גוש עציון הפך במלחמת ששת הימים להיות עמדה משמעותית, ובעצם המגן הדרומי של ירושלים. בן רגע הפך הגוש מעמדה שולית ועורפית לעמדתה הקדמית של ירושלים. "גוש עציון מאז ומתמיד, מאז הקמתו, עוד לפני קום המדינה, היה בעצם קו ההגנה הדרומי האחרון לפני ירושלים, וכך נשאר עד היום ברמה הצבאית", מספר שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון. "במלחמת ששת הימים הגוש שוחרר בחזרה מידי הכובש הערבי וחזרנו הביתה, הקמנו אותו מחדש ומימשנו את זכות השיבה של עם ישראל לגוש עציון. היישוב הראשון היה כפר עציון - יהודים חזרו לאותו בונקר שבו נפלו אבותינו בקרבות על גוש עציון וירושלים. ולא רק חזרו, אלא הקימו בתים, ואז עוד לא חלמו על מציאות שבה כ־100,000 יהודים גרים בגוש עציון. לחשוב על זה זו חוויה יומיומית כל השנה, וביתר שאת ביום ירושלים. מבחינתנו הניצחון במלחמת ששת הימים הוא חגיגה כפולה ומכופלת: שחרור ירושלים, הר הבית מקום המקדש, ובעצם חזרה של העם אל הלב - ובנוסף גם השחרור של חבל הארץ הזה, גוש עציון".
נאמן, בן 47, נשוי לשלומית ואב לחמישה, מתגורר כבר שלושה עשורים בגוש. "עלינו לארץ ואחרי כמה חודשים החלטנו להתחתן, ומאז - 30 שנה - אנחנו גרים בכרמי צור, יישוב צעיר בכל המובנים. מאז ועד עצם היום הזה אנחנו רואים ביישוב הזה בית ראשון במולדת שלנו, בית־נצח".
למעשה נאמן אכן חוגג פעמיים, שכן הוא רואה את גוש עציון כבר כיום כחלק אינטגרלי מירושלים. "כבוד גדול בשבילנו להיות מטרופולין של ירושלים. כיום מבחינה אזרחית אני בא מירושלים, חוזר לירושלים, עובד בירושלים ובעצם מרגיש את עצמי לגמרי בירושלים. אני נוהג להתבדח עם ראש עיירית ירושלים משה ליאון ואומר שאשמח להפסיק להיות ראש מועצת גוש עציון, ותחת זאת לכהן כראש מחלקת גוש עציון בעיריית ירושלים. אני חושב שפרקטית, הכבישים ומקומות העבודה והבילוי - כולם קשורים לירושלים. מה כבר המרחק בינינו? דקות ספורות. המרחק משכונת רמות לשכונת גילה גדול יותר מהמרחק בין היישוב תקוע לשכונת הר חומה או מהיישוב אלעזר לגילה. יותר מכך, העבודות על תשתיות בכבישים מתקדמות מאוד, וכך הדרך לגוש עציון תתקצר עוד יותר".
ייתכן שגוש עציון תחובר לירושלים ביום מן הימים?
"הנושא של מטרופולין ירושלים עולה ברצינות רבה ברמה הפוליטית הפנים־ישראלית", אומר נאמן. "יש אפילו הצעות חוק של ירושלים רבתי שמייצרות מטרופולין ירושלים. לצערי המחסום העיקרי הוא מחסום בינלאומי, כי גוש עציון, מעלה אדומים וביתר עילית נמצאים מעבר לקו הירוק, ולכן ההשלכה של מטרופולין היא למעשה סיפוח והחלת ריבונות על חלק משטחי יהודה ושומרון". למרות זאת, "אנחנו מקדמים כל מיני נוסחאות ליצירת מטרופולין שמבחינה מוניציפלית ייחשב לשתי רשויות שונות".
לראש עיירית ירושלים יש אינטרס לחבר את גוש עציון עם ירושלים?
"אני חושב שלמשה ליאון יש אינטרס גדול, כי זה מגדיל לו את העיר. מעבר לזה, 150,000 תושבים שגרים במעלה אדומים, בגוש עציון, באפרת ובביתר עילית ישפיעו לחיוב על המאזן הדמוגרפי בתוך העיר". נאמן מדגיש אינטרס נוסף: "התשתיות המרחביות. בשורה התחתונה ירושלים מעניקה שירותים מרחביים לאוכלוסייה מחוץ לעיר, כמו תשתיות ושירותים נוספים. מדובר באוכלוסייה שמחד לא סופרים אותה כי היא לא ירושלמית, ומאידך היא נשענת בפועל על תשתיות העיר. יצירת מטרופולין תקצה משאבים כלכליים נוספים לעירייה".
להחליף את סימן השאלה בסימן קריאה
חרף הניצחון במלחמת ששת הימים, העיר ירושלים ידעה עליות ומורדות מבחינה ביטחונית. בירושלים התרחשו אירועי טרור חוזרים ונשנים, וגלגולם הנוכחי הוא 'טרור הטיקטוק', שבו נראים פלשתינים, בעיקר תושבי מזרח ירושלים והסביבה, מכים ומשפילים יהודים, בעיקר חרדים. "האתגרים הביטחוניים ממשיכים והמלחמה לא הסתיימה", מפתיע נאמן. "אני טוען שהמלחמה ממשיכה 54 שנים. ניצחנו את האויב אבל לא הכרענו אותו. לזה אנחנו צריכים לשאוף. כל עוד יש לו תקווה שיקבל מנת קרקע במלחמה הזו, הוא ימשיך להילחם. האויב צריך להבין שאין לו מה לחפש ולמצוא אצלנו. אנשי השמאל אומרים לי תמיד שהמגורים בגוש עציון הם מה שגורם לקורבנות, ואני טוען להפך: זה שאתם לא נמצאים ביו"ש ולא מכריעים את המערכה, זו הסיבה שהמקום לא מחליף את סימן השאלה סביבו בסימן קריאה שהוא חלק בלתי נפרד לנצח נצחים. הצד המעשי שחייב לבוא הוא החלת ריבונות על יהודה ושומרון".
כולנו יודעים שהסכסוך לא ייפתר תוך רגע.
"נכון, אבל ריבונות היא הפתרון שיתחיל את סיום הסכסוך. אין פתרון ברגע, אנחנו ילדים גדולים שיודעים שזה לא עניין של יום אחד, זבנג וגמרנו. צריכים לנהל את האירוע אחרת. צריך לנצח במלחמה ולהעניש את האויב. לנהוג באכזריות כלפי אכזרים וברחמנות כלפי רחמנים, לא להחליף את המושגים ולבלבל את המונחים. מחבלים אכזרים מקבלים מלון חמישה כוכבים ותארים. הטרור הכי גדול הוא מדינת טרור שמשליטה טרור על העם שלה, הכול כתוצאה מהזיה של מדינה זרה בלב ארץ ישראל. לכן חייבים להחליף דיסקט ולגרום לכך שלא תהיה תקווה לארגוני טרור, שדינם להימחק בכוח, בדם ואש, שום גושפנקה ולגיטימציה. רק אז העסק יכול להסתדר. אומרים לי שזה ייקח עשרות שנים, ויכול להיות שזה נכון, כי זו עבודה קשה, אבל כך או כך - חייבים להתחיל את זה. גם אם זה ייקח 50 שנה, עדיף להתחיל עכשיו ולא עוד 100 שנה. אנחנו לא חולמים, אלה לא דיבורים בעלמא. הדרך הארוכה תסתיים ביום שנתחיל לסיים אותה. אי אפשר לא לעשות כלום ולהתלונן על המצב", הוא חותם.
בעיני נאמן, המרכיב העיקרי לריבונות הוא השליטה על הר הבית. "יום ירושלים הוא יום שחרור הר הבית. יום טיהור של מקום המקדש. ביום הזה חשוב לזכור ששיבת ציון בדור שלנו לא הסתיימה ולא תסתיים עד שלא תשוב ריבונות מלאה להר הבית, הלב של ירושלים והמקום הכי חשוב בעולם". כדי לחזק את הריבונות נאמן עולה להר באופן קבוע: "אני משתדל לעלות בקביעות ובטהרה על פי ההלכה, ומקווה גם ביום ירושלים הקרוב לחגוג את יום חגה של העיר בעלייה להר הבית. השכינה מאוד שמחה לראות את בניה המתייצבים בפניה. כל אחד על פי רבותיו, שיטהר ויכוון את עצמו לעלות להר הבית, הפסגה של האומה היהודית".
כמו זרם חשמל שהועבר לכל יהודי
באופן אישי, מה זה בשבילך יום ירושלים?
"בשבילי זה יום הולדת", מפתיע נאמן בחיוך, "נולדתי בכ"ח באייר. ביום ההולדת שלי אני אומר הלל. זה ברמה הפרטית. אך ברצינות: בעיניי מלחמת ששת הימים היא אירוע מכונן ברמה של מדינת ישראל וגם ברמה של עם ישראל". כעולה מברית המועצות רואה נאמן את מלחמת ששת הימים כתפנית דרמטית ביחס היהודים בגולה לארץ ישראל: "כל ההתעוררות של יהדות ברית המועצות התחילה בניצחון בששת הימים. הניצחון במלחמה הרים את הרוח הלאומית, הראה כי הסכנות הקיומיות חלפו ואנחנו בעצם שולטים בארץ הזו, ממטולה עד אילת ומשכם עד חברון, ובירושלים, שהיא לב האומה, הנמצאת באירוע המרכזי".
איך הרגיש יהודי מברית המועצות אחרי מלחמת ששת הימים?
"יהדות ברית המעוצות מכונה 'יהדות הדממה', כי הייתה מנותקת מעם ישראל בכל הרמות. הניתוק התחיל בגלל שלטון אכזרי ואנטישמי, ומאחר שהשלטון נמשך עשורים רבים, הגיע דור שלא זכר את יוסף, והיהדות נותקה לא רק בכוח הזרוע אלא במציאות. אך ברגע שהתרחש הניצחון במלחמת ששת הימים, זה היה כמו זרם חשמלי שהועבר לכל יהודי ויהודי בברית המועצות ששמע על כך. הזרם החשמלי הזה נתן לנו את ההתעוררות. אומנם מכונת התעמולה דיברה על הכיבוש ועל ההפסד של ידידות ברית המועצות, וזו התודעה שהאזרח הסובייטי חי בה, אבל התודעה של היהודי שגר בברית המועצות היא שאנחנו שייכים למנצחים - אני היהודי לא שייך למדינה שאני חי בה, אלא למולדת הרחוקה ששייכת לעם שלי, שנחלה ניצחון גדול".
היום יש הרגשה שרק דתיים־לאומיים מתרגשים מיום ירושלים. איך מחברים את שאר העם?
"אני חושב שזה נכון", מודה נאמן, "זו תוצאה של העובדה ששמים את מלחמת ששת הימים תחת סימן שאלה. אם ששת הימים כביכול במחלוקת, אז שחרור יהודה ושומרון הוא חג של הימין בלבד, וזה ממש חבל. החגיגה של כולם והבירה של כולם".
בגוש עציון חוגגים מדי שנה את יום ירושלים בריקוד דגלים מפואר, אך השנה, עקב הקורונה ועבודות תשתית, לא יתקיים האירוע. "ריקוד הדגלים והצעדה של התלמידים לא יתקיימו, כי אנחנו רק ביציאה מהקורונה והדרכים ברוך ה' נמצאות בשיפוץ, יש עבודת תשתית גדולה מאוד בכל צומת הגוש. אך אל דאגה, המסורת שייסדנו תחודש כבר בשנה הבאה".
אתה לא חושש לעתיד המקום במקרה שתוקם ממשלת שמאל?
"ממשלת שמאל מסוכנת להתיישבות", פוסק נאמן. "גוש עציון הוא חוד החנית, ובוודאי שאנחנו דואגים ומקווים שלא תקום ממשלת שמאל. אם תקום, המשימות שלנו יהיו מורכבות יותר, אך כמובן נמשיך לעשות הכול כדי לדאוג לעתיד האזור".
נאמן מבקש לסיים בחיוב: "ביום ירושלים תדרימו עוד טיפה. בואו לטייל בהרודיון בגוש עציון ביום השחרור שלנו. מיד אחרינו תדרימו לחברון, ששוחררה בכ"ט אייר, בקרו במערת המכפלה ומשם תמשיכו לסוסיא. שנזכה שהעם ישיב את אהבתו לחבלי הארץ שלנו".