על צמחיה ועל אמונה בפרשת השבוע

מאיר מימון, סטודנט למדעים במכללת הרצוג, מסביר על הקשר בין שגשוג וצמיחה חקלאית לאמונה בבורא עולם, מתוך התבוננות בפרשיות השבוע

תגיות: פרשת השבוע
מאיר מימון , כ"ג באייר תשפ"א

על צמחיה ועל אמונה בפרשת השבוע-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

 

פרשת בהר – בחוקותי

פרשת "בהר" ופרשת בחקותי הנקראות בשבת זו פותחות שתיהן בעניינים הקשורים לחקלאות בארץ ישראל. פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה ואיסוריה.

"כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ-שַׁבָּת, לַה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר (ויקרא כ"ה. א'- ה')

ופרשת "בחקתי"- פותחת בקשר הישיר בין הצלחת היבול ופרי השדה להליכה בדרך ה' ומצוותיו: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרו,  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ,  הִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע.."ֹ (ויקרא כ"ו. ג'-ה').

בשתי פרשות אלה, עולה הקשר בין היבול והצמחיה אשר על פני האדמה לעבודת ה' ולאמונה בו: שמיטת הקרקעות בה מופסקת עבודת האדמה למשך שנה שלימה מהווה ביטוי לאמונה בכוחו של הקב"ה המנהל את עולמנו, כפי שמסביר רש"י (שם):  "כדי שתדעו ולא ירום לבבכם בשבח ארצכם ותשכחו עול מלכותי", וכן והפריחה והסגסוג החקלאי המוזכר בפרשת בהר, המהווים שכר על הליכה בדרך ה'.

בהמשך פרשת בחקתי, מתוארת אף קללה מיוחדת באמצעות דימוי מעולם הצומח: וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם... וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ" (שם, כ"ו, ל"ו). רש"י מפרש, כי אלה קולות חיכוכם של העלים היבשים זה בזה. בני ישראל יהיו כל כך מפוחדים, שאפילו קולו של עלה קטן הנידף ברוח וניגר על פני האדמה, "יקפיץ" אותם מחשש שאולי אלו אויבים הבאים להצר להם.
נשאלת השאלה, מה מצא הכתוב להשתמש דווקא בעלה היבש, להעצמת תיאור עונשם של החוטאים ?

ומה תרומתם של העלים-ואיתם כלל הצמחיה לאיכות חיינו ?

העלה הוא אחד מחלקי הצמח שתפקידו ליצור בתהליך הנקרא "פוטוסינתזה" חומרים אורגניים מחומרים אי אורגניים. בתהליך זה מומרת אנרגית אור לאנרגיה כימית. 

בתהליך זה המימן שבמים (המגיעים מהשורשים) מתחבר עם הפחמן הדו חמצני וכך נוצרים סוכרים. התהליך מתרחש בעזרת אור שמש או באמצעות מקור אור בעל אורכי גל ועוצמה דומים. הסוכרים הנוצרים משמשים כחומר מוצא להפקת אנרגיה הדרושה לתהליכים תאיים, או כחומרי בנייה למולקולות אחרות. בתהליך הפוטוסינתזה העלים פולטים גם חמצן המגיע מפירוק מולקולות המים (המורכבות ממימן וחמצן).  

תהליך הפוטוסינתזה מתרחש באברונים הנמצאים בעלה ונקראים "כלורופלסטים". כל עלה מכיל מספר רב של אברונים כאלה הנושאים את הכלורופיל (פיגמנט הנמצא בצמחים ובאצות) ומעניקים לעלה את צבעו הירוק.

הפוטוסינתזה קשורה ישירות גם לתופעת ההתחממות הגלובלית. בתהליך הפוטוסינתזה מומרות שש מולקולות של פחמן דו-חמצני לסוכר, כך שעל כל מולקולת סוכר שנוצרת מסולקות מהאטמוספירה שש מולקולות של פחמן דו-חמצני. היות שפחמן דו-חמצני הוא אחד מגזי החממה הגורמים לתופעת ההתחממות הגלובלית,  צמחים הם אחד האמצעים הטובים ביותר לסילוק גזי חממה מיותרים. 

בעקבות תהליך הפוטוסינתזה הצמחים הינם בסיס לכל שרשרת המזון, והינם מקור התזונה והאנרגיה של בעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לבעלי חיים נוספים. פגיעה בצמחים עלולה להרוס בתי גידול שלמים עקב סילוק הבסיס הרחב של פירמידת המזון.

לסיכום, ניתן כעת להבין מדוע העונש והשכר בתוכחה- בפרשת "בחקתי", באים לידי ביטוי משמעותי באמצעות עולם הצומח, שהרי הינו עומד בבסיס קיומו הטבעי של העולם. באופן סמלי, את התחדשות הטבע מחדש מציין "עלה" הזית אותו הביאה היונה אל נוח, ולעומת זאת בפרשתינו סמל העונש הוא  "וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף", כפי שפירש רש"י "עלה יבש" – הרומז לבצורת וכמילה – ההיפך מהתחדשות.... 

"תחזיק חזק עלה קטן שלי..."

כותב: מאיר מימון, סטודנט למדעים במכללת הרצוג.  כתיבה ועריכה מדעית: ד"ר חוי ששון מרצה בחוג למדעים ומרכזת החוג לחינוך