ארגון העיתונאים מבקש להצטרף כידיד בית המשפט בעתירה לבג"צ של העיתונאי אלחנן גרונר שהוגשה באמצעות ארגון חוננו, וזאת נוכח ההיבטים של ההליך הנוגעים לחופש העיתונות ונוכח מומחיותו המיוחדת של הארגון בתחום חשוב וייחודי זה הנוגע ביסודות הדמוקרטיה ושיטת המשפט בישראל.
עורכי הדין ד"ר מורן סבוראי ואמיר בשה, המייצגים את ארגון העיתונאים, כתבו בפנייה: "פרשת מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל וסוגיית טיפול המשטרה בפרשה הסעירו את הציבור בישראל במשך מספר חודשים ויש להניח שעוד יחזרו ויהדהדו בתודעה של הציבור הישראלי כאחת מהפרשות המדגישות את קווי השבר והמכאוב של החברה בישראל.
''השאלה האם וכיצד טיפלה המשטרה בפרשה במסגרת החקירה שנערכת ונערכה לאחר מעשה היא שאלה חדשותית מובהקת, הנוגעת לזכות הציבור לדעת. פרסום תמונה של שוטר המגיע לזירת החקירה היא פעולה תקשורתית, אותה ניתן לתקוף באמצעים דומים – למשל על ידי פרסום תמונות אחרות ו/או על ידי הסברה ודוברות של נסיבות הגעתו של השוטר לזירה בצורה זו או אחרת.
''עצם הצבת התמונה בחשבון הטוויטר של העיתונאי עם כיתוב מסוים אינה מלמדת שהמדובר במידע נכון, מדויק ומלא, וכמובן שמשטרת ישראל רשאית ומוסמכת, גם יכולה, לפרסם הבהרה או הסברה של נסיבות התמונה ומשמעותה. לו סברה המשטרה כי המדובר במידע שקרי או מעוות, שאינו אמת, יכלה לפרסם מידע אחר, ואף ראוי היה כי תעשה כן.
"אם וככל שלשוטרים המטפלים בחקירת הפרשה נשקפה, או נשקפת, סכנה, אפשר וראוי נכון ומוצדק להציב להם הגנות בדרך המתאימה, ולרבות על דרך של הגנות טכניות (שכפ"צים לסוגיהם); שדרוג הנשק האישי; הנחיות לעניין דרך התנהלות באזורים שמפגינים עוינות כלפי פעולת השוטרים ואף אבטחה אישית.
"יתכן כי הוצאת צו איסור פרסום וסגירת חשבון הטוויטר של העיתונאי היא הדרך הקלה ביותר למנוע את אי הנוחות שנגרמה לשוטרים ולהגן עליהם מפני עוינות או ניסיונות פגיעה, ואולם בשים לב לערכים, לאינטרסים ולזכויות העומדים על הכף – ובליבם זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות המאפשר זכות זו – נראה כי פתרונות אלה עלולים לעלות בפגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובחופש הביטוי האחוז בה, ותוצאה זו אינה רצויה והיא עלולה להיות הרת אסון, בחשבון אחרון.
"ארגון העיתונאים מוצא להביע דאגה מהעובדה שפרקליטות המדינה לא מצאה לפנות לעיתונאי טרם הוצאת צו איסור הפרסום. ארגון העיתונאים גם מודאג מהפעלתו של צו איסור הפרסום בצורה רטרואקטיבית, שספק אם היא לגיטימית ומוצדקת בכלל ובפרט. ארגון העיתונאים סבור כי להתנהלות המשיבה בהקשר זה, עלול להיות אפקט מצנן ומזיק על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת, וכי – לפיכך – דין העתירה להתקבל", הוסיפו נציגי ארגון העיתונאים.
עו"ד מנשה יאדו המייצג את גרונר מטעם ארגון חוננו מסר: "מאז ההרג של אהוביה סנדק ז"ל, אנו עדים לכך שזכויות הפרט והחופש של הציבור למחות מסתיימים מהר מאוד כשזה מגיע למחאה נגד המשטרה. עשרות מפגינים נעצרים שלא כדין, הפגנות נאסרות בצורה לא חוקית, וכעת הגענו לפגיעה חריפה יותר - פגיעה בחופש העיתונות, שאין לה תקדים ואין לה אח ורע.
"העיתונאי קלמן ליבסקינד שפרסם כתבה על ההרג זומן לחקירה באזהרה. הזימון בוטל בדיעבד והנציב רוזן אישר שהביטול היה כדין ואילו הזימון לא היה כדין. הפרסום של העיתונאי אלחנן גרונר הוסר בדרך לא לגיטימית, כפי שגם הפרקליטות מודה היום, מהאינטרנט. אולם עד היום הפרקליטות מסרבת לחשוף בצורה שאין לה שום הסבר את צו איסור הפרסום שהוצא בקשר פרשה.
"אנחנו נאבקים כנגד הפרקליטות שלקחה צד במחאה הזאת, והיא פועלת בהזדהות מוגברת ומופרזת עם המשטרה בעצירה של המחאות הלגיטימיות שמושמעות כנגדה, בין אם זה בהפגנות בין אם זה בתקשורת בין אם זה בדרכים נוספות. מכאן העתירה. אנחנו שמחים שארגון העיתונאים הצטרף לעתירה, דבר שמלמד שהפגיעה שאנו חווים היא פגיעה שגם בעיניים אובייקטיביות, שלא חשודות על עמדות מגזריות אלו ואחרות, היא פגיעה חריפה וקיצונית שמצדיקה לדעת ארגון העיתונאים הגנה של בג"צ", הוסיף יאדו.