באתי בגלל הלידה שלי, נשארתי כרי להיות אחות.
שמי גאולה אליאס, ואני המצטרפת היחסית חדשה לצוות האחיות והאחים הדסה. לפני שמונה שנים, כשאושפזתי עם הריון מאתגר ביותר בהדסה עין כרם, חיי סבבו סביב הריונות ולידות מרגשות. הייתי אז דולה, טיפלתי במסירות ברפואה סינית, הכל היה רגוע בחיי.
ואז, אז הגיע ההריון המטלטל - שלישייה, לא פחות ולא יותר. היה זה ההריון השישי שלי, ובכלל ולא פשוט. הוא כלל ניתוח, שמירת הריון קשוחה, עוברית אחת מתוך שלוש שלא שרדה, התמודדות כואבת ולא פשוטה ואשפוז ממושך במחלקת נשים בהדסה. ובתוך כל אלו מסביבי אחיות מדהימות בלבן.
אז, בין הלילות והימים שמי ידע מתי מתחילים ומתי נגמרים, אז החלטתי שאהיה אחות. אז ידעתי שאהיה אחות מיילדת ובאמת התחלתי ללמוד סיעוד ואוטוטו אסיים את לימודי ההמשך במיילדות ואצטרף אל חדרי הלידה בהדסה.
כבר בשלב המעשי של הלימודים הגעתי לכאן - לאותה מחלקה בה שכבתי ימים ולילות ארוכים.
בחרתי לחזור למחלקת נשים וסיבוכי הריון בהדסה עין כרם כאחות מן המניין, כי ידעתי שכאן אהיה לעזר עבור נשים אחרות.
אני עובדת כבר שלוש שנים במחלקה שהכי מתאימה לי. במחלקה בה אני מלווה נשים המתמודדות עם מצבים שונים או עם קושי לאורך הריונן, נמצאת שם עבורן ויודעת - ממש מתוך הגוף שלי, מה עובר עליהן.
אני משתדלת לא להבטיח לאף אחת מה שאינו תלוי בי, אבל תמיד מחזקת ומשתפת מתוך הניסיון שלי, מתוך הצמיחה וההתגברות באופטימיות, וכשצריך - גם מתוך ההזדהות עם האובדן.
אני כאן עבור כל מי שמתמודדת עם תהליך מאתגר, עם פחדים ושאלות. וכשאני מביטה בהן, עיניהן פוגשות את עיני, נדמה לי שהן מזהות בהן את אותם ימים ארוכים שעברתי כאן בעצמי כמטופלת במחלקה ויודעות: היא משלנו״.