על האופן בו נכון וניתן גם להגיע למסקנות אודות הגורמים לאסון במירון וגם לתקן נהלים והתנהלויות שימנעו את האסון הבא, שוחחנו עם מי שכיהן בעבר כשר להגנת העורף ובתפקיד זה הקים את רשות החירום הלאומית (רח"ל), השר והשגריר לשעבר מתן וילנאי.
"בכל פעם מחדש זה עולה, ולכן סביב שולחן הממשלה צריך שר שעוסק רק בזה, שיחשוב איך מכינים את המדינה לחירום. את זה עשיתי זמן קצר מדי. התקדמנו בהרבה נושאים", אומר וילנאי המכהן כיום כיו"ר תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, ומחדד כי "האירוע הקשה במירון הוא אירוע שבזמן מלחמה יכול לקרות", וכפי שמלמד האירוע עצמו, גם לא בשעת מלחמה.
לדברי וילנאי יש צורך להפנים את מורכבותה המיוחדת של החזית האזרחית לצד החזית הימית, החזית היבשתית, החזית האווירית והחזית האלקטרומגנטית. "חסר חוק שהיה מסדיר את העניין ומגדיר את מקומו של כל גוף. במירון התברר שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. ועדת חקירה ממלכתית נצרכת כדי לבדוק את כל הגורמים".
על הצורך בוועדת חקירה ולא להסתפק בבדיקה בלבד הוא אומר: "ועדת חקירה היא בעלת סמכות לזמן עדים וההתנהלות היא כמעט כמו בבית משפט. עדות שם היא מחייבת. בדיקה היא משהו אחר לגמרי".
באשר לאופן בו החל לפעול כשר להגנת העורף, אומר וילנאי: "היה מונח לפניי דו"ח מבקר המדינה שתיחקר את התנהלות העורף במלחמת לבנון השניה. הדו"ח המצוין הזה שימש לי תכנית עבודה. יש שם כמה משפטי מפתח שמדברים על מורכבות החזית הזו ועל הקושי של גופים לדעת בדיוק את האחריות שלהם".
לטעמו המציאות בה שרים אינם ששים לקבל על עצמם את משרד העורף נובעת מבריחה מאחריות. "אנשים חומקים מאחריות ונוח להם שהדברים מעורפלים".
"נקבע כלל, שהיום הוא כבר מובן מאליו, שראשי רשויות אחראים בגזרתם על מה שקורה אצלם ואנחנו נעזור לראשי הערים להתמודד. הקמנו יחידות קישור קטנות לכל רשות והן שעוזרות לראש הרשות לבצע את תפקידו מול הגופים השונים, מד"א, כיבוי אש וכו'. דרוש חוק העורף להכנת מדינת ישראל לחירום", הוא שב ואומר. "כל אחד מבין שהחזית האזרחית פגיעה ורגישה מאין כמותה בכל מלחמה שלא תפרוץ".
בסוגיה התקציבית לא רואה וילנאי מניע ראוי לסיכול חוק העורף שבו הוא רואה הכרח. וילנאי מזכיר את פתיחת קופסאות הכסף בתקופת הקורונה מתוך הבנת מצב החירום. להערכתו השיח על תקציב לא נועד אלא להביא להקפאת עניינים. "דרושה תכנית מיגון לאומית", הוא אומר. "ייקח שנים ליישם אותה, אבל בתכנית הזו יגיעו במסרק גם להר מירון ויעלו שאלות שרק עכשיו שואלים אותן, יתנו פתרונות גם למיגון מרכזי האנרגיה שלנו. יושקעו כאן מיליארדים לאורך שנים אבל הכסף הוא פרוטות לעומת מחיר האסון חלילה".