הרב ליאור אנגלמן
הרב ליאור אנגלמןצילום: חותם

"אֵל-אַקְצה", הֵם שׁוֹאֲגִים.
"הקצה", אֲנַחְנוּ מְתַרְגְּמִים,
דָּחַקְנוּ אוֹתָם לַקָּצֶה,
ורַק לְזֶה הֵם מִתְכַּוְּנִים.

"ג'יהאד", הֵם רוֹעֲמִים.
זֶה בָּטַח שֵׁם פְּרָטִי, אֲנַחְנוּ מַרְגִּיעִים.
אֲפִילּוּ שֵׁם יָפֶה,
אַחֲרֵי שֶׁמִּתְרַגְּלִים.

"בְּרוּחַ וּבְדָם, נִפְדֶּה אוֹתְךָ
יא שאהיד",
בְּתִרְגּוּם חָפְשִׁי זֶה בֶּטַח:
'הַכִּבּוּשׁ מַשְׁחִית'.

"אללא וואכבר" זֶה חופש פֻּלְחָן,
ושריפת בֵּית כְּנֶסֶת -
קצת זַעַם אוֹתֶנְטִי
שׁחייב לִהְיוֹת מוּכָל.

דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל נקרע בלוד
לִתְשׂוּאוֹת הָמוֹן,
וְדֶגֶל פלשתיני נִשָּׂא תַּחְתָּיו בַּגָּאוֹן.
ותעודה כחולה בכיס- ליתר ביטחון.

אבל לִשְׁלול כַּסְפֵּי בִּטּוּחַ לְאֻמִּי
מִמֵּי שֶׁמְּעוֹדֵד בַּקְּרָב
דווקא אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי?
נו בֶּאֱמֶת, זֶה שִׁגָּעוֹן לְאֻמָּנִי.

בַּשֵּׁם הָאִסְלָאם הֵם צוֹעֲקִים,
זוֹ לֹא מִלְחֶמֶת דָּת, אֲנַחְנוּ מַסְבִּירִים,
רַק צְפִיפוּת מוגְזֶמֶת
בַּמַּחֲנוֹת הַפְּלִיטִים.

ורמלה ולוד בְּלִי כָּל אֵיבָה,
פָּשׁוּט כּוֹאֲבוֹת אֶת זְכוּת הַשִּׁיבָה.
וּכְשֶׁרֹאשׁ יְשִׁיבָה סוֹפֵג מַכּוֹת,
זה מַאֲבָק כַּסְפִּי תמים עַל קַרְקָעוֹת.

תַּרְגּוּם חָפְשִׁי, מִלִּים מִלִּים,
וְאַחֲרֵיהֶן נוֹפְלִים טִילִים,
מכבסת-מִלִּים עֲכוּרָת מַיִם -
אִם אשכחך יְרוּשָׁלַיִם.