א. בעשור האחרון, התעמולה לעידוד עליה להר הבית הולכת ומתעצמת. לשם כך קמו קרוב לעשרה ארגונים, מגייסים תקציבי עתק, טורים קבועים בשלושה עיתונים נכתבים מדי שבוע, הוקמו שדולות בכנסת, מושקעים המון יח"צ תקשורתי ופוליטי.
כחלק מהקמפיין הארוך, מופיעות בתקשורת מדי כמה שבועות כותרות מסקרנות: "זינוק במספר העולים להר הבית!", "שיא חדש בעליות להר הבית!"
הכתבות הללו, שנשלחות לתקשורת על ידי ארגוני העליה, מוטות בצורה קיצונית, ונועדו להנדס לנו את התודעה, ולייצר אצל הקורא רושם דמיוני, כאילו "כולם כבר בהר הבית, אז איך אתה לא תעלה?!"
אך האמת היא, שבמשך 4 השנים האחרונות כמות העולים להר הבית עומדת במקום ולא מתרחבת.
הארגונים המפרסמים את הידיעות הללו, בונים על זה שהקוראים לא יתחילו לשוטט ולבדוק את הנתונים.
למשל, בחול המועד פסח האחרון, הכותרות זעקו: "2641 איש עלו להר הבית בפסח. שיא חדש!"
אז בדקנו, כמה עלו בפסח בשנים האחרונות?
ובכן, לפי הנתונים של ארגון 'יראה' (שפועל להעצים את העליה להר הבית) בפסח תשע"ח עלו 2593 יהודים להר הבית, ובפסח תשע"ט עלו 2438 יהודים. (בפסח תש"פ לא עלו, בגלל הקורונה). כך שגם מס' העולים בפסח השנה הוא כמעט אותו דבר. וכך עולה גם מסיכום נתוני כלל השנה: בשנת תשע"ח עלו 28800 יהודים, ובשנת תשע"ט 29420. בשנת תש"פ עלו 22367 (אמנם ההר היה סגור למשך חודשיים, אז יתכן שהיו מצליחים להגיע פחות או יותר לאותה הכמות, לולא הסגרים).
כלומר - בשנות השיא של העליה, עלו להר הבית במשך כל השנה פחות מ30 אלף איש.
ב. חשוב להדגיש - לא מדובר בכמות העולים אלא בכמות העליות. מי שעוקב אחרי הפרסומים והתמונות באתרי העליה, יראה שהרבה מאוד מהעולים עושים זאת הרבה פעמים במשך השנה. (וכניסוח ארגוני העליה בעצמם: "הגידול בכמות היהודים העולה להר הבית נובע, בחלקו המשמעותי, מעליות חוזרות של אותם אנשים שנספרים כמה פעמים, ולאו דווקא מהרחבת מעגל העולים"). יש מעולי ההר גם כאלו שמעידים שהם עולים להר באופן יום-יומי. יש אף מלגות מוגדלות, הניתנות לאברכים שעולים להר הבית מדי יום!
כך שניתן להעריך, שכמות היהודים שעולים להר הבית היא 2-4 אלפים בסה"כ! מדובר בעצם על תופעה מינורית ביחס לכלל הציבור. עולי הר הבית נותרו בסה"כ מיעוט קטן. ואעפ"כ, הקמפיינים של ארגוני העליה נותנים תחושת שוא כאילו כל הציבור כבר בהר הבית.
ג. ולא, זה לא כי לאנשים לא חשובה ההתקרבות לקודש ולמקדש. לשם השוואה, לכותל המערבי עלו בפסח האחרון חצי מליון איש! המס' הבלתי נתפס הזה מלמד, שעל כל יהודי שעולה להר הבית, יש כ200 יהודים שמגיעים עד להר ומכריזים: "אנחנו לא עולים להר! אנו שומרים על מורא המקדש!".
מול כל התעמולה המסיבית לעליה להר, עומדת ההרגשה הבריאה של עם ישראל, שהולך באופן פשוט אחרי פסיקתם של כמעט כל גדולי ישראל, ומוציא אל הפועל את תשוקתו לקודש דווקא בשריד בית מקדשנו.
נסו לדמיין שמול כל כותרת על עליות להר הבית היתה עולה במקביל ידיעה על "כמעט חצי מליון יהודים הגיעו עד הר הבית ולא נכנסו בו".
אז גם אם ביום ירושלים הבעל"ט התעמולה תצליח מאוד, ויכנסו, נניח, 3000 איש להר הבית, עדין זה נותר מיעוט קטן.
ד. אגב, גם בקרב רבני דורנו, הרבנים שעולים להר הבית הם בדרך כלל אותם רבנים, כפי שניתן לראות בפרסומים שלהם, אך הרוב המוחלט של הרבנים מתנגדים לעליה להר, כפי שפרסמנו בכרוז בשנה שעברה. לכן, כל הדיבורים על "התרחבות מעגל התמיכה הרבנית" אינם נכונים כלל.
ה. ואף על פי שמדובר במיעוט קטן, אין להקל ראש בדבר, וכדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל המפורסמים על אדם אחד שנכנס בשוגג להר הבית: "פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מליונים של ישובים מעשיים!" (איגרת תרעז).
ו. הקמפיין נמשך גם ביום העצמאות האחרון, בו פורסם על 'עלית מאות יהודים להר הבית'. וזה כבר ממש שיא האבסורד.
הלא שמחתנו ביום העצמאות היא על כך שהקמנו מדינה יהודית, ולא רק מדינה ליהודים. אם חפצים אנו במדינה יהודית, כלומר במדינה שרשות-הרבים הציבורית שלה מתאימה לתורה וליהדות, חייבים לחזק בכל כוחנו את המוסד היחיד שמבטא את הזהות היהודית שלנו כעם וכמדינה (=הרבנות הראשית), ולציית להוראותיו בלי פקפוק. וכדברי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: "כל ישראל הנאמנים לדבר ד' בתורתו התמימה, מחויבים להישמע להדרכתה הברורה" (להלכות ציבור עמ' קמג). הרבנות הראשית היא המרא דאתרא לעניינים ציבוריים ולאומיים (עי' למשל עמוד הימיני ו, יא).
אז תמוה - כיצד ניתן לעלות להר הבית ביום העצמאות, ולהתעלם מפסקם המוחלט והנחרץ של כל הרבנים הראשיים לדורותיהם?! הלא מדובר פה על שאלה שנוגעת במקום הכי כלל-ישראלי שיש. אם לא בשביל להכריע בשאלות מעין אלו נוסדה הרבנות הראשית, ע"י מרן הרב קוק זצ"ל, אז לשם מה כן היא נוסדה?!
ז. ועל אחת כמה וכמה בשנה זו, שיום העצמאות הוקדם. הלא ביום ג' אייר לא קרה דבר, וכל תוקף קדושתו הוא רק משום שהרבנות הראשית החליטה – כדי למנוע חילולי שבת – להקדים את החג ביומיים. אז לברך על ההלל ביום העצמאות שהוקדם, רק בגלל פסק הרבנות, ואח"כ לעלות להר הבית – זה ממש תרתי דסתרי.
ח. מה שהיה הכי תמוה בידיעה שפורסמה ביום העצמאות האחרון, הוא שנכתב בה שיש עלייה של חמישים אחוז לעומת יום העצמאות הקודם. וזה נתון מאוד מענין, בהתחשב בעובדה שביום העצמאות הקודם ההר היה בכלל סגור...