שלום וברכה בצלאל יקר.
ימים קשים עוברים עלינו. קשים מנשוא. להבות של איבה משתוללות ברחובותינו ומאיימות לכלות כל חלקה טובה. ימים בהם מועקה קשה משתלטת על חדרי הלב והמוח ופשוט מסרבת לצאת.
ימים של ספירת העומר בהם אנו משננים לילדינו את ערכי היסוד ומדריכים אותם שיהי כבוד חברם חביב עליהם כשלהם.
ויכוחים ומחלוקות על דרך - לא זו בלבד שהינן לגיטימיות, הן הכרחיות ואף רצויות. מנגד, האשמה על כוונה זדונית מהווה חציית קו מסוכנת.
הוויכוח המתוקשר שלך עם בנט מהרגע שבחרת לפרוש לדרך עצמאית שם על השולחן גישות שונות. עם ישראל ראה בכך ברכה וכל אחד ואחת בחרו בגישה שיותר קרובה לליבם. אפשר להתווכח ולטעון כנגד בנט שהדרך שהוא הולך בה לוקה בראייה קצרת טווח או בחוסר תבונה פוליטי, לגיטימי גם להחמיר ולטעון שדרך זו מסכנת את עתידה של המדינה. עד כאן נותרנו בגבולות הגזרה של המחלוקת הלגיטימית.
אולי אינך ער לכך, אבל מסרים מסוימים היוצאים באופן רשמי ממפלגתך, זורקים אותנו למגרש אחר לחלוטין. הטענה שבנט בוחר בדרך הנוכחית למרות כל מגרעותיה רק על מנת להיות ראש ממשלה - פירושה דה-פקטו אחד הוא - בנט מוכן למכור את ביטחון המדינה, חוסנה ואזרחיה תמורת בצע שררה.
במילים אחרות נטען שבנט בוגד בעמו ובמדינתו. אין האשמה קשה ואכזרית מזו. אנו יודעים מה דינם של בוגדים.
זה הרגע שהמחלוקת הפכה לאש, שהיריבות הפכה לקרב איש באחיו. ניתן היה לשמוע היטב את קולות המלחמה בכל הרשתות החברתיות, ברחובות, בבתי הכנסת ובבתי המדרש.
בצלאל, כמי שהלך יד ביד דרך ארוכה עם בנט, אתה יודע היטב במי מדובר. אדם שוויתר על נוחות ופרטיות בעולם העסקי שכה הצליח בו ופנה לעסוק בצורכי ציבור מתוך תחושת שליחות. יהודי ציוני פטריוט בכל לב שמתוך דאגה עזה לאחיו במדינה בכלל ובעוטף עזה בפרט ירד לשטח, חקר, מצא והבין והביא להצלה גדולה בזכות התעקשותו לחסל את מנהרות הטרור. שר חינוך שנלחם על העמקת הזהות היהודית בחינוך הכללי וחטף על כך רבות מהצד השמאלי. שר בטחון ימני אמיתי שעם כניסתו לתפקיד חתם על צו המחרים כספים של משפחות מחבלים ועוד ועוד.
בנט חידד במהלך הבחירות שורת מסרים שהיוותה, בצדק רב מבחינתך, מקור לוויכוח אידאולוגי עז. בנט דיבר על כך שלהבנתו בנימין נתניהו, עם כל זכויותיו הרבות, צריך לרדת מהבמה הפוליטית ועם זאת אינו מחרימו. בנוסף אמר שיעשה ככל יכולתו כדי שמדינת ישראל לא תמשיך להידרדר להזיה הבלתי נתפסת שנקראת בחירות חמישיות.
בנוסף אמר, וחטף ממך רבות על כך, ושוב - בצדק רב מבחינתך, שייתכן והממשלה הקרובה תצטרך לעסוק רק בנושאי קונצנזוס ואיחוי קרעים תוך השהיית נושאים ערכיים שבמחלוקת. וכן, אמר בנוסף שישאף לממשלת ימין ולא ייכנס לממשלת לפיד כי לפיד זה שמאל והוא ימין.
אם לוקחים את כל האמירות הללו ומנסים לבנות על פיהן סדר עדיפויות פוליטי, המדרג המתבקש הוא כדלהלן:
בעדיפות ראשונה - ממשלת ימין מלא מלא בראשות מנהיג אחר שיחליף את נתניהו.
בעדיפות שנייה - ממשלת ימין מלא מלא בראשות נתניהו.
בעדיפות שלישית - ממשלת אחדות, לא ממשלת שמאל, שתצטרך, בדיוק כפי שאמר שוב ושוב, לעסוק רק בנושאי קונצנזוס ולשים בצד לכמה שנים נושאים שבמחלוקת.
ורק בעדיפות הרביעית והאחרונה - בחירות חמישיות.
בהתאם לכך, הצהיר בנט לאחר הבחירות כי הוא מעניק לביבי או לכל אחד אחר מהימין את אצבעות כל חברי מפלגתו באופן אוטומטי להקמת ממשלת ימין מלא מלא. במקביל, פעלו בנט ושקד לנסות לשכנע והציעו פתרונות שעשויים היו להוריד את סער מהעץ הגבוה שטיפס עליו, ללא הצלחה.
רק משהבין שסער איתן בעמדתו ולא ניתן להקים ממשלת ימין מלא מלא, פנה לבדיקת העדיפות השלישית בניסיון למנוע מאיתנו לצלול לעדיפות הרביעית והאחרונה.
כאמור, אפשר ולגיטימי לחלוק ולהתריע על סכנות, על פזיזות, על נאיביות, על קוצר רואי, אבל מכאן ועד מחשבת זדון ומעשה בגידה המרחק רב.
בצלאל, בידך הדבר. המשך להילחם בתוקף על עמדותיך, אך בו בזמן פעל למען הורדת גובה הלהבות וכיבוי אש השנאה הבוערת בבתינו. הבהר לשומעי לקחך שאנשים אחים אנחנו וכשאחי טועה, גם אם הטעות קשה ומרה לטעמי, עדיין אחי הוא ובטובת בני עמי הוא רוצה ואינו בוגד. אנא ממך, עשה זאת לפני שיהיה מאוחר מידי.
בברכה,
ש', אזרח מודאג