הרב אמנון בזק
הרב אמנון בזקצילום: אישי

מפתיע לראות כיצד הפך בנימין נתניהו לערך דתי בפני עצמו. כיצד כבר לא הדרך היא הדבר החשוב, אלא האיש.

עד כדי כך, שגם רבנים הסוברים שהקמת ממשלה בהסתמכות על מפלגת רע"מ היא בגדר "חילול השם גדול", מעדיפים לקרוא להקמת ממשלה כזו עם כל חילול השם שלשיטתם יש בה ועם הפרת ההתחייבות המפורשת של נתניהו ושותפיו שלא להקים אותה, על פני האפשרות הפשוטה לקרוא לנתניהו לפנות את מקומו לאדם אחר ממפלגתו, שיוכל להקים בקלות ממשלה יציבה ללא "חילול השם" וללא כל הפרת התחייבות. חילול השם הוא מושג חמור ביותר בהלכה; מדוע המשך שרידותו הפוליטית של נתניהו דוחה חילול השם?

אין ספק שנתניהו היה ראש ממשלה מוכשר ביותר, רב פעלים ורב זכויות, בתחומים רבים, כגון בתחום המדיני והכלכלי, והביא את ישראל להישגים גדולים, ובהם מבצע החיסונים המדהים שבזכותו מדינת ישראל הגיעה לרווחה מן הקורונה הרבה לפני יתר העולם. עם ישראל חייב לו הכרת הטוב גדולה מאוד.

ויחד עם זאת, נתניהו רחוק מלהיות המנהיג האידיאלי של עם ישראל: תכונות כמו חשדנות קיצונית בכל אדם מוכשר בסביבתו שהביאו אותו לנקוט בצעדים בעייתיים מאוד; חוסר אמינות חריף והפרת הבטחות סדרתית, כמו גם נטייה לנהנתנות אישית על חשבון הציבור – כל אלו הן תכונות בעייתיות מצד עצמן, אך גם הקשו עליו את דרכו כמנהיג.

השיח הקיצוני היום בישראל מביא את הקבוצות השונות להתעלם ממורכבות זו, אבל התמונה המלאה והישרה היא שמדובר באדם רב זכויות, אך מורכב מאוד.

מכל מקום, להערכת אישיותו של נתניהו אין קשר לעובדה הפשוטה שהייתה ברורה מרגע היוודע תוצאות הבחירות: לא הייתה לנתניהו שום דרך ישרה להקים ממשלה סבירה, בלא הפרת התחייבות בוטה, או מצדו שלו – בהקמת ממשלה רעועה עם רע"מ, או מצד אחרים – בהקמת ממשלה עם גדעון סער.

גם האפשרויות האחרות בעייתיות ביותר: הקמת ממשלה של בנט ולפיד תהיה בגדר הפרת התחייבות ברורה של בנט, ובחירות חמישיות הן תרחיש הזוי, שגם לא בהכרח יביא לפיתרון כלשהו לאחריהן.

במצב זה היה ברור מן הרגע הראשון שיש רק דרך אחת ישרה ופשוטה להקמת ממשלה יציבה בישראל: פרישתו של נתניהו מן המרוץ, ונתינת המנדט לאדם אחר ממפלגתו. קריאה תורנית רוחנית אחראית הייתה צריכה לכוון לכך מלכתחילה.

פרקים רבים בתנ"ך מלמדים אותנו שלעולם טובת עם ישראל קודמת לטובת המנהיג, וששמירה על הבטחות והתחייבויות היא ערך רוחני המהווה חלק בלתי נפרד מהנהגה ראויה לעם ישראל. אפילו דוד המלך היה מוכן בשלב מסוים לרדת מכסאו, כאשר ראה את הסכנה הנשקפת להתחייבותו לעליית שלמה לשלטון במקומו, מצד אדוניהו. יהושע בן נון נאלץ להשאיר את הגבעונים כחוטבי עצים ושואבי מים למרות שהם השיגו את הבטחתו להם במרמה.

לכן, עם כל הכבוד וההערכה לבנימין נתניהו, מבחינה תורנית וערכית יש לקרוא לו לוותר על כסאו לאדם אחר ממפלגתו, כי רק בדרך זו תוכל לקום בדרך ישרה ממשלה יציבה בישראל. כי טובת העם קודמת לטובת המנהיג. ויפה שעה אחת קודם.