האתגר שייך לצעירים

בשנתיים האחרונות השתתפו למעלה מ-3500 סטודנטים במערך ללמידה משלבת התנסות, שהוא חלק ממיזם משותף של המועצה להשכלה גבוהה וארגון אלומה, בתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד.

אורי ניר וינטר , כ"ז באייר תשפ"א

האתגר שייך לצעירים-ערוץ 7
אורי ניר וינטר
צילום: רון פרידמן

השבוע פרסם שירות התעסוקה כי למרות הפתיחה הכמעט מלאה של המשק ואחוז אבטלה של כ-8% בלבד, אחוז המובטלים בקרב הצעירים עד גיל 34 אינו יורד ועומד על כמעט 50%.

ההתייחסות לצעירים כמקשה אחת מוטעית ומטעה. יש צעירים ללא השכלה אקדמית או מקצועית העובדים בעבודות מזדמנות, ולהם התכוון שירות התעסוקה בהאשמותיו כי הבטחת דמי האבטלה גורמת לאי חזרתם לשוק התעסוקה.

לעומתם יש צעירים בוגרי השכלה גבוהה הרואים במקום העבודה לא רק מקור פרנסה, אלא גם מקור למימוש עצמי, עניין אישי והתקדמות מקצועית.

צעירים אלו התקשו מאז ומעולם להשתלב עם סיום לימודיהם בתעסוקה ההולמת את השכלתם. זאת מכיוון שבקורות החיים שלהם נעדרה שורת ניסיון, המהווה סנן מרכזי של מגייסים בעולם העבודה. בנוסף, כשמדובר בצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית, חסר להם פעמים רבות גם רישות מקצועי (נטוורקינג) וקשרים.

כתוצאה מכך אחת הפרקטיקות הנפוצות בגיוס לעולם העבודה- "חבר מביא חבר" אינה תקפה לגביהם פעמים רבות, ויתרה מזאת היא מקדמת את החזקים והמקושרים, ודוחקת אותם לסוף התור של דורשי העבודה.

כעת לאחר שנת משבר קשה, כשמקומות העבודה הצטמצמו, ומספר המובטלים עתירי הניסיון גדל, האתגר העומד בפני הצעירים בוגרי ההשכלה הגבוהה וחסרי הניסיון התעסוקתי גדול יותר, וסיכוייהם למצוא עבודה ראשונה בתחום אותו למדו קטן משמעותית. כך נקודת הפתיחה שלהם נפגעת אפילו יותר מבעבר.

כמו בארה"ב ובאירופה, גם בישראל מוטמעת בשנים האחרונות יותר ויותר פרקטיקת ההתמחות כחלק מתכנית הלימודים האקדמית וכוללת קרדיט אקדמי. סטודנטים לקראת תום לימודיהם, הלומדים מקצועות בהם אין התנסות מובנית, יכולים להתנסות בשוק העבודה לתקופה קצובה בתפקיד ההולם את תחום לימודיהם. כך הם צוברים ניסיון בתחום אותו למדו, ומייצרים רישות מקצועי.

בשנתיים האחרונות השתתפו למעלה מ-3500 סטודנטים בכ-20 מוסדות אקדמיים בישראל, במערך ללמידה משלבת התנסות, שהוא חלק ממיזם משותף של המועצה להשכלה גבוהה וארגון אלומה, בתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד.

במסגרת המיזם, הסטודנטים המשתתפים בו לוקחים חלק בהתנסות מעשית בת כ100 שעות בתוך ארגון חונך ובקורס אקדמי העוסק בישום המעשי בשוק העבודה של התיאוריות והידע שאותו הם רוכשים על ספסל הלימודים.

מחקר שפרסם לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי שיעור התעסוקה בקרב בוגרי ובוגרות תכנית ההתמחות גדל ב-4.5% בממוצע לעומת חבריהם שלא לקחו חלק בתכנית. בנוסף חשף המחקר כי בוגרי אקדמיה מרוויחים משמעותית יותר בחמש השנים הראשונות מתום לימודיהם. כך לדוגמה בוגרי תכנית התמחות במדעי הרוח מרוויחים 23% יותר בשנה, ובוגרי מנהל עסקים מרוויחים 12.2% יותר מחבריהם ללימודים שלא השתתפו בתכנית ההתמחות.

הסטודנטים הם לא המרוויחים היחידים מההתנסות של סטודנטים בישראל. גם הארגונים בכל המגזרים, המשלבים סטודנטים בהתמחות לשורותיהם מעידים כי הם מרוויחים מהתכנית. עבורם זוהי הזדמנות לגיוס הון אנושי איכותי לצד קידום יוזמות ופרויקטים שהושהו עקב משבר הקורונה. בנוסף זוהי דרך לחזק את המגוון (diversity) של העובדים בארגון, ולשלב צעירים מאוכלוסיות בעלות ייצוג חסר בשוק התעסוקה- ערבים, חרדים וצעירים עם מוגבלות.

מרוויחה נוספת מהמהלך היא האקדמיה הישראלית, שמתעדכנת ונתפסת בקרב הצעירים והצעירות כרלוונטית יותר לצרכים ולשאיפות שלהם בעידן זה לסיכומו של דבר, בין שלל הפתרונות שמחפשת ומציעה המדינה בימים אלו על מנת לצמצם את האבטלה בקרב צעירים בוגרי השכלה גבוהה, אין ספק כי התמחות היא הבולטת והמוכחת כפרקטיקה משמעותית ביותר, המהווה קרש קפיצה להשתלבות מיטבית של צעירים בתחילת דרכם המקצועית בתעסוקה ההולמת את השכלתם.

על המדינה לאפשר ליותר ויותר צעירים וצעירות את ההזדמנות לצבור ניסיון מעשי הולם במהלך לימודיהם וטרם יציאתם לשוק העבודה. בכך ירוויחו כולם – הצעירים, האקדמיה והמשק הישראלי.