כבוד הבריות, אהבת הגר, רדיפת הצדק - נאום הבכורה של ח"כ גלעד קריב

"כבוד הבריות, אהבת הגר, רדיפת הצדק, ובקשת השלום הם הערכים המרכזיים שאני מבקש לטול מאוצרותיה של היהדות, אמר קריב בנאום הבכורה

תגיות: גלעד קריב
חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"ג באייר תשפ"א

כבוד הבריות, אהבת הגר, רדיפת הצדק - נאום הבכורה של ח"כ גלעד קריב-ערוץ 7
ח"כ גלעד קריב
צילום: דני שם טוב

ח"כ גלעד קריב (העבודה), נשא היום (רביעי) את נאום הבכורה שלו במליאת הכנסת, ופתח אותו בתפילה לרפואת הפצועים באסון הכבד במירון ובפיגוע הירי בשומרון.

בנאומו הציג ח"כ קריב את תפקידה של היהדות המתקדמת בגיבוש הזהות הישראלית ובחשיבותה לערכי השמאל וכן תקף את אלה המדירים את היהדות המתקדמת מהשיח הישראלי ומקבלת ההחלטות.

"כבוד הבריות, אהבת הגר, רדיפת הצדק, ובקשת השלום הם הערכים המרכזיים שאני מבקש לטול מאוצרותיה של היהדות. ב-4000 שנים של יצירה יהודית ניתן למצוא פסגות של רגישות אנושית ותהומות של קנאות, יצירתיות מתפרצת ושמרנות עמוקה. השאלה שהנחתי לפתחי – זו שמונחת לפתח כולנו תמיד – לא היתה: 'מה היא היהדות', אלא מה הפרשנות היהודית בה אני בוחר".

קריב תיאר את התפתחותה של היהדות הרפורמית לצד, ולמרות, המונופול הדורסני של היהדות האורתודוקסית, שמדיר את רוב יהודי העולם

"כדרכה של כל תנועה רעיונית וחברתית, ההתחדשות היהודית הפלורליסטית מפלסת את דרכה צעד אחר צעד, בין לא מעט מהמורות ומכשולים, הגדול שבהם, באופן לא מפתיע, הוא המונופול שניתן לזרם אחד ולממסד אחד על היהדות הישראלית, תוך הפרה בוטה של ערכי היסוד המשתקפים במגילת העצמאות".

"מציאות עגומה זו, של מונופול, כפיה ואפליה בשם היהדות, פוגעת בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים ואזרחיות ישראלים: נשים, עולים וילדיהם, ישראלים גאים וגאות, חברי וחברות הקהילות הליברליות וארגוני ההתחדשות היהודית, אזרחי ישראל בני העדות הדתיות האחרות, ורבים נוספים. הפגיעה הזו חותרת תחת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, המחויבת לשוויון ולחופש דת ומצפון".

"ההשלכות הקשות של יחסי הדת והמדינה בישראל מעמיקות תחושות של ניכור, הציבור הרחב רואה בממסדים הדתיים מקור של שחיתות ולא של השראה, ומוקדים של כוחנות במקום של כוח מוסרי וחברתי מטיב ומאחד".

קריב ציין כי "בדיון הפוליטי והחברתי הער שמקיימת החברה הישראלית על ערכיה ודמותה, ישנם כוחות גדולים המבקשים לנצל את המסורת היהודית ואת החזון הציוני על מנת להצדיק עמדות לאומניות וגזעניות. אחרים עושים זאת על מנת לשלול את הלגיטימציה של הדעה הנגדית, להוקיע את המערערים על מהלכי השלטון, ולהתקין בלי הרף סרגלי נאמנות".

"הם עושים זאת כמובן תוך התעלמות מוחלטת מכך, שנביאי ישראל, הנזכרים במגילת העצמאות, היו בראש ובראשונה אלו שניצבו באומץ מול המלך והשררה. מובילי מהלכים אלו אינם שוכחים להפריח לחלל האוויר אף סיסמא, מכמן לשון או ציטוט ציוני. אך האמת היא שלא אחת משנתם היא פסבדו-ציונות. משנה המבקשת לקבע תודעה ציבורית ופוליטית של עידן טרום-ריבוני".

לדבריו, "באופן טבעי, הסירוב הזה מעורר ויכוח חריף, שהדיו נשמעים בבית הזה ומחוצה לו כל העת. כתמיד השגת פשרות וגיבוש הסכמות הם יעדים ראויים וחשובים, אך התנאי להם הוא שמסביב לשולחן, לא ישב צד אחד הזועק ודורש: "כולה שלי", וצד שני הנמצא בעמדת התגוננות וויתור; אלא שני צדדים האוחזים בטלית, ומוכנים לחלוק בה".

"רק בדיון מסוג זה נוכל להקים גשרים רחבים דיים, שיאפשרו ליותר מעגלה מלאה אחת לנוע עליהם באותה העת, רק כל נוכל להתקדם אט אט למציאות בה יושבי כל עגלה מכירים גם בחשיבות המטען הנמצא ביתר העגלות".

מנכ"לית התנועה המסורתית, רקפת גינסברג אמרה, "התנועה המסורתית מברכת ומתרגשת יחד עם הרב קריב בנאומו הראשון בכנסת. מדינת ישראל עשתה צעד נוסף לקראת היותה מדינה יהודית באמת, ומדינת כל זרמיה. אנו כבר יודעים שיש יותר להיות מדרך אחת להיות יהודי - ומעכשיו האמת הברורה הזו תקבל ביטוי לא רק בבית הכנסת, אלא גם מעל בימת הנואמים של משכן הכנסת"