יואב בלום
יואב בלום צילום: שרון אלדר

יואב בלום הוא איש תוכנה מהוגן למדי. יש לו שלושה ילדים, דירה בגבעת שמואל, היה לו מקצוע מכניס, ועוד הרבה דברים שלא מרמזים בכלל שמאחורי החזות החייכנית מסתתר סופר מצליח שספריו נמכרים בעשרות אלפי עותקים ותורגמו לשלוש-עשרה שפות שונות.

"יש יתרון באנונימיות" עונה בלום כשאני שואל אותו אם מפריע לו שההצלחה במכירות לא מתרגמת בהכרח לפרסום, "אני יכול לכתוב משפטים ורעיונות ולהכניס אותם לראשיהם של כל כך הרבה אנשים מבלי שהם מכירים את פניי ומבלי לשלם את מחיר החשיפה. שחקנים ובוגרי ריאליטי נאלצים לשלם מחיר יקר שבו לכל מי שרואה אותם יש דעה ותגובה ומשהו לומר".

"היכולת להוציא משהו לגמרי שלי ועדיין להישאר בצללים, כמעט מאחורי הקלעים, היא כוח. כמובן, יש יצר הרע של פרסום ורצון שיכירו אותך ובך, והריאיון הזה עצמו יוכיח, אבל יש בהחלט יתרון בלהיות האיש שכותב את המילים ולא זה שמציג אותן. תשומת הלב שמקבל סופר הינה מחיר קטן יחסית לאותנטיות וההשפעה הרעיונית שהוא יכול להרוויח וליצור בעולם".

הספר החדש נקרא "מה אחרים חושבים בי" והגיבור שלו קצת שונה משאר האנשים: המחשבות שלהם זורמות אליו, מציפות אותו. העלילה מתחילה להתפתל כשמישהו מתחיל להרוג קוראי מחשבות, ולקוראי המחשבות הנותרים אין ברירה אלא להתכנס יחד ולנסות להבין מה קורה.

"אני לא בטוח מאיפה בדיוק הגיע הרעיון" מספר בלום על תהליך הכתיבה, "אבל הספר אושש את מה שכבר ידעתי – כתיבת ספר היא ריצת מרתון והיא דורשת הרבה סבלנות. נטו, אפשר לומר שהספר נכתב בחצי שנה, אבל בברוטו הרבה יותר. באמצע 2019 עוד הייתי בתחקיר, במחשבות על העולם שאני רוצה ליצור והרעיונות בהם אני רוצה לעסוק, ואז ניסיון כתיבה ראשון, עצירה, שכתוב לכיוון חדש".

הספר החדש
עיצוב עטיפה: נועה שניר

"הטיוטה השלמה הראשונה הייתה מוכנה ממש רגע לפני שהתחילה הקורונה ואז במהלך השנה ערכתי את הספר יחד עם עודד וולקשטיין העורך הספרותי של "כתר" כמעט בלי להפגש. בסופו של דבר, הוא יוצא עכשיו, בערך שנתיים-שנתיים וחצי אחרי היציאה לדרך".

הספרים של בלום ידועים בכך שהם מציגים זווית מבט חדשה לחלוטין על העולם. למשל, הספר החדש שלו שיצא השבוע אולי מוגדר כמותחן קלאסי שעוסק בקוראי מחשבות, אבל דרך העלילה המפותלת מנסה בלום לברר שאלות המטרידות גם את אלה מבינינו שאינם קוראי מחשבות: באיזו מידה המחשבות שלנו הם באמת שלנו? עד כמה אנחנו מצטטים – בעומק תודעותינו – את משאלותיהם ופחדיהם של אחרים?

"הספרים מהרהרים כי כולנו מהרהרים" הוא אומר, מנסה להסביר מה לאיש תוכנה מגבעת שמואל ולהרהורים קיומיים שכאלו, "אנשי התוכנה, הטבחים ועורכי הדין, בגבעת שמואל, באלון מורה ובנהלל. אדם כותב כי יש משהו בחיים שהוא רוצה לגלות לעצמו, כל אחד בדרך שלו".

"בעיני אלו דברים שמשלימים זה את זה – צריך ליצור בשביל להעשיר את החיים ואת עצמך ברובד נוסף וחייבים את החיים בשביל שיהיה מה לכתוב עליו ובהקשרו. ולמה בעצם שיהיה צריך לבחור בין הסיפוק שביצירה ספרותית לשמחה שבשגרה משפחתית שקטה?"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו