עם תום אבלות השבעה על 45 מתי מירון ז"ל, שמותם הנורא זעזע כל אדם עם רגישות אנושית, ואחווה יהודית כלשהי; כולנו מתפללים ומייחלים, שה' ינחם את בני משפחותיהם בנחמות ירושלים.
שום אדם אינו יכול לדעת דרכי ההשגחה הפרטית, כי היא סוד ה' עם כל אדם בפרטיות, רק בינו לבין בוראו – לכן אי אפשר אפילו לשאול, מדוע זה נפל וזה ניצול?!
אבל כל אדם יכול לדעת ולהבין במבט הכללי, שנתן בנו בוראנו, בחוקי הבריאה, בחוקי המוסר ובחוקי התורה, ולפיהם: אסור באיסור חמור להכניס רבבות בני אדם למקום שיכול להכיל רק כמה מאות, או אלפים בודדים, ואם מכניסים ונכנסים, כל שכר המצווה נמחק בעבירה!
ועוד: ה' אחד ושמו אחד, והוא לבדו מבטחנו ומושיענו!
עלייה לרגל בתורה מותרת רק "אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו", בירושלים – קדוּשה, יש רק בירושלים! בבתי עלמין יש רק טומאת אוהל חמורה.
ה' ישלח רפואה שלמה לכל הזועקים עליה, וינחם את כולנו בנחמות ירושלים.