תקופה ארוכה חלפה מאז הפעם האחרונה שבה רוב האזרחים במדינת ישראל נאלצו להסתגר במרחבים מוגנים. סבב הלחימה הנוכחי, שקיבל את השם 'מבצע שומר החומות', לא הפתיע איש בישראל, במיוחד אחרי הקדימון הרצחני שהתרחש בשבוע שעבר ובשיאו הפיגוע שאירע בצומת תפוח וגבה את חייו של יהודה גואטה הי"ד. מרבית גורמי המקצוע הזהירו בשבוע שעבר מעל כל במה, כולל בעיתון זה, שהשבוע הנוכחי יהיה שבוע אלים ואף מדמם. אחד מהגורמים הללו היה הרמטכ"ל אביב כוכבי עצמו, שכבר לפני שבועיים בישיבת הקבינט טען שעדיף שישראל תצא לפעולות מנע כשהאש עוד קטנה. דעתו לא התקבלה.
אירועי השבוע החלו כצפוי בירושלים, שהייתה מוקד למהומות עוד קודם לכן בהתפרעויות הטיקטוק והמהומות בשייח' ג'ראח. אלא שיום ירושלים, שהוגדר על ידי גורמי הביטחון כאחת מנקודות הזמן הנפיצות ביותר בשבוע זה, הוביל להתפרעויות ענק בבירה. שיאן של ההתפרעויות התרחש בהר הבית, כאשר עשרות אלפי פורעים מוסלמים התאספו בהר כבר משעות הלילה ובאמתחתם סלעים ואמצעי לחימה רבים. במהלך המהומות תקפו את השוטרים שעלו להר כדי לפזר את הפורעים ולעצור את השלכת הסלעים לעבר מתפללים בכותל המערבי. אירועי ההר הסתיימו ב־21 שוטרים וכ־200 פורעים ערבים פצועים. אחת ההחלטות השנויות ביותר במחלוקת באותם עימותים הייתה החלטת המשטרה לסגת מההר ולאפשר למתפללים מוסלמים לחזור אליו, החלטה ששונתה מאוחר יותר.
האירועים בהר הבית הובילו לאובדן שליטה בירושלים, ומשם ברחבי הארץ. הסבב עלה מדרגה כאשר חמאס החל לשגר טילים, בתחילה לעבר הבירה, מה שהוביל לביטולו של ריקוד הדגלים. מאוחר יותר ירי הרקטות הופנה לערי הדרום, בעיקר לאשדוד ולאשקלון. הירי הסלים במהלך יום שלישי ובעיצומו נורו רקטות לכל הטווח שבין באר שבע להרצליה. יותר מאלף טילים נורו במהלך יום שלישי לעבר ישראל, כאשר שיאי שיגורים נרשמים לאורך כל היממה. במהלך יום שלישי נהרגו שישה בני אדם מפגיעות ישירות של רקטות. ביום רביעי בשעות הבוקר חמאס ירה מצפון הרצועה לעבר רכב בעוטף טיל קורנט, שהוביל לפציעה אנושה של שני ישראלים ששהו בו. אחד מהפצועים נפטר מפצעיו.
לצד מתקפות הטילים הזירה השלישית שהתפתחה היא בכל הערים המעורבות בישראל. פוגרומים בלוד, עכו, רמלה, יפו, רהט, חיפה ובאר שבע לצד עוד 200 מוקדים של מהומות שביצעו ערביי ישראל, שבמהלכן נשרפו בתי כנסת, עשרות כלי רכב, ארונות חשמל, מלון ובתי עסק. במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי הזירה הזאת הפכה לזירה המרכזית של האירועים.
מלכודת הדבש של חמאס
בצה"ל החלו לתקוף בעצימות גבוהה, כלשונם, החל מיום שני בערב. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, כ־30 פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי בדרגות שונות נהרגו במהלך התקיפות, כולל שלושה חיסולים ממוקדים. אחד המחוסלים הוא מוחמד אבו־אלעטאא, אחיו של בהאא אבו־אלעטאא שחוסל לפני שנתיים. במערכת הביטחון יודעים לספר שתקיפות נקודתיות החלו עוד לפני יום שני בלילה. שיאן של התקיפות, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא הפלת מגדל האנדי בן ה־15 קומות. המגדל הוגדר כמטרת עוצם, כמו כן הותקפו עוד רבי קומות נוספים ברצועה.
"אובדן השליטה שאנחנו רואים בימים האחרונים לא נולד השבוע. זאת מדיניות מכוונת שמדינת ישראל נוקטת בה כבר שנים, כשבחמש השנים האחרונות זה הפך לבולט במיוחד", אומר האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד מרכז ומפקד אוגדת עזה. "ישראל הפכה את חמאס לגורם מרכזי במערכת הפלשתינית. זאת כנראה החלטה שהתקבלה על ידי ראש הממשלה והגורמים שסביבו, שאומרת שחמאס הוא הגוף שצריך לדבר איתו והוא הגורם שצריך לחזק בצד השני. מה שקרה בינתיים זה שחמאס לכד אותנו במלכודת דבש. מצד אחד הוא מציע לנו שקט ושליטה ברצועה, ומצד שני אנחנו משלמים בזה שאנחנו לא עושים סיכולים ממוקדים, מעבירים לו כסף שאנחנו יודעים שמשמש להתחמשות צבאית ועוד. התוצאה היא שלאט לאט אנחנו הפכנו להיות מורתעים ממנו, ולא הפוך".
לנוכח הסבבים הקודמים מול חמאס, הסבב הנוכחי חריג מאוד בהיקפו ובאופיו.
"נכון. זה נראה כמו חישוב מוטעה של חמאס, שהיה לו הרבה על מה להתבסס, שהם יכולים לתקוף את ישראל בירושלים, בתל אביב ובכל מקום במדינה בלי לשלם מחיר כבד. הם חושבים שהם יכולים לסיים את זה עד העיד אל־פיטר שחל ביום חמישי, אבל אני לא בטוח שהם לא צודקים".
כמו שזה נראה כרגע, לשם אנחנו הולכים? כי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הבטיחו לציבור שאנחנו לקראת ימים ארוכים של מערכה ופגיעה משמעותית בחמאס.
"עד עכשיו הפגיעה בחמאס היא לא משמעותית יתר על המידה. עיקר הפגיעות הן בג'יהאד האסלאמי. זה נראה למתבונן מבחוץ כאילו חמאס זוכה לסוג של חסינות בעזה, במסגרת אותה מדיניות שישראל מפעילה כבר שנים. יחד עם זה, צריך לומר שבשלב הזה קשה לפגוע באנשי חמאס עצמם, כי הם כבר עמוק בתוך בונקרים ומנהרות".
בזמן שראשי חמאס מסתתרים במנהרות, צה"ל מכוון את האש שלו לעבר מטרות פיזיות משמעותיות ברחבי הרצועה. לקראת חצות הותקף בניין עיריית בית לאהיא שבצפון הרצועה. כשעה אחר כך הופצץ חדר המבצעים המרכזי של משרד הפנים של חמאס בעיר עזה, האחראי על כל מנגנוני הביטחון של חמאס. לקראת השעה שלוש בלילה הושמד מגדל אלג'והרה בעזה, ובעקבות כך מטחי רקטות נוספים שוגרו לאזור מרכז הארץ.
"עושה רושם שהפעם, אחרי שהסבב ייגמר ונבדוק מה הנזק שנותר לחמאס, נגלה שהוא משמעותי הרבה יותר ממה שהם חוו בסבבים האחרונים", אומר האלוף במילואים יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל וכיום חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. "זה סבב שאסור שיימשך יומיים בלבד והמחיר חייב להיות כבד. לפי התמונות שאנחנו רואים מעזה, זה הכיוון".
מה יוגדר כמכה קשה לחמאס? זה מונח שאנחנו שומעים הרבה מהדרג המדיני ולרוב הוא מאוד אמורפי.
"נזק רציני הוא פגיעה בתשתיות צבאיות וביכולות הייצור של חמאס והג'יהאד האסלאמי. אם בתוצאה הסופית המערכים הללו ייפגעו בצורה משמעותית נוכל לומר שחמאס יצא מהסבב הזה כשידו על התחתונה".
חלק מתשתיות השיגור של חמאס הם בורות ירי בצפון הרצועה, משם משגר חמאס רקטות בשלט רחוק. על פי צה"ל עשרות בורות כאלה הותקפו במהלך התקיפות האוויריות עד כה, כאשר לא ידוע כמה בורות ירי עדיין קיימות ברצועה.
התשתיות האלה קיימות כבר תקופה ארוכה וצה"ל אפילו ידע עליהן. למה חיכינו כל כך הרבה זמן בשביל להרוס אותן? הרי כבר היו סבבים בשנים האחרונות שבהם יכולנו לעשות זאת.
"זאת שאלה טובה, ואני לא בטוח שיש תשובה אחת לכך. בחלק מהמקרים ישראל אכן לא רצתה להגיע להתדרדרות כי היא לא רצתה לשתק את רחבי הארץ כמו שאנחנו רואים עכשיו. בחלק מהמקרים לא היה מודיעין מספיק טוב, וכולנו צריכים לקוות שהוא השתפר מאז. יכולת גיוס הסוכנים של השב"כ היא טובה, אבל לא אינסופית".
ועכשיו כשיש לנו את המידע ורשימת יעדים, כמה זמן אנחנו צריכים להמשיך בקרבות?
"כל עוד יש יעדים ברשימה חייבים להמשיך לתקוף. נכון, זה לא קל, ויש לנו הרוגים וזה כואב מאוד. ילדים סובלים מאוד מהסבבים במיוחד כשהם נמשכים. אבל אנחנו חייבים לעשות את זה. העובדה שהרמדאן עוד רגע נגמר לא אמורה לעניין אותנו. כל עוד לישראל יש יעדים שהיא צריכה להשיג היא חייבת להמשיך לתקוף, רק אחרי שהיא תשלים אותם יהיה אפשר לעצור".
זה כולל חיסול ראשי חמאס, כדוגמת סינוואר ודף?
"בהחלט. הם צריכים לדעת שהם לא חסינים".
את בנק המטרות ישראל תוקפת בשלל אמצעים וכוחות. הבולט שבהם הוא חיל האוויר שפועל בשמי עזה החל מיום שני בערב. במהלך יום שלישי הצטרפו גם כוחות שריון ותותחנים לירי ארטילרי. בנוסף אליהם כוחות מגלן משתמשים בטכנולוגיות חדישות ומסווגות כדי לתקוף מרחוק יעדים ברצועה.
לפגוע דרך הכיס
מעורבותו של חמאס במבצע שומר החומות לא נגמרת ברצועת עזה. למעשה, בכל מוקדי הפרעות חמאס משחק תפקיד מרכזי, במיוחד בירושלים ובלוד. גם ביהודה ושומרון אנשי חמאס מבעירים את הגזרה, כאשר נכון לזמן כתיבת שורות אלה הסהר האדום מדווח על כ־200 פצועים באזור. "מי שחושב שחמאס זה רק עזה רואה רק חצי מהתמונה. כל המטרה של חמאס לטווח הארוך, וזה מה שהוא רצה להשיג בבחירות שבוטלו, זה להשתלט על הרשות ועל אש"ף ולהפוך להיות הנציג המוביל והבלעדי של הפלשתינים. בשביל זה חמאס מבסס את עצמו כבר שנים בירושלים וביו"ש. בבתי הכלא בארץ יש הנהגה מסודרת של חמאס שמנתבת את הפיגועים ומארגנת את הפעילות", אומר שמני.
ואיך מפרקים את אחיזת חמאס בתוך ישראל, ירושלים ויו"ש?
"פגיעה בתשתיות האזרחיות העצומות שלו בשטח. חמאס מפעיל ביו"ש ארגוני צדקה, מסגדים, בתי תמחוי, קייטנות, בתי חולים ומרפאות ועוד שורה של ארגונים אזרחיים שמושרשים עמוק בחברה הערבית ביו"ש ובירושלים. ככה הם משפיעים על מעמדם וצוברים תמיכה בשטח. מבחינת הפלשתיני הצעיר, הרשות הם המשת"פים של ישראל, וחמאס הם ראשי ההתנגדות ואלה שתומכים באוכלוסייה הערבית".
בעצם מדובר באותם מפעלים שתנועת האחים המוסלמים ותנועות הבת שלה מפעילות בכל מקום שהן נמצאות.
"נכון. וזה מה שמקנה את האחיזה שלהם בשטח ובציבור. פגיעה בתשתיות האלה, תשתית הדעווה, זה מה שהכי כואב להם. את זה צריך לעצור על ידי פגיעה בכסף שהם מזרימים לזה. פעם זה היה קשה הרבה יותר, כי היינו צריכים מודיעין, מלחמות משפטיות ועוד. היום זה הרבה יותר קל, כי הכסף נוחת בנתב"ג ואנחנו מעבירים להם אותו. פגיעה ביכולת שלהם להפעיל את המערכים האזרחיים תהיה הפגיעה הכי משמעותית בחמאס".
דבריו של שמני, על הארגונים האזרחיים שחמאס מפעיל בחברה הערבית ויוצרים לו את התמיכה בשטח, מפנים את הזרקור לעבר תנועת האחות של חמאס בישראל, מפלגת רע"מ. כבר תקופה ארוכה שגורמים שונים עושים את הקישור שבין הכשרת רע"מ לכניסה לממשלה ובין המהומות בחברה הערבית, שהחלו באותו זמן. ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, אמר בלילה שבין שלישי לרביעי, בזמן הפוגרום בעירו, שהוא המליץ לראש הממשלה נתניהו להקים ממשלה בתמיכת רע"מ, אבל היום הוא רואה שאנשי התנועה האסלאמית הם אלה שמסיתים את הציבור הערבי בעיר לבצע פוגרומים ביהודים.
"מבין כל הגורמים שהובילו לגל הזה, החמור והמרכזי מכולם הוא הרצון להישען על רע"מ או המשותפת להקמת ממשלה", אומר תא"ל במילואים אמיר אביבי, מנכ"ל ומייסד תנועת 'הביטחוניסטים'. "הזהרנו על זה במשך כל החודש האחרון. זיהינו כבר אז שהתופעה שגם הימין הישראלי וגם השמאל הישראלי מוסרים את מפתחות השלטון של מדינת ישראל לאחים המוסלמים נתפסת אצל כל הגורמים, מערביי ישראל דרך ההנהגה שלהם ועד שלל הפלגים הפלשתיניים, כרגע הכרעת הציונות".
עד כדי כך דרמטי?
"בוודאי. כל מי שמנסה להקטין את זה או להתעלם מזה לא יודע על מה הוא מדבר. הרי אם יש קונצנזוס אחד שגם הימין וגם השמאל מסכימים עליו זה שצריך רוב יהודי במדינה. בשביל מה צריך רוב יהודי אם לא בשביל שממשלת ישראל תהיה ממשלה ציונית? אני לא מכיר שום סיבה אחרת. מה שאנחנו רואים זה ש־110 חברי כנסת באים ואומרים שהם לא יכולים להסתדר האחד עם השני, ולכן נעביר את השלטון לערבים שהם ישלטו פה. מי שלא מבין כמה מוטיבציה זה נתן לציבור הערבי לא מצליח להבין את התמונה כהווייתה".
"ההיגיון אומר שלא ההכשרה של רע"מ הוביל לעליית המהומות, אלא דווקא הפחד וההתנגדות בחברה הערבית לאירוע הדרמטי הזה. מי שסוף סוף מקבל את האפשרות לשבת ליד הגה השלטון לא עושה ככל יכולתו כדי למנוע את זה מלהתרחש", חולק עמידרור.
ובכל זאת, אנחנו רואים את התמונות מהחברה הערבית בכל הארץ, והן תמונות של אלימות, פוגרומים ותמיכה בחמאס.
"מה שקורה בימים האחרונים בחברה הערבית הוא הכי מפתיע והכי מאכזב. חשבנו שאנחנו נמצאים במקום אחר מול החברה הערבית. אנחנו הרי חיים עם החברה הערבית בכל מקום, בבתי החולים, בבתי המרקחת, באוטובוסים, במרכולים ובכל מקום. מה שמסתבר זה שהחברה הערבית חושבת שהיא יכולה לרקוד על שתי החתונות, גם להשתלב בתוך ישראל וגם לתמוך באויביה. לכן לדעתי החברה הערבית צריכה לשלם מחיר כבד על המעשים שלה בימים האחרונים".
מה כולל המחיר הזה?
"שני מישורים. הראשון, מערכות אכיפת החוק צריכות לפעול בנחישות ובעוצמה. כל מי שלקח חלק במהומות צריך לקבל עונשים כבדים, לשבת זמן ממושך בכלא ולשלם קנסות. הגיע הזמן שמערכות אכיפה החוק יפסיקו להתנהל בליברליות מולם. המישור השני הוא המישור האזרחי. אחרי מהומות 2000 הציבור היהודי החרים למשך שנים ארוכות את הערים הערביות והכפרים הערביים. לדעתי זה הזמן לחזור לזה. לממשלה אסור להפלות לרעה את האזרחים הערבים, אבל מחאה של הנפגעים מההתנהגות של אזרחים אלה מותרת ואף רצויה".
סימטריה אנטי־ישראלית
בצד החזית בתוך ישראל, מערכה נוספת ניטשת במישור ההסברתי, וכאן ישראל רושמת הפסדים גדולים. הנרטיב הערבי אומץ לחלוטין על ידי התקשורת הזרה, כאשר למעט רשת DW הגרמנית ורשת CBS האמריקנית, הסיפור ששומעים צופי החדשות ברחבי העולם הוא מהומות על רקע גירוש משפחות ערביות משכונת שייח' ג'ראח. המסרים הללו מקבלים חיזוקים על ידי הח"כים הערבים בישראל, שמצייצים בעברית, בערבית ובאנגלית גרסאות מעוותות של המציאות בצורה מובהקת, על מנת להשפיע על דעת הקהל. הבולט שבהם הוא חבר הכנסת איימן עודה, שצייץ תמונה שבה רואים יהודים חוגגים בכותל את יום ירושלים, כשמעליהם בהר הבית עולה בלהבות עץ עתיק. הקונטקסט המעוות של הציוץ, לפיו יהודים חוגגים שריפה של עץ בהר הבית, שודר בערוצי חדשות ברחבי העולם כדוגמת SKY NEWS. הסיפור האמיתי, שבו אין קשר בין החגיגות ובין העץ שהוצת על ידי ערבים שירו לעברו בטעות זיקוק, לא הגיע לצופי הערוצים הללו.
הקריאות האנטי־ישראליות נשמעו גם על ידי מעצבי דעת קהל ברחבי העולם. ג'רמי קורבין, יו"ר האופוזיציה בבריטניה לשעבר הידוע באנטישמיותו, היה הראשון, אך גם יורשו סר קיר סטרמר שהצהיר שיילחם באנטישמיות במפלגתו המשיך להדהד את אותם מסרים. גם עולם התרבות החל לתת במה לקריאות הפרו־פלשתיניות, בין היתר על ידי זוכת האוסקר השחקנית ויולה דייויס, השחקנית הישראלית־אמריקנית נטלי פורטמן, זוכי הגראמי (פרס המוזיקה האמריקני) הזמרים דה וויקנד ודואה ליפה ועוד. מדובר בכוכבים עם מיליוני עוקבים ברחבי העולם.
גם בעולם הספורט נשמעו קולות אנטי־ישראליים, בין היתר על ידי כוכב קבוצת הפאר האנגלית ליברפול סדיו מאנה, ושחקנה של ברצלונה עוסמאן דמבלה. כנגד הקולות הללו ניסו ספורטאים ישראלים ויהודים ברחבי העולם לייצר הסברה ישראלית.
האכזבה העיקרית ממנהיגי העולם הגיעה מכיוונה של ארצות הברית, שקראה "לשני הצדדים לשמור על איפוק ולהרגיע את הרוחות", תוך כדי ניסיון ליצור סימטריה בין התקיפות של חמאס להתגוננות של ישראל. הראשונה מקרב המפלגה הדמוקרטית שהביעה תמיכה בלתי מסויגת בישראל הייתה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי.
"לצערי קשה לומר שמישהו הופתע מהאמירות של הממשל האמריקני. חלק בלתי מבוטל מהאחריות לאירועים מוטל על ממשל ביידן ושינוי ההתנהלות שלו מול הפלשתינים. כשטראמפ היה בשלטון התמיכה בישראל הייתה בלתי מסויגת והוא הכניס את הפלשתינים לעמדת מגננה ולמצוקה. זה יצר להם פגיעה כספית, בידוד בעולם הערבי, והבנה שבכל ניסיון שלהם לחמם את השטח ישראל תקבל גיבוי מלא וחד־משמעי לפעול. זה הוביל להורדת הראש של הערבים, מה שאפשר עשיית מהלכים בלתי נתפסים. אנחנו נמצאים במהומות על יום ירושלים. לפני שנתיים עברה השגרירות האמריקנית לירושלים ומדינות הכירו בה כבירת ישראל בלי שראינו משהו דומה לאירועים שהיו השבוע. הממשל הנוכחי מחזק את הפלשתינים, וזה הגביר את הלהבות", אומר אביבי.