית כהלכה היא מצווה גדולה מהתורה, כפי שיבואר להלן. מכיוון שכך, אסור לנו לעשות חשבונות שמים האם אנו במדרגה הראויה, אנחנו מחויבים לקיים את כל המצוות כולם בלי שום קשר למדרגה זו או אחרת. חובה עלינו לעלות להר הבית בטהרה לקיים את מצוות ה' המתקיימים בעלייה להר הבית.

כפי שלא יתכן שאנו נימנע מקיום מצוות תפילין בטענה שאיננו ראויים להניח על בשרנו את קדושת שם השם הקדוש, כך לא יתכן שנימנע מלעלות בהר ה' לקיים את מצוות ה' בעלייה בטהרה להר. וכבר כתב ספר החינוך: "המחמירים בקדושת המצוה ומניאים לב ההמון בדבריהם מהתעסק בה, אולי כונתם לטובה, אבל באמת יש בזה מניעה לבני אדם בכמה מצות והיא רעה רבה" (חינוך תכא).

  1. האם יש היום מצווה לעלות להר הבית מדין כיבוש, או שמא זה טוב שהערבים נמצאים שם?

יש מצווה וחיוב גמור לרשת את הר הבית, ולצורך כיבוש הר הבית מותר אפילו להיכנס שלא בטהרה, כפי שהורו כל גדולי ישראל בעת מלחמת ששת הימים. בחז"ל אף מובא שהקב"ה בא בטרוניה לדוד המלך על כך שהוא כבש בסוריה, אך לא כבש את הר הבית. וצריך לדעת שכפי שביהודה ושומרון ובכל מקום בארץ לא מספיק הכיבוש הראשוני של צה"ל, אלא חייבת להיות נוכחית אזרחית, שרק באופן זה המקום נשאר באמת בידינו, כך גם בהר הבית, אם אנחנו לא עולים אליו בטהרה, אנחנו מפקירים אותו לידי אויבנו. העלייה להר הבית בטהרה כהלכה היא קיום מצוות הורשת הארץ. 

כך כתב בספרו הרב הראשי לישראל הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל: "להסגיר את הר הבית לערבים שהם יחללו את קדושתו ויקנו חזקה עליו, על ידי שאנו נדיר רגלינו מלעלות לשם, בוודאי שזה נוגד את ההלכה ויש בזה משום איסור של 'לא תחנם - לא תיתן להם חנייה בקרקע' (ע"ז כ, א), וגם יש בזה איסור חמור של חילול המקדש, כמו שמקונן הנביא: 'על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו' (איכה ה, יז-יח). שלטון הערבים בהר הבית, חמור מנקודת ההשקפה של ההלכה ומסוכן יותר משועלים, באשר לשועלים אינם מחללים את קדושתו, כהגדרת הנביא: "ובאו בה פרצים וחללוה" (יחזקאל ז, כב).

בוודאי ובוודאי שמצווה להיכנס ולהפגין נוכחות יהודית בהר הבית, כי אין חטא יותר חמור מהסגרת מקום המקדש וקדשי הקדשים של האומה היהודית לערבים, לאחר שזכינו בחסדי ה' לשחרר אותו מידם במלחמת ששת הימים".

ועוד כתב: "לפי המצב הקיים שכל זר ונכרי וכל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, נכנסים כיום לקדש הקדשים באין מפריע, ואין בפניהם שום מחסום ומניעה להיכנס להר הבית ולמקום המקדש עצמו, והם מחללים אותו ועושים שם כבתוך שלהם, כמו שכתוב: "ובאו בה פריצים וחללוה" (יחזקאל ז, כב), אם אנו נאסור על עצמינו את זכות הכניסה לצורך תפילה ועבודת השם על הר הבית, יצא שבאופן מעשי, אנו מסגירים את קדש הקדשים של האומה לוואקף המוסלמי. ועוברים לא רק על איסור תורה של "לא תחנם" (דברים ז, ב) שפירושו ההלכתי לא תיתן להם חניה בקרקע, אלא עוברים על כמה וכמה איסורים אחרים, כגון "ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם" (במדבר ה, ג)".

ובמקום אחר כתב הרב גורן: "על אף המגבלות ההלכתיות שהכניסה להר הבית מעורר אצל יהודים דתיים אחרים, הרי על פי דין חייבים למסור את הנפש על מנת שהר הבית יישאר פתוח בידי ישראל".

גם הגר"מ אליהו זצ"ל, אשר בזמנו לא התיר לציבור את העלייה להר הבית, זעק על חילול המקום בידי גויים וקרא להקים בית כנסת בהר, זה לשונו: "אנו רואים בעין כיצד שועלים הלכו בו, כיצד מקום שנאמר בו והזר הקרב יומת הולכים בו זרים ומחללים אותו, וכבר חז"ל גזרו על כל העכו"ם כזבים ואסורה להם הכניסה למקום הקודש והמקדש ועוד מקומות שמותר לישראל טהור להכנס ואפי' בזמן הזה, וע"כ חובה קדושה מוטלת על מי שבידו למנוע מצב עגום זה ואפי' ע"י פרסום הענין שהם עוברים על איסור ואין לחשוש ממה שיאמרו.

אודות כניסת ישראל עם הגבלות מסוימות כמו שכת"ר מציע זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום ועל הבאים ובכלל בני ברית, אולם לפי המצב הנוכחי חוזר אני כל הכתוב לענ"ד על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש".

  1. כיצד יש לקיים את דברי הכתוב "לשכנו תדרשו ובאת שמה", האם על ידי עלייה בפועל, או שמא דווקא על ידי שנרומם את עם ישראל לתשובה ולמדרגת המקדש?

ראשית, הכתוב אומר במפורש שהדרישה היא על ידי שנבוא למקום המקודש. אם כן היום, שיש לנו את היכולת לבוא להר הבית כהלכה, הרי שיש לנו מצווה מהתורה לדרוש את המקום ולבוא אליו. וכבר כתב הרמב"ן שהמגיפה הקשה שהייתה בסוף ימי דוד, באה מחמת ההתרשלות של עם ישראל מקיום מצווה זו של דרישת בניין המקדש.

כידוע, אחרי המעשים נמשכים הלבבות. התורה מדריכה אותנו שהדרך להתרומם למדרגת המקדש זה דווקא על ידי שנבוא למקום ונתמלא משפע קדושתו. הדרישה המעשית לבית המקדש על ידי עלייה להר הבית, היא היא מכשירה את הלב לבניין הבית. כמובן שהדרישה המעשית חייבת לבוא ביחד עם עבודה פנימית גדולה והפצת תורה וקירוב לבבות בקרב בית ישראל.

חז"ל מספרים לנו שאלקנה אביו של שמואל הנביא זכה להחזיר את עם ישראל בתשובה על ידי שהיה עולה למשכן, ואוסף אליו בדרך את כל מי שהסכים להצטרף. כך במשך כמה וכמה שנים זכה להביא את כל עם ישראל למשכן, ומתוך כך להחזירם בתשובה. זו בדיוק העבודה שיש לנו בזמן הזה.

  1. כיצד ניתן לעלות כאשר רוב גדולי ישראל אסרו את העלייה?

נכון שאחד מדרכי הפסיקה וההכרעה בהלכה זה הליכה אחר הרוב, אך ישנם עוד כללים רבים לפסיקת הלכה, ובכל תחומי התורה פעמים רבות שאנחנו לא מכריעים על פי רוב. בשאלה שלפנינו, מכיוון שהרבנים האוסרים אינם אוסרים מעיקר הדין אלא רק מחששות שונים, ואילו המתירים מוכיחים שאין כל חשש איסור בעלייה כהלכה, ואדרבה, יש חיוב גדול ומצווה רבה לעלות, על כן יש ללכת לפי הפוסקים שאומרים שיש מצווה רבה לעלות.

בנוסף לכך, צריך לזכור שגם לשיטות שאסרו את העלייה להר הבית, ברור שהאיסור הוא זמני בלבד, הרי על הר הבית אנו מחויבים לבנות מקדש ולהקריב קורבנות. מכיוון שכך, גם גדולי ישראל שהורו בעבר לאסור עלייה להר הבית, היום, לאחר שהשתנו כמה וכמה דברים, יתכן מאוד שהיו גם הם מתירים ומורים שמצווה לעלות.

  1. האם מצוות "מורא מקדש" לא מדריכה אותנו להתרחק מהמקום על מנת שלא נפגום בקדושתו, כפי שכתב והורה מרן הראי"ה קוק זצ"ל?

מצוות "מורא מקדש" מתקיימת בעיקרה כאשר אדם נכנס להר הבית בטהרה כהלכה, נזהר מללכת למקומות האסורים, והולך בבית ה' ברגש, כפי שכתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ז) וכמבואר בחז"ל ובדברי הראשונים. מרן הרב זצ"ל הוסיף וביאר שגם כאשר אנחנו מונעים את עצמינו מלהיכנס בטומאה באופן האסור, הרי שיש בזה "מורא מקדש". אך וודאי גם לשיטתו עיקר מצוות מורא מקדש מתקיימת כאשר באים בטהרה להר ומתנהגים בו באופן הראוי.

בלשון הרב נחום רבינוביץ זצ"ל: "מצות יראה היא מצווה חיובית המתקיימת בקום ועשה (וכעניין מצוות יראה לגבי הורים וכן לגבי השי"ת). כלומר, רק מי שנתקרב למקום המקדש ונכנס עד למקום שמותר להיכנס ונזהר שלא לפרוץ הגבולות ומקפיד על ההלכות המוזכרות במצוות 'יראה' – כגון: מסיר נעליו לפני הכניסה וחוזר לאחוריו ביציאתו, והוא הדין למי שטובל לקראת עלייתו, בכך מקיים את מצוות העשה של יראה... אבל אם אינו בא לשם כלל, אין זה אלא כמתעלם ממצוות מורא מקדש ואין בכך לא יראה ולא כבוד".

הקב"ה גאל אותנו בניסים ונפלאות והשיב אותנו לחצרותיו ולמקום קודשו, עכשיו העבודה שלנו להראות לקב"ה שאנחנו באמת ובתמים רוצים לבנות לו בית, בכל לבנו ובכל נפשנו. הציבור הקדוש נקרא ללמוד את ההלכות, לטבול ולעלות בטהרה כהלכה, ולהצטרף לישיבת הר הבית ולכולל 'דרישת ציון' אשר עולים להר הבית בכל יום ויום ומתפללים תפילת שחרית ותפילת מנחה בהר הבית.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'.

הרב אלישע וולפסון הוא ראש כולל דרישת ציון ומחבר הספר 'הר הבית כהלכה'.