הליכוד והכיפות האדומות

במה חטאו מיליוני הליכודניקים לדורותיהם המושמצים מדי יום על ידי עיתונאים, פרשנים, משפטנים ופוליטיקאים מצד הכיפות הסרוגות?

ד"ר גבי אביטל , כ"ב באייר תשפ"א

הליכוד והכיפות האדומות-ערוץ 7
גבי אביטל
צילום: עצמי

"הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" אומר דוד המלך משורר התהלים, ולא העלה בנפשו ובדעתו כי המים הללו, מים אדירים, יכולים להטביע גם לוויתן.

לא. איני כועס על הציבור הדתי לאומי, או על מנהיגיו או על המתנחלים. רק דמי רותח. 'בקטנה' כמו שאומרים הנערים, רותח מאוד.

בכל פינה, מעל כל קיר, בישיבה או באולפנה, בצבא או באוניברסיטה, הציבור החרדי נודע לשמצה. תמיד הוא הסחטן ותמיד הוא המתחמק ואינו נוטל במשא הכבד של המדינה. ככה גדלנו, ככה חונכנו. לעומתו, הציבור האמוני-לאומי-החלוץ ועוד סופרלטיבים עצמיים ככל שהדיו מאפשרת, הם האליטה, הם הנאורים, הם מלח הארץ. בראיון הראשון שלו לעיתונות הכתובה, קבע ח"כ סמוטריץ' כי המתנחלים הם האליטה החדשה, הם המחליפים את הקיבוצניקים, ועל כן מגיעה להם כל פריבילגיה.

אני רוצה להרהר ב'אמתות' הללו ו'במוסכמות' הנחשבות לאקסיומות ממש. האם מישהו שמע או הזכיר את המילה 'סחטנות' כלפי תנועת 'ימינה' או כלפי תנועת 'הציונות הדתית'? האם אי פעם הועמדה מראה מול שתי התנועות הללו על מרבית מצביעיהן, המעוטרת במילים 'הכרת הטוב'? האם התואר 'גדול הנוכלים היהודיים בעת החדשה' אשר על ראשו של נפתלי בנט אינה סלחנות על מעשיו? והאם חוצפנותו של סמוטריץ' ויהירותו אינם אלא מעט שבמעט מתיאור אישיותו? ובמה חטאו מיליוני הליכודניקים לדורותיהם המושמצים מדי יום על ידי עיתונאים, פרשנים, משפטנים ופוליטיקאים מצד הכיפות הסרוגות?

מי אתם ראשי מחלק המוסר של מדינת ישראל, מי אתם, ישראל הראל, הרב יואל בן נון, הרב יובל שרלו, הרב בני לאו, ודומיכם, והם לא מעטים, המשתלחים בראש הממשלה בנימין נתניהו ומצביעי הליכוד? מי אתם שתפסלו מיליון ומחצה ואף יותר אזרחי הארץ הזאת שבחרו בבנימין נתניהו בבחירות דמוקרטיות מה שאין בשום תנועה אחרת, שעל גבם צרבה השמש סימני עבדות לאליטה הציונית והציונית-דתית?

מתי נשמעה מכם מילת ביקורת אחת על ההתעללות בנתניהו ובמשפחתו, על האלימות המתמשכת זה 25 שנים? וכאשר מלאו הרחובות בשלטים 'השטן מרחוב קפלן', עוד בהיותו שר אוצר, או גליוטינה המכוונת אליו, וחבל תליה סביב ראשו המצויר, ופסלי ראשו המצופים זהב, ועוד אינספור מוצגים 'אומנותיים' שפירושם אחד: הלאה נתעב שכמוך, שקרן שכמוך, נסלק אותך, נרמוס אותך. ומקלדות המוסר הדתי-ציוני שותקות. 'זוז', ואז תקום ממשלה 'ימנית' תוך חמש דקות. זוז, משל היה חייל על לוח השחמט, או עיגול בלוח השש-בש, משל היה כלב רחוב.

מי אתה ישראל הראל שקבעת ברוחך את מתווה ההדרה של מיליון איש ליכודניקים מלבוא בשערי ההתנחלויות, מתווה בו מבחני קבלה יותר חמורים מקבלה לקורס טייס? אתה וחבריך המתנשאים בעדה, רציתם אליטה אדומה, סוציאליסטית, ועם כיפה. עכשיו אתה נרגש ושמח כאילו שחררת את ירושלים: "הדבר הכי גדול שבנט יכול לעשות זה להוציא את הציונות הדתית לחופשי מכבלי הקשר עם מפלגה לא הגונה."

לך בנט ותושיע את הציונות הדתית מהכבלים הללו, תחבור ללפיד, בשר מבשרך. אכן ההגינות והיושר נמצאים אצל לפיד וחבריו, הם מתכוונים לפרק את עפרה ואת בית אל ובנותיה, בתור התחלה. גניבת קולות מהימין על ידי 'ימינה' זו אב-טיפוס של מפלגה הגונה וישרת דרך. להתבייש ולשתוק.

ישראל הראל, הרב יואל בן נון ואחרים התפלאתם 'למה לא התנחלתם בלבבות', והתכוונתם לאחיכם מאותה אליטה רק ללא כיפה. וכשעמוס עוז ז"ל נסע ברחבי הארץ, הגיע גם אל בית שמש, כמתואר בספרו 'פה ושם בארץ ישראל', אבל אתם נשארתם בעפרה וחיכיתם 'לבנות גשרים'. היה לו העוז להביט בעיני אלו שהוא לא אוהב. ברם, אתם המשכתם בחיפושי סרק אחר ההכרה בספרות ובאומנות שניסיתם לעשות, חיפשתם חיבוק אוהב מהאליטה השלטת.

הבמאי והתסריטאי יוסי סידר, שיצא עליו קצפי, צדק. אני טעיתי. הסרט 'מדורת השבט' מדויק להפליא. כשאת תכולת הדירה ברחביה האדומה, מעתיק סויסה על עגלה בה הוא העגלון, סויסה חוזר אל שכונות 'הארגזים' ו'הרכבות', ואתם בניתם גגות רחבים. יש משיח ויש חמור. יש את ראשי יש"ע והמתנחלים לדורותיהם ויש את הליכודניקים החמורים.

על מי אתה מסתער מר הראל? על מי שבגופו הפך את אוסלו על פיו. בלם את נשיא המעצמה הגדולה בעוז, באומץ ובגבורה. הביא את ישראל להישגים ללא תקדים בכל תחום. אבל אתה וחבריך לא אהבתם את טראמפ, ואת תכנית המאה. רציתם הכל, או לא כלום. ומה אתה מזכיר לו? את הסכם חברון. אין לך מושג מה פירוש קרבות בלימה, אין לך מושג מה פירוש הבנה אסטרטגית וראייה מבעד לערפל. תכניתו של ראש הממשלה שנוא נפשך, מתקיימת לפי הספר תחת האילוצים שהבאתם על המדינה.

לא נזכיר לך את הסכם אוסלו ואת מאות האלפים שבאו לתמוך בהתיישבות, טוב, הרי הליכודניקים לא נחשבים בעיניך. מתוך מאות המאמרים שכתבת מעל דפי עיתון 'הארץ', מעולם לא נשמעה מילת חמלה או מילת תודה לאנשי הליכוד ולעומד בראשם. ביום שפורסמו כתבי האישום המופרכים והמומצאים נגד שנוא נפשך, היללת ושיבחת את מערכות הממסד כאחרון הבולשביקים, בשמחה לאיד, כל כך גלויה, כל כך מגעילה. אתה בטח זוכר שראשית ההתיישבות נעשתה כנגד החוק, כנגד הממסד שאתה מהלל, עפרה ובנותיה אושרו בדיעבד, באישון לילה.

הציונות הדתית המתפארת בהישגיה, לא מספרת לנו ששי ניצן, מנדלבליט, למברגר, שהם בשר מבשרה, מגובים על ידי חבורת עיתונאים בוגרי הציונות הדתית. הקריאה לסילוק נתניהו 'ונסגור לו את התיקים', ומפני שהוא מהווה 'עול על הימין', באה מיואב שורק, מעקיבא נוביק, מעמנואל שילה, מקלמן ליבסקינד, מחגי סגל ועוד.

ברגעי האמת הם בחרו צד, הממסד הישן, 'ישראל הראשונה'. ותזכורת קטנה המעידה כאלף עדים על 'אהבתם הרבה' לישראל השנייה, פרשת אלאור עזריה. מועצת יש"ע לא התגייסה לעמוד לצדו, לא רציתם להתלכלך. יען כי החייל אלאור עזריה נולד ברמלה, מעוז הליכוד, הוא לא למד בישיבה, והוא בכלל לא סרוג.

אני ממש מתעב את המושג 'חשבון נפש'. הוא מגיע ממחוזות לא ישרים ולא מוסריים. הפעם, אאמץ באופן חד פעמי את המילים הללו. זה מה שהציונים הדתיים על מנהיגיהם, על רבניהם על גווניהם, צריכים לעשות בימים אלה. ללמוד ולשנן את הישגיה של המדינה בראשות נתניהו. ללמוד ולשנן מהי הכרת הטוב, מה הפירוש האמתי של 'להכיל את האחר'.

כיצד מדינה שלמה יוצאת לחופשי מתוך גיא המגיפה ואתם שותקים. לזכור את חטאי העבר ביחס העגום כלפי 'ישראל השנייה', מפני שההתיישבות ביש"ע היתה יכולה לחסום את סכנת המדינה הפלשתינאית לו היו באים מיליון 'חמורים' ליישב ולבנות ללא אפליה ברורה מהממסד שאתם חלק מובנה מתוכו.

ואם אתה בטוח, ישראל הראל, שנתייצב כמו אוטומט להגנה על ההתנחלויות, אתה טועה. הגיעה העת לשאול, שמא הטענות כנגד 'הגגות האדומים' היה להם על מה לסמוך, שהרי הם יועדו לבעלי 'הכיפות האדומות' על חשבון 'חמורי הליכוד'?