צמאים ליחס

דווקא אחרי חורפים גשומים ושיפור התשתיות, תושבי גב ההר קיבלו מחברת מקורות מכתב התראה לפיו צפויים שיבושים באספקת המים בקיץ הקרוב

יוסף ארנפלד , י"ז באייר תשפ"א | עודכן: 12:30

צמאים ליחס-ערוץ 7
אלקין ודגן במתקן המזהם
צילום: רועי חדי

"בקיץ הקרוב אנחנו צפויים לאבד כ־70 אחוזים ממקורות המים של גב ההר. כבר עכשיו אנחנו מתקשים לאשר מכסות מים לחקלאים, וכשאנחנו מסתכלים קדימה אנחנו יודע שבקיץ הקרוב תהיה לנו בעיה מאוד גדולה. זה בלתי אפשרי לחזור לימים של 'אנו באנו', אנחנו חייבים לדאוג שיהיו מים בברזים לשתייה ומקלחת ולאחר מכן גם לחקלאות. ההתיישבות לא יכולה להיות בת ערובה לכל מיני מזהמים למיניהם, שצריכים לקחת אחריות על עצמם", כך מתריע חננאל אלקיים, תושב איתמר ומזכיר היישוב.

את הדברים הללו אומר אלקיים על רקע סגירת קידוח חורון לפני חודשים אחדים על ידי משרד הבריאות, ולקראת סגירתו של קידוח תפוח בעוד כחודשיים, גם הוא מסיבות בריאותיות. קידוח חורון, המספק כ־2,000 מ"ק מים ביום, אחראי לשליש מאספקת המים של יישובי גב ההר, וגם קידוח תפוח מספק ליישובי גב ההר כמות דומה, כך שאם המצב לא ישתנה לקראת הקיץ צפויה מצוקת מים חמורה ביישובי השומרון.

ההנחיה לסגור את קידוח תפוח נובעת מחשש פני חדירה של שפכים מהכפר חווארה לרדיוס המגן של הקידוח, כך אומר גורם במינהל האזרחי בשיחה עם 'בשבע'. "השפכים יוצאים מאזור שנמצא בשטח B, שאינו תחת אחריות המינהל האזרחי", הוא מבהיר. "עם זאת, בגלל שחלחול מי השפכים עובר בשטחי C, פעלנו מול המועצות הפלשתיניות באזור והן התחייבו להביא פתרון שימנע את הגעת מי הביוב לרדיוס המגן של הקידוח. כרגע זה עדיין נמצא בידיים שלהם. במידה ולא יינתן מענה ראוי, נשקול את הצעדים הבאים כדי לפתור את הבעיה".

"למה צריך שיירה של מיכליות כשיש צנרת וקידוחים?"

אך בעוד הטיפול בזיהום המים בקידוח תפוח מורכב יחסית, הרי שקידוח חורון נמצא באחריות ישראלית מלאה והזיהום שלו הוא תוצרת ישראלית בלבד. כבר ב־2015 התברר כי בסיס חטמ"ר שומרון מזרים שפכים בצורה שאינה מוסדרת הפוגעת באיכות המים בקידוח חורון הסמוך. עוד בזמנו פנתה המועצה האזורית שומרון למשרד הביטחון וביקשה לחבר את מערכת הביוב של הבסיס למתקן טיהור השפכים ביישוב איתמר הסמוך. במהלך שנת 2017 התחייב משרד הביטחון לטפל במערכת הביוב ולחבר את הבסיס הצבאי למערכת סילוק מי השפכים של היישוב איתמר, אלא שעל אף ההסכם שנחתם בין כל הגורמים על ביצוע המהלך, בפועל דבר לא קרה.

לפני כחצי שנה התקיים במקום סיור של משרד הביטחון יחד עם אנשי מועצת שומרון ומשרד הבריאות. לדברי יוסי דגן, ראש מועצת שומרון שהשתתף בסיור, נציגי משרד הביטחון התבטאו בצורה מזלזלת כלפי משרד הבריאות ונתנו להם להבין שהם לא מתכוונים לפעול בנושא, וכתוצאה מכך רופאת המחוז של משרד הבריאות הוציאה צו סגירה לקידוח. מיד אחרי שניתן צו הסגירה, בתחילת חודש נובמבר, הגיע לסייר במקום שר משאבי המים דאז, זאב אלקין, יחד עם כל צמרת המשרד למשאבי המים, רשות המים ושאר הגורמים הרלוונטיים. במסגרת הסיור נקבעו יחד עם משרד הביטחון לוחות זמנים לביצוע העבודות לחיבור מערכת הביוב של חטמ"ר שומרון למתקן טיהור השפכים ביישוב איתמר, אך גם אחרי זה המצב בשטח נותר כשהיה.

נכון לעכשיו, יישובי האזור מסתמכים על קידוח תפוח, שגם הוא צפוי להיסגר בקרוב, אך גם אם יימצא פתרון והוא ימשיך לפעול - ברור למדי שהוא לא יצליח לספק את כמות המים הנדרשת במהלך ימות הקיץ. במועצה האזורית שומרון הבינו שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים נוכח מצוקת המים המתקרבת והגישו מכתב מיצוי הליכים והתראה לפני עתירה לבג"ץ לשר הביטחון בני גנץ, לשר הבריאות יולי אדלשטיין, לראש המינהל האזרחי פארס עטילה וליו"ר רשות המים גיורא שחר, ובו היא הם מודיעים כי אם הנושא לא יטופל בדחיפות עליונה יפנו לבג"ץ.

"כמה שהעברנו בקשות למשרד הביטחון שיטפל בבעיית השפכים, לא קרה עם זה כלום", מעיד גורם במשק המים אשר מביע חשש באשר לאספקת המים בחודשי הקיץ. "לא מדובר בסכומים גדולים על פי המונחים של משרד הביטחון, משהו כמו 10 עד 15 מיליון שקלים מקסימום. במונחים שלהם זה כסף קטן. היו שנים ברוכות בגשם, אבל הקיץ בפתח ואנחנו נקלעים למצוקה. משרד הבריאות שאחראי על בריאות הציבור משך ומשך עד שנמאס לו והוא סגר את קידוח חורון בחודש אוקטובר. קידוח תפוח מיועד לסגירה בסוף יוני. הגענו למצב אבסורדי שדווקא בקיץ התושבים עלולים להישאר במצוקת מים. במקרה הטוב ניתן יהיה לספק מים באמצעות מיכליות בתדירות כזאת או אחרת, אבל זה עולם שלישי. אם יש קידוחים וצנרת מסודרת, למה צריכים שיירה של מיכליות כל בוקר וערב כדי להתקלח? זה מזעזע".

בחברת מקורות נזהרים מהטלת אחריות ישירה על משרד הביטחון. במכתב רשמי של חברת מקורות שנשלח ליישובי הסביבה כדי לעדכן על שיבושים באספקת המים, הם מציינים "אינספור התראות ובקשות", אך נמנעים מלציין את הנמען. "עקב מפגעים תברואיים במשך שנים בקרבת קידוח מחנה חורון הנובעים מבריכות חמצון וזרימות ביוב של הבסיס הצבאי מחנה חורון ולאחר אין ספור התראות ובקשות של משרד הבריאות, מקורות ורשות המים לטפל במפגע, משבית משרד הבריאות את הקידוח", כלשון המכתב.

לעומתם יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, לא מהסס להאשים את משרד הביטחון בזלזול מוחלט בתושבי השומרון. "אם הייתה אג'נדה היינו יכולים להתווכח איתה, אבל יש כאן אדישות וזלזול. יש במשרד הביטחון פקידים שלא סופרים את תושבי השומרון ובזים להם. לא נתקלתי ביחס מחפיר כזה באף משרד ממשלתי אחר. זה בלתי נסבל".

מעניין לציין כי בשנת 2010 התקבלה החלטת ממשלה בנושא ביצוע תוכנית לחיבור מחנות צה"ל לפתרונות ביוב. לביצוע התוכנית הוקצה סכום של כ־400 מיליון שקלים במימון משותף של משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. התוכנית הייתה אמורה להתבצע במשך חמש וחצי שנים על פי סדרי העדיפויות שהגדיר צוות בין־משרדי. במהלך אותה תקופה חוברו 74 מחנות צה"ל לתשתית ביוב, אך אף אחד מהם לא היה ביהודה ושומרון. מאז חוברו בסיסים אחדים ביהודה ושומרון למערכת ביוב רשמית אך רובם, כולל חטמ"ר שומרון - עדיין לא.

יותר מחצי שעה במחסום

לא רק ממצוקת מים סובלים בשומרון אלא גם מהפקקים הבלתי נסבלים מדי בוקר במעבר חוצה שומרון. אלפי תושבים נאלצים לעמוד יותר מחצי שעה רק כדי לעבור את המחסום. כך למשל מוריה גנץ, תושבת חוות יאיר שעובדת בפתח תקווה, מרחק של 37 קילומטרים בלבד, נאלצת לבלות בדרכים קרוב לשעה וחצי מדי בוקר, חלק ניכר מהזמן במחסום חוצה שומרון. "זה בלתי אפשרי. לפעמים בשעות הצהריים עומדים במחסום זמן כפול מאשר בבוקר. פשוט זוועה. אומנם בשעות השיא כל המעברים פתוחים, אבל מספיק שמגיע טרנזיט ערבי וגורם לתקיעת נתיב שלם. פרט לכך, כל תשאול קטן של כמה שניות יכול לגרום לפקק של חצי שעה. זה פשוט הזוי ומאוד מקשה על חיי היומיום שלנו. ממש נורא ואין שום סיבה שזה יימשך כך".

דגן תוהה על התועלת בקיומו של המחסום, אשר לשיטתו הפך להיות הזוי. "גדר ההפרדה פרוצה לגמרי וכל השב"חים עוברים חופשי. בהחלטה מודעת צה"ל ומשרד הביטחון לא פועלים כדי להפסיק את זה. היחידים שעומדים במחסום הם רק תושבי השומרון. הערבים עוברים 200 מטר משם בכל הפרצות באופן חופשי, בלי שום בעיה". הוספת עמדות בידוק בשעות העומס ללא ספק תפתור את הבעיה. גם משרד הביטחון מודה בכך, אך כשזה מגיע להקצאת תקציבים וביצוע בפועל, דבר אינו מתרחש.

"הייתי שם בסיור עם ראש רשות המעברים לפני כמעט שנה. מאז הייתי באינספור פגישות עם כל הגורמים האפשריים. כולם אומרים שצריך להגדיל את המחסום, אבל משרד הביטחון לא מוכן לתקצב את העניין. כבר שנה וחצי שאני מתחנן להוסיף עמדה או שתיים והם מתחמקים", הוא אומר ומעדכן כי גם בנושא זה הוציאה מועצת שומרון למשרד הביטחון התראה לפני הגשת עתירה לבג"ץ. "תושבי השומרון הם לא סוג ד' במדינת ישראל. מגיע לנו את היחס כמו כל אזרח אחר במדינה. לא יכול להיות שכל דרגי המקצוע ממליצים להוסיף עמדות מעברים במחסומים ומשרד הביטחון מתעלם".

מרשות המים נמסר כי היא פועלת על מנת לחדש את ההפקה בקידוח חורון לאחר שמשרד הבריאות הורה על סגירתו לפני כמה חודשים עקב חשש לזיהום שעלול להגיע אל מי הקידוח מבריכות שפכים של המחנה הצבאי שבתחומו נמצא הקידוח. "רשות המים פועלת מאז הסגירה בתיאום עם משרד הבריאות לבחון את סיכון הזיהום. הבדיקה מתבצעת על ידי קידוח מחקר המבוצע בסמוך לקידוח ההפקה בהנחיית מומחי השירות ההידרולוגי. ממצאי הבדיקה יסוכמו בקרוב וחוות הדעת תוגש למשרד הבריאות. במקביל לפעולה דחופה זו, רשות המים הנחתה את משרד הביטחון והצבא לטפל בתשתיות הביוב בכדי לבטל את מקורות הזיהום שעלולים לדלוף אל הקידוח. תיקוני צנרת הביוב הסתיימו ומשרד הביטחון מקדם הקמת תחנת שאיבה וצינור שיסלק את השפכים מאזור המחנה ויפנה אותם למתקן טיהור שפכים ביישוב סמוך. החקירה ההידרולוגית תסתיים כאמור בימים הקרובים וממצאיה יידונו במשותף עם הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות שרשות המים נמצאת איתם בקשר רצוף".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "קידוח מחנה שומרון נסגר לפני כמה חודשים ומאז אינו מספק מי שתייה. עד היום לא הוסדרו הדרישות המאפשרות את הפעלת הקידוח מחדש. כל הגורמים האחראים על השלמת הדרישות מודעים לנושא".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אף שלא הוכח קיומו של זיהום מים שקשור בבריכות השפכים של מחנה חורון, משרד הביטחון פועל בתיאום עם רשות המים ומועצת שומרון לביטול הבריכות ולהעברת השפכים למט"ש שיוקם באיתמר. במקביל מאפשר המשרד בימים אלה, בתיאום עם רשות המים, לבצע קידוחי ניטור בשטח צבאי בסמוך לבריכות, במטרה לוודא מעל לכל ספק כי פוטנציאל הזיהום אפסי וכי ניתן לחדש את פעילות קידוח המים בסמוך למחנה".

בנושא המעברים אומרים במשרד הביטחון כי "בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר כלי הרכב בכבישים בכלל ובמעברים בפרט. רשות המעברים במשרד הביטחון נערכה לגידול, הוסיפה בודקים ביטחוניים, ערכה טיוב של תהליכי הבידוק בנתיבים ושיפרה תשתיות ככל הניתן בתנאי השטח הקיימים. במקביל גיבשה רשות המעברים תוכנית רב־שנתית לשדרוג כלל המעברים ביהודה ושומרון, כאשר מעבר חוצה שומרון נמצא בסדר עדיפויות גבוה. אנו מקווים שעם אישור התוכנית ומציאת המקורות התקציביים הנדרשים ניתן יהיה להתחיל במימושה".