קול הרע"מ

אחרי שבשבוע שעבר הצביעה רע"מ יחד עם גוש השינוי - השבוע היא כבר תמכה במתווה הליכוד בוועדה המסדרת

יוני רוטנברג , י"ז באייר תשפ"א

קול הרע"מ-ערוץ 7
מנסור עבאס בכנסת
צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ'

אלה היו ימיה האחרונים של ממשלת החילופים הרעועה שהקים נתניהו. בצעד חסר תקדים הוא הגיע לוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, במה שהתברר בהמשך כצעד ראשון בדרך לקמפיין בחירות בחברה הערבית. חברי הרשימה המשותפת ששולטים בוועדה הסתייגו מהביקור של האורח הלא רצוי, אבל דווקא יו"ר הוועדה מנסור עבאס ראה בכך צעד מבורך. זה היה הרגע שבו הקשר שהתנהל בחשאי בין יו"ר מפלגת רע"מ לראש הממשלה מזה זמן נחשף לראשונה לעין כול. מאז הוא ידע עליות ומורדות, שיתופי פעולה והכשלות ובעיקר יחס אמביוולנטי. עם היוודע תוצאות הבחירות האחרונות והמזל שנפל בחלקו של עבאס להיות האצבע ה־61 לקואליציה בראשות נתניהו זה כבר הפך לחיזור נמרץ. נתניהו עזב את רעיון ממשלת החליפים לטובת רעיון ממשלת הח'ליפות.

לא צריך להיות פרשנים פוליטיים המצויים בנבכי הפרטים כדי להבין שמדובר בפוליטיקאי מתוחכם. עוד חודשים ארוכים לפני הבחירות טען עבאס שישיבתו בתוך סיעת הרשימה המשותפת אינה ממצה את כוחו הפוליטי. מהלכי ההתקרבות לנתניהו והקרע שנוצר בעקבותיהם עם שאר מפלגות הרשימה היו מתוכננים מראש, הכול כדי ליצור את הרקע האופטימלי לריצה נפרדת בבחירות. עבאס עשה את הבדיקות שלו והבין שבריצה נפרדת הוא יוכל לעבור את אחוז החסימה ולמקסם את כוחו. אבל גם תחזיותיו האופטימיות לא יכלו לנבא לו מצב מזהיר שבו הוא ממליך ראשי ממשלות – בין אם לשמאל ובין אם לימין. משקיבל את המתנה הזאת הוא נהנה ממנה ככל יכולתו.

לעשות עסקים עם נתניהו

"ארבעת המנדטים שהצביעו למפלגת רע"מ רצו אומנם גם את האידיאולוגיה האסלאמית, אבל לא פחות מזה את הטיפול בסוגיות האזרחיות שלהם", אומר המזרחן ד"ר יחיאל שבי. "הם מאמינים בשימוש בכלי השלטון העומדים לפניהם כדי להשיג הישגים לעצמם. יש אצלם אמירה שאם מנהיגי ערב יכולים לדבר עם נתניהו ולעשות איתו עסקים אז למה אנחנו לא? כל עוד אפשר להרוויח, נרוויח. זה לא אומר כמובן שהם נסוגים מהזהות הפלשתינית שלהם או מוותרים על זכות השיבה".

ועבאס, כמצופה ממנו, מספק את הסחורה הזאת בדיוק. הוא לא שולל ישיבה בממשלה עם אף מפלגה, ומתנה את הכול אך ורק בתמורה שיקבל להצבעתו. בעיני רבים מהישראלים, ובעיקר תומכי נתניהו, המהלך שלו נתפס כשינוי היסטורי ביחס שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים, אבל כשמנסים לצלול לשורשי התפיסה של עבאס ומפלגתו, ושל התנועה האסלאמית שאותה הוא מייצג, מגלים ששינוי הוא לא בדיוק תיאור הולם למתרחש. גם במקרה הזה, המציאות מורכבת בהרבה מדיל פוליטי מזדמן.

הרשימה הערבית המאוחדת, או כפי שנהוג לכנותה בקיצור רע"מ, נולדה בשנת 1996. המפלגה היא למעשה הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, תנועה שמשייכת את עצמה לתנועת העל האסלאמית 'האחים המוסלמים'. מייסדה, נימר דרוויש, נשפט במהלך שנות ה־70 על פרשייה ביטחונית והחליט בעקבות כך לשנות כיוון. את המפלגה עצמה הוביל בתחילת הדרך עבד אלמאלכ דהאמשה, ובהמשך השרביט הועבר לשמות מוכרים כמו טאלב א־סנע, אברהים צרצור ומסעוד גנאים. מאז שנת 2019 עומד בראשה מנסור עבאס.

הפרגמטיזם הקר מאפיין את תנועת האחים המוסלמים כולה, ובתוכה גם את התנועה האסלאמית בישראל ומפלגת רע"מ. בעיניהם אין סתירה בין אידיאולוגיה מוסלמית אדוקה שכוללת את חלום הח'ליפות הגדולה שמשתרעת על שטחי המזרח התיכון כולל מדינת ישראל, ובין ישיבה בממשלה הריבונית של אותה מדינה כל עוד לא בשלו התנאים לכך.

"אנשי רע"מ מסתמכים על פסיקות של אנשי דת בעולם המוסלמי, ואפילו על מעשיו של מוחמד עצמו כפי שמתוארים בקוראן, שלא רואים פגם בכריתת הסכמים עם כופרים או עם אויבים", מסביר ד"ר גדי חיטמן, מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל. "עבאס מבין שהם מיעוט, ולא יכולים כרגע להשתלט על כל שטח ההקדש שנקרא מדינת ישראל, ולכן הוא בוחר להשפיע מתוך הפרלמנט. הוא אומר לעצמו: אני עושה ככל שאני יכול כדי לקדם את מצבו של המיעוט הערבי בהיבטים אזרחיים, ואם נוכל גם לקדם שאלות דתיות מה טוב. הקמת הח'ליפות היא לא מטרה בעדיפות ראשונה מבחינתם. לעת הזאת האידאולוגיה מקבלת התאמות כי צריך לדאוג למיעוט, גם במחיר של הכרה בשלטון הציוני".

לדברי חיטמן, המגמה הזאת אינה דבר חדש וגם אינה מאפיינת של מפלגת רע"מ באופן בלעדי. על פי נתונים שהוא מציג הפעילות של כלל הרשימה המשותפת בקדנציה המלאה האחרונה שבה כיהנה, בין השנים 2019-2016, מתוך 700 הצעות חוק שקידמו חברי הסיעה רק ארבע נגעו לנושאים לאומיים, וגם הן קודמו על ידי מפלגת בל"ד. ככלל, הפעילות הפרלמנטרית של חברי הכנסת הערבים כולם רצופה בשיתופי פעולה ארוכי שנים עם מפלגות הבית השונות, מהמפד"ל והליכוד ועד מפלגת העבודה, רק שעד היום היא התרחשה מתחת לפני השטח.

"עבאס החליט לעלות עוד קומה", אומר חיטמן, "והבחירות הסתדרו לו להפוך ללשון מאזניים. מבחינת עבאס וגם מבחינת חבריו לא הייתה אף פעם מניעה להשתתף בממשלות ישראל ולקבל עמדות השפעה, המניעה תמיד הייתה מהצד היהודי. ההבדל בינו ובין שאר המפלגות הוא שהוא חצה את הרוביקון ולשם הגשמת מטרותיו האזרחיות הוא מוכן לשבת גם עם נתניהו. מבחינת שאר חברי הרשימה המשותפת נתניהו הוא סדין אדום. הם עדיין מעמידים איזשהו רף אידיאולוגי לשיתופי הפעולה שלהם ולא מסתפקים רק בנוסחה של כל המרבה במחיר".

המהלך הזה מתחבר באופן ספציפי לדמותו של מנהיג המפלגה עבאס. גם בתוך התנועה האסלאמית שדוגלת בפרגמטיזם, מנסור עבאס נחשב לסמן מתון. הוא נמנה על זרם שנקרא "הווסתי", שמשמעותו הזרם האמצעי. אחרי תהליכים שהוביל בעבר במפלגה, כמו שילוב תקדימי של נשים ברשימה, ההליכה הגלויה לתוך ממשלה ישראלית, כולל ממשלת ימין, היא המשך צפוי. ברגע שהבין שיוכל לגייס תמיכה מספקת כדי לעבור את אחוז החסימה בלי המשקל של כל הרשימה המשותפת על גבו, הוא הזדרז לעשות זאת.

כאמור, הפתיחות לעשות עסקים עם מפלגות הימין אין משמעותה זניחת העקרונות של האחים המוסלמים. "זה שאיפה לח'ליפות מוסלמית, גם אם לא כולל כל הקונוטציות של דעא"ש ורצח כופרים", אומר ד"ר שבי. "הם מסתכלים על המאבק בין הפלשתינים לישראל כמאבק בין הדתות, כפגיעה בעליונות האסלאמית ובנחלת האסלאם, והם חושבים שצריך לשחרר את הפלשתינים. אבל זה לא אומר בהכרח שהם רוצים לשחרר במלחמה, יש כאלה שחושבים על שחרור בהטפה".

ואכן, הארכיון מלא בתיעודיים של עידוד ההתנגדות הפלשתינית מסוגים שונים שבאה מתוככי המפלגה והתנועה. מאיר אטינגר חוקר את התנועה האסלאמית ובחשבון הטוויטר שלו הוא מפרסם תדיר אמירות מן הסוג הזה. אלו לא רק אמירות מהעבר הרחוק, אלא גם כאלה שהושמעו בימים האחרונים, הרבה אחרי ההצהרות הפייסניות של עבאס. עם זאת ניסיונות ההתקרבות של המפלגה אל המיינסטרים הישראלי חייבו כמה צעדי זהירות במטרה לטשטש את האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית של התנועה.

"יש חלוקה מאוד ברורה במפלגה: עבאס מנקה את עצמו מהאמירות בעד ההתנגדות, וחברי הרשימה האחרים ממלאים את החסר", מסביר אטינגר. כך, למשל, אחרי ריאיון שהעניק עבאס לעמית סגל מחדשות 12 שבו טען כי מעולם לא חיבק מחבלים בכלא, קם קול מחאה בציבור הערבי. מספר 3 ברשימה, ווליד טאהא, מיהר להתראיין לערוץ הערבי האלא טיווי ולהבהיר: "הוא לא השתמש בביטוי שהעיתונאי הישראלי השתמש ('מחבלים' – י"ר) כי הוא מאמין בו, ד"ר עבאס חושב שכל האסירים בבתי הסוהר הם לוחמי חופש". במשפט הזה מתחבא גם הכלל השני באסטרטגיה התקשורתית של רע"מ: בעברית מדברים על פיוס, ובערבית אומרים את מה שהקהל הערבי רוצה לשמוע.

מלבד השאלה הערכית, המבחן הגדול של שותפות מפלגת רע"מ בממשלה ישראלית יגיע כשנושאים לאומיים שקשורים במלחמה נגד הפלשתינים יעלו על סדר היום. ד"ר חיטמן טוען שעבאס מודע למורכבות הזאת כשהוא הולך לקראת כניסה לקואליציה, ואת צעדיו הוא יכלכל לפי הזמן והמקום. "לעבאס תהיה דילמה קשה אם תעלה הצבעה על מבצע בעזה או ביהודה ושומרון", הוא אומר. "השאלה כרגע היא תיאורטית וההכרעה בה תשתנה מאוד לפי האירוע. אם זה יהיה סבב קצר בעזה ייתכן שהוא עוד יוכל לבלוע את הצפרדע כדי להמשיך לצבור השפעה בתוך הממשלה בנושאים שחשובים לו, אבל אם יהיה מדובר באירועים יותר משמעותיים זה כבר יהיה קשה, ואז גורלה של הממשלה לא יהיה ברור".