הרמטכ"ל רא"ל משה יעלון פירסם במוצאי שבת איגרת שנשלחה בתחילת החודש למשרתי הקבע בצה"ל. באיגרת מבטיח הרמטכ"ל לעשות הכל לשמור על זכויותיהם, וזאת נוכח הקיצוץ הצפוי בשכרם ובזכויותיהם במסגרת תקציב הבטחון המקוצץ.
בתחילת המכתב מעלה הרמטכ"ל על נס את נחישות הלחימה של חיילי צה"ל ב"אויב הפלשתיני" בתקופת השנתיים וחצי של האינתיפדה, ומציין גם את הכוננות בגבול הצפון, המוכנות להידרדרות אזורית והאיום הנוכחי מעירק. הרמטכ"ל מדגיש באיגרת למשרתי הקבע, כי הקיצוץ בתקציב משרדי הממשלה הכרחי, לרבות במשרד הבטחון.
למרות זאת, הוא מדגיש, כי עמדתו "הנחרצת" היא כי "..משרתי הקבע, הגם שיטלו חלק במאמץ הלאומי ויתרמו את חלקם להבראת המשק, ראוי שיזכו לתשומת לב מיוחדת ובעיקר בעת לחימה ..", כיוון שהם "נושאים בעול כבד ובאחריות ישירה לבטחון המדינה וההגנה עליה."
הכתב הצבאי של עתי"ם חיים פרנקל מציין כי בשל הקיצוץ התקציבי במשרד הבטחון יקצץ צה"ל בתנאי אנשי הקבע בנוסף לקיצוץ הצפוי בשכרם. בין היתר יתחילו אנשי הקבע לשלם השנה עוד 3% משכרם נטו כמס בריאות. עוד הוא מציין כי עפ"י התכנית יקוצצו תקנים ויפוטרו אנשי קבע מהשירות.
יצויין כי צה"ל כבר הפסיק לפני מספר שבועות להוציא חיילים לנופש במתקני האגודה למען החייל, וכן את יציאת מפקדי יחידות השדה, לוחמי היחידות המובחרות והטייסים לנופש בבתי מלון.
הפיקוד הגבוה בצה"ל נחוש בדעתו לעמוד על זכויות המשרתים, "שנקנו בעמל רב בשנות שירותם. "אנו פועלים על מנת להבטיח תנאי שירות הוגנים וחיוניים למשרתי הקבע גם בימים הקשים הללו, הן מתוך האמון שנותנים בנו, והן מתוך הצורך לשמר את איכותו האנושית הגבוהה של צה"ל.
כ"ראש המטה הכללי של צה"ל פועל אני בשעה זו למען שמירה על זכויותיכם, תוך הדגשת
ייחודיות שירות הקבע ותנאי השירות הראויים לאלה המופקדים על בטחונה של מדינת ישראל", מבטיח הרמטכ"ל בסוף מכתבו.
במערכת הבטחון מתנהלת עבודת מטה בימים אלה, העוסקת בסדר העדיפויות לקיצוצים אותם יכניס צה"ל בתקציבו, וזאת לאחר שתקציב הבטחון קוצץ בשנת 2003 ב-2.8 מיליארד שקלים.
בשנתיים הבאות יקוצץ תקציב הבטחון בכשני מיליארד שקלים בכל שנה.
במסגרת קיצוצים אלה בתקציב צה"ל, צפוי קיצוץ בפעילות ביש"ע (ב-300 מיליון שקלים), כמו כן תבוטלנה מסגרות מטה ואולי אף יחידות לוחמות, לרבות הפחתה במספר הטנקים או המטוסים של צה"ל ורמת כוננותם.
יופסק כמעט לחלוטין אימון מערך המילואים בשנת 2003 (350 מיליון שקלים), וכל מיזם שהיקפו השנתי יגיע ל-300 מיליון שקלים ולהיקף רב-שנתי של 700 מיליון שקלים יצטרך לעבור אישור של ועדת שרים בראשותו של ראש הממשלה.
בתחילת המכתב מעלה הרמטכ"ל על נס את נחישות הלחימה של חיילי צה"ל ב"אויב הפלשתיני" בתקופת השנתיים וחצי של האינתיפדה, ומציין גם את הכוננות בגבול הצפון, המוכנות להידרדרות אזורית והאיום הנוכחי מעירק. הרמטכ"ל מדגיש באיגרת למשרתי הקבע, כי הקיצוץ בתקציב משרדי הממשלה הכרחי, לרבות במשרד הבטחון.
למרות זאת, הוא מדגיש, כי עמדתו "הנחרצת" היא כי "..משרתי הקבע, הגם שיטלו חלק במאמץ הלאומי ויתרמו את חלקם להבראת המשק, ראוי שיזכו לתשומת לב מיוחדת ובעיקר בעת לחימה ..", כיוון שהם "נושאים בעול כבד ובאחריות ישירה לבטחון המדינה וההגנה עליה."
הכתב הצבאי של עתי"ם חיים פרנקל מציין כי בשל הקיצוץ התקציבי במשרד הבטחון יקצץ צה"ל בתנאי אנשי הקבע בנוסף לקיצוץ הצפוי בשכרם. בין היתר יתחילו אנשי הקבע לשלם השנה עוד 3% משכרם נטו כמס בריאות. עוד הוא מציין כי עפ"י התכנית יקוצצו תקנים ויפוטרו אנשי קבע מהשירות.
יצויין כי צה"ל כבר הפסיק לפני מספר שבועות להוציא חיילים לנופש במתקני האגודה למען החייל, וכן את יציאת מפקדי יחידות השדה, לוחמי היחידות המובחרות והטייסים לנופש בבתי מלון.
הפיקוד הגבוה בצה"ל נחוש בדעתו לעמוד על זכויות המשרתים, "שנקנו בעמל רב בשנות שירותם. "אנו פועלים על מנת להבטיח תנאי שירות הוגנים וחיוניים למשרתי הקבע גם בימים הקשים הללו, הן מתוך האמון שנותנים בנו, והן מתוך הצורך לשמר את איכותו האנושית הגבוהה של צה"ל.
כ"ראש המטה הכללי של צה"ל פועל אני בשעה זו למען שמירה על זכויותיכם, תוך הדגשת
ייחודיות שירות הקבע ותנאי השירות הראויים לאלה המופקדים על בטחונה של מדינת ישראל", מבטיח הרמטכ"ל בסוף מכתבו.
במערכת הבטחון מתנהלת עבודת מטה בימים אלה, העוסקת בסדר העדיפויות לקיצוצים אותם יכניס צה"ל בתקציבו, וזאת לאחר שתקציב הבטחון קוצץ בשנת 2003 ב-2.8 מיליארד שקלים.
בשנתיים הבאות יקוצץ תקציב הבטחון בכשני מיליארד שקלים בכל שנה.
במסגרת קיצוצים אלה בתקציב צה"ל, צפוי קיצוץ בפעילות ביש"ע (ב-300 מיליון שקלים), כמו כן תבוטלנה מסגרות מטה ואולי אף יחידות לוחמות, לרבות הפחתה במספר הטנקים או המטוסים של צה"ל ורמת כוננותם.
יופסק כמעט לחלוטין אימון מערך המילואים בשנת 2003 (350 מיליון שקלים), וכל מיזם שהיקפו השנתי יגיע ל-300 מיליון שקלים ולהיקף רב-שנתי של 700 מיליון שקלים יצטרך לעבור אישור של ועדת שרים בראשותו של ראש הממשלה.