הקו האדום

השותפים של בנט וסער בגוש השינוי יתקשו לתמוך בהסדרת ההתיישבות הצעירה, אך הציפייה מהם היא להעמיד את הנושא כתנאי בכל ממשלה שתקום. דעה

אוריה לוברבום , י"ז באייר תשפ"א

הקו האדום-ערוץ 7
פורום ההתיישבות הצעירה
צילום: דוברות

התהפוכות הפוליטיות של הימים האחרונים מעמידות במבוכה גם את הוותיקים והמנוסים ביותר שבשחקנים הפוליטיים הנמצאים כיום על המגרש, ואין איש שיכול לטעון כי הוא יודע לצפות מראש את ההתרחשויות כולן ואת משמעותן.

בכל מקרה, במידה שיעברו הימים וחברי מפלגות הימין לא יצליחו להבין את גודל השעה ואת הצורך באיחוד השורות, כך יגברו הסיכויים להקמת ממשלה בישראל בשותפות מפלגות המרכז־שמאל, מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער ומפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט. וככל הנראה, יו"ר ימינה נפתלי בנט יכהן בה ברוטציה כראש ממשלה. הרכב ממשלה זה חושף כבר כעת את בנט ללחצים כבדים מצד השותפים הפוטנציאליים אשר מקצתם הקיצוני לא בהכרח רוצים את הסדרת ההתיישבות הצעירה. הדבר מעורר אצלנו, בהתיישבות הצעירה, שיח מורכב בשאלה לאן הקול שלנו הלך והיכן עובר הקו האדום. המצב מעורר בקרב כ־20 אלף תושבי ההתיישבות הצעירה דאגה גדולה וחשש כבד שההתחייבות שהתחייבו בנט וגם גדעון סער לפני ובמהלך מערכת הבחירות להסדיר את ההתיישבות הצעירה מיד עם כינונה של הממשלה החדשה בישראל לא תמומש.

את הרמזים לכך אפשר היה למצוא בימים האחרונים בכל מקום. תמר זנדברג אמרה כי "לא נהיה חמורו של משיח של איזה מישהו לממשלת ימין שתעביר פה פסקת התגברות ותעשה סיפוח – זה לא יקרה". כתב האתר סרוגים הוסיף גם, בפרשנות משלו, הנסמכת על דיווחים שלא פורסמו, כי מרצ לא תיתן את ידה גם להסדרת ההתיישבות הצעירה. קולות אלו הם של הפינה הקיצונית של הדעות משמאל. קולות שלרוב הולכים ונחלשים בזירה הפוליטית לנוכח העובדה שההסדרה היא עניין הומניטרי ולא ויכוח של ימין ושמאל.

אך משאלות לב לחוד ומציאות לחוד, והמציאות חזקה מכל תאוריה מופרכת. יש יותר מ־70 ח"כים מהמפלגות הציוניות־לאומיות שמעוניינים לסיים את הסאגה הזאת ולתת לאזרחים היקרים הללו - משרתי מילואים, מתנדבים ומשלמי מיסים - את אותן הזכויות כמו שמגיע לכל אזרח בישראל. יש רוב מוחלט להפסיק את העוול הנורא של כל אותם אנשים יקרים שנשלחו על ידי כל ממשלות ישראל ב־20 השנים האחרונות להיות חוד החנית במלחמת העצמאות שעוד לא הסתיימה ומתקיימת גם היום בדמות שמירה על קרקעות הלאום בתנאים שאינם תנאים.

קווי היסוד המסתמנים של הממשלה המדוברת פורסמו בתקשורת ימים כמה קודם לכן, וגם אז דווח כי הסדרת ההתיישבות הצעירה לא תבוצע במסגרת הממשלה שתקום. לאור הדיווחים שלחנו בימים האחרונים לבנט ולסער מכתב ובו ביקשנו מהם לאשרר את התחייבותם ולהחזיר את האמון שמילה של פוליטיקאי היא אכן מילה.

בשביל ההתיישבות הצעירה מדובר בנסיגה של עשרה צעדים לאחור. לאחר שכבר הוסכם להצביע בעד הסדרת ההתיישבות בממשלה לפני מערכת הבחירות האחרונה, והיינו כפסע מפתרון כולל ליותר מ־70 יישובים ושכונות ביהודה ושומרון שאינם זוכים היום לתשתיות בסיסיות כגון חשמל, מים ורכיבי ביטחון, עיכבה מערכת הבחירות את המהלך כולו וכעת התחושה הקשה היא שאנחנו עלולים להינטש. הנטישה האפשרית כואבת במיוחד לנוכח ההתחייבויות החוזרות ונשנות שקיבלנו משותפינו הטבעיים שביקרו ביישובים ובמאהל ההתיישבות הצעירה בירושלים. האם יעמדו כעת בהבטחה, כי יש הבטחות שאסור להפר, ובמיוחד שמדובר על גורל עשרות אלפי ילדים שעומד על הפרק?

שמחנו לשמוע שעוד בזמן ההשבעה לכנסת, חברת הכנסת אורית סטרוק ממפלגת הציונות הדתית לא חיכתה וכבר מניחה בימים אלו על שולחן הכנסת את "חוק מרקם חיים", אשר עשוי להוות בשלב זה מהלך עוקף החלטת ממשלה. חשוב להבין, עוקף אך לא מחליף את ההחלטה שאמורה להתקבל בממשלה. על הצעת החוק חתומים יותר מ־40 ח"כים, אשר מייצגים את אצבעותיהם של 72 ח"כים בכנסת ישראל. הבעת האמון הנרחבת הזאת בחוק שיסדיר את ההתיישבות הצעירה צריכה ואמורה לשמש רוח גבית משמעותית ביותר לבנט, סער וחברי מפלגותיהם ולסמן באופן הברור ביותר: יש גוש גדול להסדרה. מסדירים את ההתיישבות הצעירה עכשיו ומעמידים את הנושא כתנאי בכל ממשלה שתקום.

הכותב הוא יו"ר פורום ההתיישבות הצעירה