זו לא תהיה ממשלת ריפוי

איילת, מתן, ניר ועידית, חברים יקרים ואהובים

בחודש נובמבר 2009 הוציאה ממשלת ישראל צו "בדבר התליית הליכי בניה" ביהודה ושומרון למשך 10 חודשים. בישיבת הקבינט שכינסו רה"מ נתניהו ושר הביטחון ברק, תירץ נתניהו את צו ההקפאה: "יש בו הרבה יותר יתרונות מחסרונות.

הוא מאפשר לנו להציב בפני העולם אמת פשוטה: ממשלת ישראל רוצה להיכנס למו"מ עם הפלסטינים, עושה צעדים מעשיים כדי להיכנס למו"מ, והיא רצינית מאוד בכוונותיה לקדם את השלום".

לקראת סוף ההקפאה דרש הנשיא אובמה להאריך את ההקפאה no brick ("שום לבינה"), כלשונו של אובמה, ממשלת ישראל נטתה להסכים להארכת ההקפאה כדי לשמור על היחסים עם ארה"ב. בפגישותינו בהנהלת מועצת יש"ע, דנו בצעדים האפשריים למנוע את המשך ההקפאה.

המנכ"ל הצעיר, נפתלי בנט הציע להפעיל לחץ אישי על שרי הליכוד, כולל שלטים הקוראים אישית לשרי הממשלה לא להסכים להקפאה. הצעדים הללו הועילו, וממשלת ישראל נמנעה מלהאריכה, למרות הלחץ הכבד של שר הביטחון אהוד ברק.

היה ברור לכולנו באותה עת שלנשיא ארצות הברית יש כלים אפקטיביים מאוד להפעלת לחץ על ישראל, בפרט כאשר ישראל זקוקה לו במאבק הקשה מאוד שאנחנו נתונים בו גם כעת, מול ממלכת הרשע באיראן. (זוכרים את "בושהר תמורת יצהר"?), והשאלה הגדולה היא מה היכולת של ממשלת ישראל לעמוד בלחץ הזה.

נתניהו כשל לא פעם מול הלחץ הזה, בעיקר כיוון שהלחץ היה גם מבחוץ וגם מבפנים, ממפלגות השמאל ומאהוד ברק. במהלך השנים האחרונות, השכיל נתניהו להפוך את ישראל למעצמה אזורית, הנאבקת בהצלחה לא מבוטלת באיראן, תוך ירידה דרמטית בכוחן של מפלגות השמאל, כך עוצמה כלכלית וצבאית, יחד אזרחי ישראל התומכים במדיניות הימין, מאפשרים למדינת ישראל לעמוד מול הלחצים הבינלאומיים.

התמונה הרומנטית שהציג נפתלי בחשבון הטוויטר שלו של הילד החרדי הצועד עם הבחור החילוני מתעתעים. כולכם צייצתם על אהבת ישראל שלאורה גדלנו, ואכן כולנו שותפים לערך הנשגב הזה. אבל המאבקים הפוליטיים שונים בתכלית.

הדגלים שמניפות מפלגות העבודה ומרץ (צעדים לקראת מדינת כל אזרחיה, פגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל, הרס ערכי המשפחה, שילוב התנועה הרפורמית), יונחו הצידה רק למראית עין בשבועות הראשונים של הקמת הממשלה, אבל הם יזדקרו היטב ויורגשו ללא הרף סביב שולחן הממשלה.

ראש הממשלה החליפי בממשלה שאתכם מוליכים אותנו אליה יהיה יאיר לפיד, וכעבור שנתיים, ראש הממשלה. במשך שנים הוא מוכר לנו סיפור שאביו היה איש ימין (לא נכון) והוא ממש לא שמאל.

תשמעו סיפור

בתחילת שנת 2014 התכנסה ועדת שרים לאנרגיות מתחדשות (אגב, בהשתתפות שר הכלכלה נפתלי בנט) וקיבלה החלטה רחבה לקידום אנרגיות מתחדשות במדינת ישראל. להחלטה נוסף לבקשתנו סעיף שאמר שלאור קשיי מימון ביו"ש, הממשלה תתחייב, כי במקרה של שינויים מדיניים (נסיגות ח"ו), המדינה תפצה את הגוף המממן את הקמת המתקנים לאנרגיה מתחדשת ביו"ש.

שר האוצר דאז יאיר לפיד ("אני לא שמאל") מיהר להגיש ערר על ההחלטה, תוך הבהרה שהוא מתנגד לכל סיוע להתנחלויות. ולא היה אכפת לו שבכך הוא משבית לחלוטין את קידום האנרגיות המתחדשות בישראל, שאכן נעצרו לגמרי למשך קרוב לשנה. רק כעבור כשנה החליט רה"מ נתניהו לדחות את הערר של לפיד ולהעביר את ההחלטה של ועדת השרים כלשונה בממשלה, ולחדש את קידום האנרגיות המתחדשות בישראל.

זו רק דוגמא אחת מיני רבות, כיצד מפלגות השמאל בממשלה עשויות לפגוע בהתיישבות ובערכי הימין. אין ספק בכך שממשלה כזו לא רק שלא תקדם את ההתיישבות, היא תפגע בה בדרכים שונות. היא גם לא תתקן את הנדרש במערכת המשפט, הממשלה הבאה צפויה למנות 6 שופטים לבית המשפט העליון, בממשלת ימין היה סיכוי לשנות סוף סוף את הרכב העליון, גם הסיכוי הזה יתאדה אם תאפשרו חלילה להקים ממשלה שמאחד אותה 'ערך' אחד בלבד שנאה לבנימין נתניהו.

ונחזור לאתגרים המדיניים והביטחוניים

השבוע פרסם העיתונאי ברק רביד שבכירים במשרד החוץ האמריקני אמרו כי הם: "מודאגים בצורה עמוקה מההחלטה שהתקבלה בכנסת להתחיל ולקדם את החוק להכשרת המאחזים הבלתי-חוקיים בגדה המערבית. המאחזים האלה נחשבים כבר תקופה ארוכה כלא חוקיים על פי החוק הישראלי"

הדרישה הזו מצטרפת לדרישה לאחרונה של ביידן מנתניהו להפסיק לבנות בהר חומה

תסבירו לי איך תצליח הממשלה הזו לעמוד בלחץ האמריקאי והאירופי בממשלה הבנויה על 45 ח"כים מהשמאל עם עלה תאנה ימני?

ככל שיישמעו הקולות הללו, ככל שיחזרו לדבר על שתי המדינות, הם יעירו מחדש את הרש"פ ואת חמאס, שהדלק היחיד שמזין אותם הוא התקווה לסלק את מדינת ישראל בכלל ואת ההתיישבות היהודית ביו"ש בפרט. 4 שנות טראמפ, וירידת כוחו של השמאל הישראלי, הציבו בפני הערבים סוג של חומת ברזל ז'בוטינסקאית, שהחלישה מאוד את התקווה הזו. הצרוף של ממשל בידן וממשלת השמאל שלכם, עלולים להצית מחדש את השיח בנושא שהלך ודעך בשנים האחרונות עקב הירידה הדרמטית בכוחן של מפלגות השמאל.

אני רחוק מלהיות חסיד של נתניהו, מסירת חברון, נאום בר אילן והקפאת ההתיישבות, ייזכרו לדראון. אבל עוצמתה של מדינת ישראל שבה מושלת ממשלת ימין יציבה הכוללת כוחות נחושים תוכל לעמוד ברוחות הפרצים, לא כך ממשלת השמאל שאתם עלולים להקים, שבה הרוחות ינשבו גם מבית וגם מחוץ.

אתם הולכים חלילה להקים ממשלת שמאל בידיעה ברורה שיש רוב ימני בישראל, ו-65 חברי כנסת מימין. ולמה בגלל שגדעון סער שונא את נתניהו? או בגלל שנתניהו פגע בבנט?

זו לא תהיה ממשלת ריפוי, ולא ממשלת איחוי, ובטח לא ממשלת אחדות, כי איזה ריפוי או אחדות יש כאשר מנדים את הציבור המסורתי והחרדי?

אז מה החלופה? להבהיר לידידינו גדעון סער וזאב אלקין שאתם הולכים אך ורק לממשלה לאומית, ותדרשו מהם לא לגרור את המדינה לבחירות חמישיות. במידה ויסרבו (גם להצעות הרוטציה של הליכוד), הם יהיו האשמים הבלעדיים בבחירות אלו.

חברים אהובים אני יודע שכוונותיכם טהורות, אנא עצרו.