אביגדור חיות במהלך השבעה על בנו
אביגדור חיות במהלך השבעה על בנו צילום: פלאש 90

שבועיים חלפו מאז האסון הכבד במירון שבו נהרגו 45 בני אדם ועוד עשרות נפצעו. משפחות ההרוגים קברו את יקיריהן, והשבוע לאחר שתמו שבעת ימי האבל הם ניצבים מול מציאות חסרה וכואבת. ישראל דיסקינד איבד באסון את אחיו הצעיר שמחה בונים דיסקינד ז"ל ומאז אינו מוצא מנוח לנפשו. "אני עכשיו רק מתחיל לעכל, מתחיל להבין את מה שקרה, מנסה להסתכל קדימה", הוא אומר וקולו נשנק. "ההורים שלי שבורים וכואבים אבל הם מקבלים את הגזירה באהבה ומאמינים בלב שלם שהכול משמיים. גם אני אדם מאמין, אבל אני חושב שבאסון היו גם דברים שתלויים בידי בשר ודם ולא היו צריכים לקרות", הוא קובל.

הפוליטיקאים נעלמו

דיסקינד, אשר מתמודד בימים אלו עם אבלו הפרטי, החליט למרות הכול להפשיל שרוולים ולהירתם לפעולה למען כל משפחות ההרוגים. "אחי הקטן שמחה בונים השאיר אחריו אישה אלמנה ושני ילדים קטנים יתומים. הכאב הוא עצום. אני עדיין לא ישן בלילות, מריץ סרטונים. אבל החלטתי שאין לי את הפריבילגיה להישאר באבל שלי, ואחרי שקמנו מהשבעה התחלתי לעבור בין משפחות האסון, לשמוע ולגבש יחד איתן דרכי פעולה. נפגשתי עם משפחות מירושלים ומבית שמש ועוד משפחות שהצטרפו לפורום החדש - פורום משפחות אסון מירון".

מה תגובת המשפחות להתארגנות הזאת?

"המשפחות מתמודדות עם אובדן גדול. הן כואבות מאוד. הגעתי למשפחה שהאבא שם נהרג וכל הילדים שבורים ורצוצים. ילדים יחסית גדולים, אבל לא מבינים מה עושים הלאה ואין להם אף ליווי".

התחושה היא שמתעלמים מהמשפחות?

"אנחנו כואבים ונמצאים בסערת רגשות. לא יודעים מה לעשות, לצעוק? לצרוח? להתחנן? לבקש? אנחנו מנסים להבין איך מתמודדים עם האובדן הזה בהיבט האישי והמשפחתי, אבל גם בהיבט הלאומי, כי עם כל הכאב צריך להסתכל קדימה ולדאוג שמתחם רשב"י יהיה כמו שצריך".

לדעתכם מגיע פיצוי למשפחות?

"ברור. במהלך ימי השבעה היה לי ברור שכל חברי הכנסת מימין ומשמאל כבר יירתמו לנושא מעצמם וידאגו למשפחות, אבל זה לא קרה. לא משנה מה השקפת העולם שלהם, בסופו של דבר הפוליטיקאים מחויבים לדאוג למשפחות, אבל איכשהו שום דבר לא קורה", הוא נאנח. "לא שמעתי שום אמירה מצידם עד היום".

אז למה אתה חושב שזה יקרה עכשיו?

"כמו שאמרתי, חשבתי שזה יקרה עוד בימי השבעה, אבל אחרי שקמנו מהשבעה אני מגלה שהנושא הבוער זה כן בנט לא בנט. מצד אחד אלה טבעם של חיים, להמשיך הלאה, אבל הדם עדיין שותת, המשפחות מתמודדות עם חלל עצום וברור לגמרי שצריך לחולל פה שינוי. הגיעו אליי ידיעות על בעלי אינטרסים שדוחפים לכך ששום דבר לא יקרה בעניין שלנו. כשנפגשתי עם אחת האלמנות היא סיפרה שבשבעה הגיעו אליה כל מיני אנשים, וכששמעו על הרצון של משפחות ההרוגים להתאגד הם מיד דחו את הרעיון והסבירו לה ש'לא צריך', 'בשביל מה' ו'יהיה בסדר'. היא סיפרה שקיבלה כמה פניות כאלה. אמרתי לה: מעכשיו אם מישהו פונה אלייך - את מפנה אותו לפורום משפחות אסון מירון, שידברו איתנו. הם בטח ינסו לעשות הפרד ומשול אבל אנחנו לא נאפשר להם את זה. נתאגד כולנו יחד ונשתדל לתמוך זה בזה. הכוח שלנו הוא בחיבור שלנו".

מה הצעד המתוכנן הבא שלכם?

"בימים אלו אני נפגש עם המשפחות, אנחנו מגבשים את המהלך ומחדדים את המטרות שלנו. בשלב ראשון נערוך עצרת בסיום ימי השלושים בהשתתפות גדולי ישראל. אחר כך נתחיל בעשייה. נדאג להחתים את כל חברי הכנסת על התחייבות להלאים את מתחם קבר הרשב"י, כי כרגע המקום מחולק לאינסוף חתיכות, הקדש כזה והקדש אחר, זה מושך מכאן וזה מושך משם. אנחנו נתבע הלאמה. הגיע הזמן שהמדינה תיקח את מה ששלה ותישא באחריות הכוללת. הרי אם מחר בבוקר אני אתפוס שטח בהרי ירושלים ואני אחליט שאני עושה שם פסטיבל בהשתתפות חצי מיליון בני אדם ואעשה מה שבא לי - זה לא יעבוד. אי אפשר להתנהל כאילו אין בעל הבית. בכל אירוע לאומי שקורה חייב להיות אחראי. אם עד היום לא היה אחראי על מתחם קבר רבי שמעון זה מחדל חמור, אבל אנחנו מסתכלים קדימה ודורשים שמעתה ואילך יהיה בעל הבית ברור ומוגדר למקום".

תיפגשו עם הפוליטיקאים?

"אנחנו מודעים לכך שהדברים לא יזוזו בלי רעש. מה לעשות, אנחנו מכירים איך הדברים במדינה הזאת קורים. בדיוק נפלנו על ממשלת מעבר, כשהממשלה לא מתפקדת כמו שצריך, ובמצב הזה הכי קל לכולם למסמס דברים ולהמשיך הלאה בלי יותר מדי כאבי ראש. לכן נצטרך להשמיע את קול המשפחות באופן חד־משמעי. נתבע את שלנו", הוא אומר, ומיד מבקש להבהיר כי "עם כל הכאב שבדבר, אנחנו לא תליינים ולא מחפשים לתלות אף אחד בכיכר העיר. אנחנו מבקשים לבדוק בראש מפוכח וצלול מה אפשר לעשות כדי שדבר כזה לא יקרה שנית ובזה אנחנו נתמקד".

"לדעת שעשו את המקסימום"

גם אביגדור חיות, שנפצע באסון מירון ואיבד את בנו ידידיה חיות בן ה־13, מציין כי הוא אינו מונע מרצון נקם אלא מצורך אמיתי לתיקון. "לחפש אשמים זו טעות, אבל להפיק לקחים זו חובה", הוא מבהיר.

השבוע, עם תום ימי האבל על בנו, הוא מנסה אט אט לחזור לשגרה. "אנחנו נוחתים לחיים, מנסים להתאושש ולהתחיל לחיות עם הקושי והכאב. אני ראיתי שם את המוות. היה לי ברור שזה עומד לקרות, והעובדה שאחרי הכול אני כאן חי ונושם היא מחייבת מבחינתי. אני מודע לכך שאם נשארתי חי, בניגוד מוחלט למה שהיה אמור להיות בדרך הטבע, אז יש לי עוד תפקיד בעולם וזה מחייב".

יש לך ציפייה לשינוי בעקבות האסון?

"אנחנו אמונים על מה שכתוב בתורה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. אנחנו מחויבים כבני אנוש לדעת שעשינו את המקסימום שדבר כזה לא יקרה שוב. אני רוצה להיות משוכנע כבן אדם שאני עושה את המקסימום. מכיוון שמדברים על מחדלים שהיו - בוודאי שצריך לבוא ולבדוק מה יש לעשות כדי שחלילה לא יקרה דבר כזה בעתיד. האם אני מעוניין שתקום ועדת חקירה כדי לחפש אשמים? לא. זה לא מה שיקים את הבן שלי לתחייה. אני חי באמונה שלמה שמה שצריך לקרות קרה, אבל יש להקים ועדת חקירה למען הפקת לקחים", הוא שב ומדגיש.

"בשנה הבאה כשאני אסע למירון בל"ג בעומר, אני רוצה לדעת שעשו את המקסימום כדי שהדבר הנורא הזה לא יקרה חלילה. שוב, הכול בידיים של הקב"ה, אבל מה שבידי בשר ודם חובה לעשות. אני הייתי מנהל תלמוד תורה 12 שנה ואני יודע מה זה להוציא טיולים עם תלמידים ומה זה לקחת אחריות. האוטובוס לא היה זז סנטימטר משער הבניין עד שאני ידעתי בוודאות מוחלטת שעשיתי את המקסימום למענם. באו אליי בשבעה אנשים וסיפרו שהם עברו באותו מעבר שבו קרה האסון, שעה לפני וגם שעתיים קודם, והיה צפוף ודחוק לא פחות ממה שהיה כשקרה האסון אבל לא קרה להם כלום. אז למה האסון קרה דווקא בזמן שלנו? כי ככה הקב"ה רצה. אבל יחד עם האמונה הזאת, התורה מחייבת אותנו לעשות את המקסימום מבחינתנו על מנת להישמר. זו החובה שלנו כיהודים".

חיות מצטרף לדרישה להקים ועדת חקירה לאסון: "בעניין חיפוש אשמים - דעתי ברורה. מה שצריך לקרות קרה ואין אשמים. אבל אם מדובר בוועדת חקירה שתחקור ותבחן את האירוע באמת לשם הפקת לקחים, אני תומך בהקמתה. ברור שלא נוכל לשנות שום דבר אם לא יתחילו לחקור. המטרה שלי, האחת והיחידה, היא להציל חיים, ואיפה שזה תלוי בנו אסור שאסון כזה יקרה".

"העיקר הוא ההתעוררות הרוחנית"

הדעות בקרב משפחות האסון חלוקות בדבר דרכי הפעולה הנדרשות. הרב מאיר נחמן אלחדד, ממובילי חסידי ברסלב בירושלים, איבד באסון את שני בניו, משה מרדכי ויוסף דוד ז"ל, ולמרות האובדן הקשה מנשוא הוא בוחר דווקא להתחזק באמונתו בבורא עולם. "לאדם יש תעצומות נפש וגם בניסיונות קשים מאוד הקב"ה נותן כוח לאדם להצדיק עליו את הדין ולהגיד: ה', אני לא מבין אבל אני יודע שזה אתה. וגם כשאני יודע שיש אנשים שהתרשלו במירון, ואפילו תחומים שנוגעים ביותר מרשלנות רגילה - בסוף ה' עושה את הכול".

אתה מדבר על רשלנות פושעת. אין בך כעס כלפי האחראים לכך?

"לא. למה שיהיה בי כעס? להם יש חשבון עם ה' יתברך. הם מסכנים כי הם לא עשו את התפקיד שלהם. כעס הוא ביטוי לחוסר אמונה. אם אדם כועס סימן שהוא לא מאמין. אם אדם מאמין בלב שלם שהקב"ה הוא מסובב את הכול והוא עילת העילות, אז אין לו מה לכעוס".

אבל אולי באמירה שהקב"ה אחראי על הכול אתה מסיר את האחריות מבני האדם?

"כתוב 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר'. אנחנו יודעים שאם הקב"ה לא ישמור, לא תעזור שום שמירה גשמית. אף על פי כן השומרים מחויבים בדרגת השמירה שלהם. זה לא מוריד מהם את האחריות. האדם צריך לעשות השתדלות מקסימלית, ואחרי כל מה שהאדם עושה חשוב שיידע שמבחן התוצאה תלוי בבורא ולא בו".

זה אומר שאתה בעצם לא בא בדרישות לתיקון המצב?

"אני מאמין שאפשר להגיע לחקר האמת עם הרבה אהבת ישראל והרבה רצון לתקן ולא לטייח. אני לא מעוניין שיתפסו את הש.ג. וייתנו לו בראש, אלא שיעשו תיקון אמיתי. באו לכאן בשבעה אלפי אנשים שאני לא מכיר ובכו איתנו. לא רק אלינו הגיעו המונים, אלא לכל משפחות האסון. ממה זה נובע? מהנקודה האלוקית שיש בכל יהודי ויהודי, שמרגיש שאנחנו עם אחד. אנחנו צריכים לשמר את זה ולראות איך אנחנו לא חוזרים לשגרה ומבינים שהקב"ה העיר אותנו בשעון מעורר לשוב אליו. במקביל אנחנו מבקשים שמי שאמון לטפל בדברים הללו של חקירה ותיקון שיעשה את שלו. אני לא עורך דין ולא יודע לחקור דברים כאלה".

אבל אם אתה לא תקום ותדרוש חקירה, זה עלול לא לקרות לעולם.

"ואם אנחנו נדרוש חקירה זה לא יתמסמס? המדינה לא מנוהלת על ידי אנשים הוגנים. כשאין תורה אין כלום והכול מהשפה ולחוץ. אני לא מאמין בתיקונים מדומים. אני מאמין בתיקון מהשורש, לתקן עולם במלכות ש-די. מה יעזור לי שאני אצעק 'ועדת חקירה'? זה הכול שטויות והבלים. אני אפספס את העיקר".

קיימת התארגנות של משפחות ההרוגים להקמת פורום משותף, האם אתה מתכוון להצטרף?

"אנחנו רוצים תיקון יסודי, לא טיוחים, אבל אני לא מאמין שבתוך סדום ועמורה יש צדק. אני לא מאמין בצדק אמיתי בלי תורה. אין כזה דבר. יש מספיק דרכים למדינה, שמתנהגת פה בצורה מאוד לא מקצועית בלשון המעטה, לטייח ולמסמס. הקב"ה בחר בדרך הזאת כדי לעורר אותנו - אז מה יעזור להקים פורומים? חבל על בזבוז הזמן והאנרגיה לחינם".

בשנה הבאה תיסע למירון בל"ג בעומר גם אם לא ייעשה שום תיקון?

"בהחלט. אני אסע ואשתי ובניי ובנותיי ונכדיי וכל משפחתי. בעזרת ה' לא נפסיק לנסוע. רק נעשה השתדלות לא להימצא במקומות המוניים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו