רע"ם מכירה בישראל כמדינה יהודית?

ד"ר שמר מבקשת לקבוע שהתמורות ברע"ם הפכו אותה לפרגמטית מתוך  כתבי האיסלאם. האם זה מהותי או חלק משיטת הסלאמי של האחים המוסלמים?

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"א באייר תשפ"א

רע"ם מכירה בישראל כמדינה יהודית?-ערוץ 7
ח"כ מנסור עבאס
צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ד"ר נסיה שמר, חוקרת הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, מהמחלקה ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן, מתייחסת בראיון לערוץ 7 לסוגיית שילובה של רע"ם בממשלה הבאה ולטעמה על מנת להכריע חייבים להכיר את התמורות באידיאולוגיה של התנועה. ניסינו להבין אם התמורות כוללות גם הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. לא ממש קיבלנו מענה מוחלט.

"מנסור עבאס והתנועה האיסלאמית נתפסים כאיסלאמים, מה שמרתיע, אבל צריך להבין מה התפיסה הדתית שלהם", אומרת ד"ר שמר הסבורה כי "התפיסה הדתית של התנועה האיסלאמית היא שהופכת אותם לפרגמאטיים". כששאלנו אם הפרגמאטיות הזו אינה חלק מההתנהלות שמובילה תנועת האחים המוסלמים מאז הקמתה, קרי השתלבות אזרחית ופוליטית עד ליצירת מהפכה של ממש, כפי שאירע במצרים, היא משיבה כי "תנועת האחים המוסלמים היא אמנם תנועת אם אבל מזמן חדלה מלתפקד ככזו".

עוד היא מזכירה כי "התנועה נוסדה כשמצרים נשלטה על ידי השלטון הבריטי ואחת המטרות הייתה להתנער מהשלטון הזר. הטענה הייתה שאת זה עושים בחיזוק הזהות הדתית באוכלוסיה". להערכתה "אנחנו במציאות אחרת. לתנועה האיסלאמית בישראל יש ייחודיות משלה כי הם מבינים שהם חיים בתוך מדינת ישראל ואין להם כוונה להשתלט ולהפוך את ישראל למדינת שריעה, אלא להשתלב בחברה הישראלית". על קביעה זו שבנו ושאלנו אם ההבנה שהם חיים במדינת ישראל היא כורח מציאות שהשאיפה היא לשנותו או שמדובר בהכרה בישראל כמדינת העם היהודי. ד"ר שמר משוכנעת שהתנועה נטשה את דרך הטרור: "השייח' עבדאללה נימר דרוויש, שהקים את התנועה, ייסד ארגון טרור ועל כך ישב בכלא שלוש שנים, אבל לאחר מכן עזב הוא את דרך הטרור וקרא להשתלב במדינה, וכך אירע הפיצול בין הפלג הצפוני לפלג הדרומי".

האם הוא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית? האם הדבר מקובל על מנסור עבאס ואיברהים צרצור? ד"ר שמר מזכירה כי התנועה מגיעה "מהנרטיב הפלשתיני שהם ישבו על אדמתם והיהודים הקימו על אדמתם מדינה יהודית והעם הפלשתיני התפלג לשלושה חלקים, כך הזהות שלהם היא הזדהות עם הצד הפלשתיני והם מזדהים עם הצד הפלשתיני, אבל מצד שני הם רוצים להשתלב במקום שבו הם חיים".

שוב חזרנו על השאלה האידיאולוגית, האם ההשתלבות נובעת מקבלת המדינה כמדינה יהודית או שיש כאן כוונה להשתלט על גופי השלטון צעד אחר צעד כפי שקרה במצרים. שמר שבה ומזכירה כי הצהרותיו של עבאס מתייחסות להשתלבות בחברה הישראלית. ביקשנו את שמר להתייחס לא רק להצהרותיו המפוייסות של עבאס בעברית אלא לעמדות שהציג בערבית בדבר החזון של מדינה איסלאמית כוללת ושליחותו כנציג העולם האיסלאמי כולו. האם יתכן ואנחנו מתעלמים מההצהרות בערבית בגלל הלחץ הפוליטי ומעדיפים להתמקד בהצהרותיו המחוייכות בעברית?

"לא שמעתי אותו מדבר על ח'ליפה וזה גם לא ריאלי ולא מציאותי", אומרת שמר. האם העובדה שזה לא מציאותי גורמת לו לשנות את עמדותיו האידיאולוגיות? אולי עבאס הולך בדרכו של מוחמד והעיקרון אותו קבע ולפיו כל עוד אין למוסלמי כוח מותר לו לחתום על הסכמים עם האויב, אך כאשר יתחזק המוסלמי מותר לו להפר את ההסכמים הללו? אולי ברוח זו הוא מדבר על ההשתלבות האזרחית?

ד"ר שמר מציינת בתשובתה לכך ש"השייח' עבדאללה נימר דרוויש ייסד עם הרב מלכיאור את היוזמה הדתית לשלום. מאז גם מנסור עבאס שותף ליוזמה הזו והם נפגשים עם שייח'ים ורבנים לפעולות גישור", היא אומרת ואנחנו שואלים מדוע כל אותם בכירים לא אומרים במפורש שהם מכירים במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי? האם הדבר לא דומה לסירוב העקבי של ערפאת לחתום על המונח 'קץ הסכסוך' ונכונותו לקבל בשיטת הסלאמי עוד ועוד נתחים מהצד הישראלי? על כך משיבה שמר בשאלה ומציעה לנו לחשוב מה היה קורה למנסור עבאס אם היה אומר אמירות שכאלה, כיצד היו מתייחסים אליו תומכיו. "הוא במצב מורכב. יש לו את קהל הבית שלו. הוא כבר הלך מאוד רחוק עם עצם הנכונות לשבת בממשלה ציונית וימנית. הסיבה שהוא מצליח להיות מתווך מוצלח היא שהוא לא עוזב את קהל הבית שלו".

שבנו ושאלנו על כפל ההתבטאויות של מנסור עבאס, בעברית ובערבית. הזכרנו בהקשר זה את התבטאויותיו של נאהיל זועבי שאומר דברים אחרים ברוח השאיפה להשתלבות וההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, ולמעשה בכך דווקא שיכול להיות גשר בין העמים, ולא מי שמסתיר את עמדותיו תחת הצהרות מחויכות בעברית.

"אני לא בוחנת כליות ולב, ולא יכולה לומר מה מסתתר בליבו של עבאס", אומרת ד"ר שמר. "המציאות מורכבת ולא שחור לבן", היא אומרת, וכשהיא נשאלת אם היא יכולה לייעץ למדינאי הימין לקבל את החבילה שנקראת מנסור עבאס והיא משיבה: "אני לא יועצת פוליטית, אלא אקדמאית שחוקרת את התנועה האיסלאמית, ומתוקף המחקר אני אומרת את הממצאים וכל אחד יקבל את החלטותיו. עבאס חייב לרקוד על שתי החתונות. אני יכולה לומר שלפלג הדרומי בתנועה האיסלאמית יש מתינות בסיסית בנוגע למדינה והם מכירים בקיומה כעובדה מוגמרת".

האם שמעת ממנו או מאחרים במפלגה הכרה בישראל כמדינה יהודית? ד"ר שמר שבה ומזכירה את העיקרון של הכרה במציאות המוגמרת כאידיאולוגיה דתית שאותה מקבלת תנועתו של עבאס. האם הם גם חותרים לשינוייה? שמר משיבה שיתכן ולכל אחד יש חלום משלו, אך להערכתה "אומרים שהם שמים את החלום כרגע בצד".

כשנשאלה שוב על הנכונות להכיר ביהדותה של ישראל היא משיבה שלטעמה "זה פחות קריטי", כלשונה.

ד"ר שמר מביעה בדבריה גם חשש שמא התנערות מהחבירה לעבאס תביא את הציבור הערבי למסקנה שלא ניתן להגיע עם ישראל לשום הסכמים ושיתוף פעולה. על כך הזכרנו שדווקא ממשלת נתניהו היא שתיקצבה את שדרוג המגזר הערבי יותר מכל קודמותיה, כך שהדברים אינם בהכרח מביאים למסקנה שכזו.

עוד שאלנו את שמר מדוע לא מצא מנסור עבאס לגנות ולהוקיע את התנהלותו של איברהים צרצור, חבר אותו פלג דרומי המוגדר בעיניה כמתון, את קבלת פניו של המחבל חוטפו מענהו ורוצחו של החייל משה תמם. האם יכולה ממשלת ישראל להיסמך עליו? על כך היא משיבה שיתכן ויש הבדלים בין השניים. כשנשאלה מדוע לא היה גינוי של עבאס לצרצור, היא משיבה שאולי בארבע עיניים היה גינוי. על כך השבנו שבארבע עיניים יכולים היו להיות גם דברי שבח ומה שהיה בארבע עיניים אינו יכול להיחשב.

"אני לא מכחישה את זה. צריך לזכור שהזהות שלהם היא פלשתינית", אומרת שמר ועל כך אנחנו שבים ושואלים אם ניתן להישען ולהיסמך על אנשים כאלו כשמקימים ממשלה. אולי עבאס נוהג בשיטת הסלאמי? שמר משיבה ומטילה ספק ביכולתו לנהוג כך ובכוחו. הזכרנו לה שכאשר האצבע שלו היא האצבע ה-61 כל הכוח מכונס בידיו. "השאלה היא מה האלטרנטיבה. אנחנו במציאות שלא היינו בה ולכן אולי צריך לשקול את הדברים בצורה אחרת. אני יכולה לומר שהתנועה באה מרקע מתון על רקע הדת. הדת מאפשרת להם פרגמטיות".

לקראת תום הדברים העלינו שוב את השאלה אודות התנהלות מנסור עבאס במידה ויגיע רגע הצורך לצאת למבצע צבאי ברצועת עזה, והיא משיבה: "זה תרחיש שעדיין לא הגענו אליו ולכן אני לא יודעת. אני לא חוקרת את ליבו וכוונותיו של מנסור עבאס. מהמחקר, מפסיקות ההלכה ומההידברות עם יהודים אני יכולה לומר שהם עשו צעדים מאוד גדולים לכיוון של השתלבות".