קבר הרשב"י במירון
קבר הרשב"י במירוןצילום: פלאש 90

סביב העיסוק בגורמים השונים שהביאו לטרגדיה הנוראה במירון עולה שוב ושוב השיח אודות ההקדשות השולטים במקום ומעמדם המשפטי והציבורי.

על מנת להבין במה בדיוק מדובר ומדוע מעמד זה מגביל את היכולת לטפל במקום באופן ממלכתי וראוי שוחחנו עם הרב אלי בן דהן, בעבר סגן שר הדתות במעמד שר ומנכ"ל המשרד וחבר הוועדה שבחנה את סוגיית הבעלות על הר מרון.

הרב בן דהן מזכיר בפתח דבריו את פעילות הוועדה בה היה חבר יחד עם פליאה אלבק ז"ל, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ועו"ד עודד וינר. "נפגשנו עם אנשים, היינו במקום והגשנו דו"ח שבו המלצנו להפקיע את השטח מהגופים הפרטיים ולקחת בעלות על המקום".

על התגלגלות מעמד ההקדשות מספר הרב בן דהן: "בתקופה העותומאנית היו אנשים שקנו חלקות אדמה סביב הקבר והקדישו את הרכישה לטובת רשב"י. זה הפך להקדש, יש בעיקר את ההקדש הספרדי וההקדש האשכנזי שקנו חלקות סביב הקבר. המשמעות של הקדש היא שאסור לעשות במקום דבר מעבר למטרות ההקדש, נקבעו גם מנהלי ההקדש ומי שיבוא אחריהם כשילכו לעולמם וכו'. מאוחר יותר הצטרפו הקדשות נוספים שקנו חלקות סביב הקבר".

על מסקנות הוועדה שבה היה חבר מספר הרב בן דהן: "אמרנו שעם כל הכבוד, השלטון העותומאני הסתיים והגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות על אזור קבר הרשב"י, הבעלות על האדמה ועל הניהול. קבר רשב"י הוא המקום השני המתוייר בישראל אחרי הכותל. להר מירון מגיעים למעלה ממיליון איש בכל שנה. לא יכול להיות שמקום כזה לא יהיה מתוחזק כראוי. חשבנו שהמדינה היא שצריכה להקים מנהלת מיוחדת תחת אחד המשרדים, והגוף הממשלתי הזה הוא שינהל את האירועים".

האם יתכן וכוחם של ההקדשים בהיבט המשפטי מונע מהמדינה לפעול במקום שכזה? האם יתכן ששליטה כזו אינה אפשרית למעשה? הרב בן דהן דוחה את האפשרות הזו. "הדבר בוודאי שאפשרי. כוחה של המדינה חזק מהכול. המדינה יכולה להחליט שהיא מפצה את ההקדש, נותנת פיצוי כספי או קרקע אחרת, מבטיחה מעמד להקדש מסוים בהר וכו', אבל אין מציאות שבה השטח הזה שהוא שטח ציבורי השייך לכלל ישראל והמדינה לא תתערב בו ויהפוך לאקסטריטוריאלי. זה לא יכול להיות".

הרב בן דהן מזכיר דוגמא בולטת לאפשרותה של המדינה לפעול למען הציבור גם תוך הפקעת קרקעות: "מדינת ישראל החליטה שהיא סוללת את כביש שש ולכל אורכו היו חלקות אדמה פרטיות, והמדינה הפקיעה את הקרקע תמורת פיצוי על ידי שמאי ממשלתי. כך זה גם במשפט התורה, מותר למלך להפקיע שטח פרטי תמורת פיצוי כדי לפרוץ לו דרך. זה מה שסביר והגיוני".

עוד מציין הרב בן דהן כי לאחר הגשת המלצות הוועדה "כולם הבינו שההמלצות נכונות, אבל מסיבות שונות, שאני לא רוצה להיכנס אליהן, ההמלצות לא בוצעו. אני משער שהיו לחצים של ההקדשות", אומר הרב בן דהן ומזכיר כי "תהליך ההפקעה עלה בדו"חות של מבקר המדינה וכו'. המדינה התחילה בהליך הפקעה שעליו הוחלט בשנת 2013. הוחלט להעביר את המקום לניהול המדינה, אבל לאחר מכן אותן הקדשות התחילו הליכים משפטיים, בתביעות מנהליות ובבג"ץ, לאחר 4 שנים הגיעו לפשרה של הקמת ועדה עם נציגי ההקדשות ונציג המדינה, זו ועדת החמישה שאמורה הייתה לנהל את קבר רשב"י, אבל אין לה יכולות ואין לה סמכויות. לוועדה לא הייתה יכולת לעמוד מול משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים".

הרב בן דהן שב ודוחה את האפשרות שלמדינה אין יכולת לפעול מול גופים כדוגמת ההקדשות שבכוחן לחולל סערה ציבורית רחבה. "למדינה אין כוח? היא החליטה שהיא מגרשת עשרת אלפים איש מגוש קטיף אז היא יכולה לקבל החלטה", הוא אומר וכשאנו שואלים אם יתכן וציבור המתיישבים הוא ציבור שנוח להנחית עליו גזירות, בעוד יתכן והציבור הקשור להקדשות מסוגל להבעיר את הארץ, ומכך המדינה חוששת, הרב בן דהן לא מוכן לקבל מציאות בה אנשים פרטיים יכתיבו למדינה, כלשונו.

לטעמו ולהערכתו "בכאב ובצער רב אני אומר שאחרי האסון שקרה אף אחד לא יעז להתנגד. כולם מבינים שכדי שהמקום יתנהל בצורה בטוחה ונגישה באופן הטוב ביותר, זה יקרה רק אם המדינה תשלוט במקום. המדינה לא תשקיע כספים ללא שליטה ובעלות". להבנה הזו בהחלט יתכן ויצטרף דרבון בעקבות התביעות המשפטיות הצפויות ממשפחות הרוגי ופצועי הטרגדיה בהר. "כל מי שהיה במירון יודע שאסור להשאיר את זה בידיים פרטיות".

"אם המדינה מקימה רשות לניהול קבר רשב"י יש לה מנהל סמנכ"לים יחידת אבטחה וסמכויות מול כל הרשויות, אומר הרב בן דהן שאינו תולה יהבו בוועדות חקירה למיניהן. "זה לא הזמן לחפש אשמים בוועדות חקירה. החשודים ייקחו עורכי דין להתדיינות משפטיות של שנים ושום שינוי לא יקרה".