בשבוע הדרמטי שעבר על אזרחי ישראל, העלאה של אירועי יום ראשון בירושלים על הכתב עלולה להיות בחירה לא רלוונטית ככל שמדובר בכתיבה אקטואלית. אולם בשורש הדברים אין הבדל בין המוטיבציה ודרכי הפעולה של פורעי ירושלים, לוד, רמלה או אלה שבגליל ובנגב. הלאומנות הערבית האלימה אינה בגדר חידוש, אלא שלמרבה הצער גם דפוס הפעולה מצידו השני של המתרס אינו מציג שום חידושים, כאלה שעשויים היו בקלות לשנות את תמונת המצב העגומה שאת מחירה משלמים האזרחים הפשוטים.
הרוחות סערו השבוע עם היוודע דבר מעצרם של תושבי לוד החשודים בירי, בשעה שהגנו בנשקם על תושבי העיר מפני האספסוף הערבי שאיים על חייהם. מחאות נרחבות התקיימו מול בית המשפט וחברי כנסת נרתמו לגונן על העצורים. אולם כאמור, שיטת העבודה המשטרתית הזאת לא התחילה נגד יהודי לוד. האירועים שהיו השבוע בירושלים כללו קדימון דומה מאוד שזכה להרבה פחות הדים.
יום ראשון בערב, מתחם בית אורות שעל הר הצופים נערך לחגיגות יום ירושלים מול מקום המקדש, אשר נשקף בבהירות ומקרוב מהרחוב המוביל לישיבת בית אורות. מאות בני ישיבות נוהרים אל המקום לקראת התפילה החגיגית, ממלאים בנוכחות יהודית גאה את השכונה שנמצאת תקופה ארוכה תחת מתקפות טרור של השכנים הערבים. אוטובוס של תלמידי ישיבת ההסדר בצפת, יחד עם ראש הישיבה הרב אייל יעקובוביץ', עושה את דרכו למקום. כמה מאות מטרים לפני הכניסה לבית אורות נתקל האוטובוס, יחד עם אזרחים נוספים שביקשו להגיע למקום, במארב אבנים של פורעים ערבים. הללו התגודדו סביב האוטובוס ותקפו אותו תוך שהם מעכבים אותו מלהמשיך בנסיעה. כמה צעירים יהודים נפצעו כתוצאה מההתפרעויות, אך בסופו של דבר הצליח אוטובוס התלמידים לפלס את דרכו ולהגיע אל מקום העצרת.
התלמידים הנסערים מהאירוע שחוו כעת השתלבו אט אט באווירה החגיגית והתפילה החלה בשירה ונגינה. צלילים של שירי הלל, הודיה וכיסופים לירושלים ולמקדש מילאו את המרחב הערבי העוין המקיף את השכונה, ומעגלי הרוקדים הלכו ונתעבו בעוד ועוד משתתפים. מסביב נמשכו ההתפרעויות כסדרן באין מפריע, אלא שכאמור לכוחות השיטור היהודיים יש סדרי עדיפויות משלהם. בשיאה של השמחה בחרו שוטרי מג"ב בהוראה מגבוה לפלס את דרכם דווקא אל אחד מתלמידי ישיבת צפת ולעכב אותו לחקירה. הללו דרשו ממנו פרטים בטענה כי עבר על החוק כשירה באוויר במהלך ההתגוננות מול המארב הערבי. באופן משונה, כשהשוטרת נשאלה האם בכלל הוגשה תלונה בעניין היא הודיעה כי היא מנועה מלענות. סביב הבחור ההמום התקהלו רבים ממשתתפי האירוע בזעם: לא די בכך שהשוטרים כמעט לא נקפו אצבע כדי לשמור על ביטחונם של היהודים שעשו דרכם למקום, הטיחו בשוטרים, אלא שהם בוחרים למקד את פעילותם ביהודי שעל פי החשד ביקש להתגונן באין מענה ביטחוני אחר.
השוטרים לא הרפו מהצעיר, עד שלמקום הגיע אחד מאורחי הכבוד שהיה אמור לשאת דברים כנבחר ציבור. יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לא הספיק לשבת ביציע המכובדים במהלך האירוע כולו. תחילה השתתף בריקודים יד ביד עם צעירי הבחורים, אולם מששמע על המעוכב לחקירה אץ רץ לזירת ההתרחשות. הוא הודיע לשוטרת בתוקף כי היא פועלת בניגוד לחוק. משזו לא שעתה להסבריו ודרישותיו הרים בעצמו טלפונים למפקד המחוז ולגורמים רלוונטיים שיוכלו לחלץ את הבחור מהמארב המשטרתי שאליו נקלע. הוא אף דחה את נאומו מעל הבמה עד לסיום הטיפול בפרשה. לבסוף הבחור מסר עדות פתוחה במשטרה ושוחרר.
במהלך האירוע התקבל גם דיווח בזמן אמת על תקיפתו של זוג מאורס בידי ערבים בחזרתו מבית החושן שעל הר הזיתים. התסכול מהרפיסות המשטרתית מול הפורעים והיד הקשה מול היהודים המתגוננים לא העיב על השמחה מעל פסגת הר הצופים. שם דרשו בשלום ירושלים, ושם גם דרשו הרב דוב ליאור, תושב השכונה המותקפת, בצלאל סמוטריץ' ואריה קינג מהאומה היהודית ומהנהגתה לעלות קומה ולהפסיק את מעגל ההשפלה שבו חיים יהודים בישראל תשפ"א.
הושגה הרתעה
מדיניות האפליה הקיצונית של המשטרה נגד יהודים נמשכה גם באירועי לוד: ביום שלישי הגיעו צעירים יהודים מגב ההר לתגבר כוחות ברחובותיה הבוערים של העיר, שבמצב לוחמה מסכנת חיים שבה נתונים האזרחים לא נראה אף שוטר. הגעתם של הצעירים מהשומרון כמעט הצליחה לשפר את תחושת הביטחון בעיר: התושבים דיווחו כי כוחות המשטרה הגיעו לאזור בתוך זמן קצר, אולם רק כדי לטפל בנערי הגבעות, שבעיני השוטרים איימו כנראה על שלומה של העיר יותר מהמתפרעים הערבים. ברשתות החברתיות, אגב, חשבו אחרת. לא מעט אנשי ימין שבימים כתיקונם לא בדיוק מזוהים עם נערי הגוזמבות נאלצו להביע בכל פה את הערכתם לקבוצת האוכלוסייה היחידה ששידרה הרתעה כלפי הפורעים בלוד בתוך הכאוס שעטף את העיר.
בתוך שלל אירועים דומים שביטאו את התנהלותה המקוממת של משטרת ישראל התגלה השבוע גם סיפור אחד עם סוף טוב שמעניק גם כמה נקודות למחשבה. אל היהודים תושבי שכונת שמעון הצדיק בירושלים, שכבר יותר משבוע מותקפים מדי לילה באבנים בידי כנופיות פורעים ערבים, הגיעה קבוצת נערי גבעות, חבריו של אחד התושבים. זה סיפר להם על אוזלת ידה של המשטרה, שפשוט אינה נוכחת במקום, והללו התגייסו לתגבר את חברם המותקף. יהודה, אחד מחברי הקבוצה, סיפר לנו כיצד הגעתם ביום שני לציון שמעון הצדיק לוותה במתקפות אלימות של ערבים מחד, ובמתקפות ממוקדות של השוטרים נגד בעלי הפאות מאידך. "השוטרים עם הפרשים ורימוני ההלם - רק עלינו. דחקו אותנו לצאת מהציון מסביב. התחלנו לעלות לכיוון בתי השכונה, הערבים זורקים אבנים מהגגות כל הזמן. נכנסנו לאחד הבתים והמשטרה רודפת אחרינו, מוציאה משם את החבר'ה אחד אחד. הסברנו שבאנו לעזור לחבר שלנו, ובינתיים הערבים ממשיכים להמטיר בלוקים לחצר. השוטרים מקיפים אותנו. בינתיים מגיעים בלשי ימ"ר ש"י, הביאו את כל הכוחות בשבילנו".
מצב עניינים זה נמשך עד שעות הלילה, אז השוטרים עזבו וקבוצה של כעשרים בחורים נותרה בבית החבר בשמעון הצדיק. "מתחילת הפרעות אין פה לילה בלי אבנים", סיפר להם החבר, "המשטרה לא שולטת פה. התחננו שיציבו פה כוח קבוע אבל הם לא באים". בשעות הקטנות של הלילה זיהו הבחורים התגודדויות של ערבים רעולי פנים על גגות הבתים הסמוכים כשהם אוחזים בידיהם בלוקים מוכנים לפעולה. "הערבים כנראה קלטו שיש איזו התארגנות בתוך הבית", מספר יהודה, "הם שלחו אלינו ערבי אחד כאילו להתעניין אצלנו בקטע טוב מה קורה, מה הולך פה. אמרנו לו: כדאי שתיזהר. יש פה יהודים מג'נונים שבאו מהגבעות, אם לא יהיה פה שקט – חבל. לא כדאי לכם. אנחנו לא יודעים איך זה ייגמר". אחר הדברים האלה נסוג הערבי לעבר משלחיו וכנראה העביר להם את רוח הדברים.
יהודה וחבריו לא האמינו למראה עיניהם: דקות ספורות לאחר מכן כנופיות רעולי הפנים התקפלו ונעלמו מהשטח. ההבנה מי הבחורים שנמצאים בבית גרמה להם להיעלם מהגגות בלי צורך באף פעולה נוספת. "זה היה מטורף", מספר יהודה, "ובאמת המשך הלילה היה שקט ורגוע, בפעם הראשונה מאז החלו הפרעות בשכונה". הבחורים נותרו בשכונה גם ביום שלמחרת והשקט נשמר גם במהלכו. ואידך זיל גמור.
מלאכתם נעשית בידי אחרים
"אני יודע שזה נשמע רע, אבל ממשלה שתקום בתמיכת רע"ם והמשותפת, ולא משנה לי אם משמאל או מימין – היא ממשלה שדורכת על גופות הילדים שלנו כדי לעבור את רף ה־61. ככה אנחנו מרגישים", אומר בכאב הרצל חג'ג', אביה של החיילת שיר חג'ג' הי"ד וראש פורום ההורים השכולים 'בוחרים בחיים'. "זו תהיה ממשלת טרור שנותנת גושפנקה לרצח. הח"כים הערבים תומכים ברצח ישראלים, זה מוכח".
על המסרים הללו חוזר חג'ג' שוב ושוב בשבועות האחרונים, בכל פעם מול מי שמפתחות הרכבת הממשלה נמצאים בידיו. השבוע אומנם ירדו קברניטי "ממשלת הריפוי" בתמיכת רע"מ למחתרת בעקבות האירועים, אולם מאידך אזהרותיהם של ההורים השכולים קיבלו תוקף שאין חזק ממנו. המציאות המעשנת והמדממת ברחובות ערי ישראל הוכיחה מעל לכל ספק מה עלולות להיות תוצאות השותפות הקואליציונית עם מפלגות תומכות טרור שנתניהו, ואחריו גם בנט וסער, חשבו לכונן, ועדיין טרם הצהירו רשמית כי חזרו בהם מכוונתם זו.
עוד קודם להתלהטות האירועים הובילו בתחילת השבוע ההורים השכולים קמפיין נוסף שחרך את הרשתות, תחת הכותרת "סליחה". על הפרק עמדה פגישתם הצפויה של נפתלי בנט ומנצור עבאס לקראת הקמת הממשלה. עבאס אומנם ביטל ברגע האחרון את הפגישה בשל ההסלמה הביטחונית, מה שלכאורה יותר ממרמז על הצד של המתרס שבו ניצב השותף הקואליציוני המחוזר. אולם ההורים השכולים נזעקו שוב בתחושה שחלון ההזדמנויות להעביר את רוע הגזירה הולך ונסגר, ובחרו להביע את התסכול בקמפיין דומע שבו כל משפחה מבקשת את סליחת יקירה שנרצח על כך שלא הצליחה למנוע את כניסתם של תומכי הטרור לממשלה. בין המשתתפים בקמפיין היו יעל שבח - אלמנת הרב רזיאל הי"ד, בועז קוקיא - אביו של החייל רון הי"ד, אליחי בן ישי - אחיה של רותי פוגל הי"ד, ד"ר אדוה ביטון - אמה של הילדה אדל הי"ד, ועוד. בתוך כמה שעות הצטרפו עשרות משפחות שכולות לקמפיין הסליחה, ואליהן המוני מגיבים שהביעו הזדהות, תסכול והשתתפות בצער.
"מה שמחזק אותי כאם שכולה, אמו של דני, זה לדעת שהאובדן שלו לא היה לשווא. שאנחנו עושים הכול כדי למנוע את הפיגוע הבא", אומרת דבורה גונן, אמו של דני גונן הי"ד וממשתתפות הקמפיין, "ההרגשה שלי עכשיו, אם תקום ממשלה כזאת, היא שהאובדן היה לשווא. אני עושה עם עצמי בדק בית על כך שלא הצלחנו למנוע את זה. לכן גם בקשת הסליחה שלי ממנו".
גונן, שמצהירה כי היא אישה מאמינה, הדליקה השבוע בצעד לא שגרתי נר להצלחת המאבק בהקמת ממשלה עם המפלגות הערביות. "אני לא מפסיקה להתפלל על זה", היא מספרת, ומוסיפה כי גם מתקפות הטרור של השבוע נבחנות אצלה באותן עיניים של אמונה במהלכים מלמעלה: "אני מאמינה שמה שקרה השבוע בא להמחיש לנו מה יקרה בעתיד עם ממשלה כזאת. זו תהיה ההתמודדות בתוך הממשלה, רק לחשוב איך יקבלו שם החלטות במצב כזה, איך ירימו את האצבע. יש מחיר להחלטות כאלה ואני לא מוכנה לשלם אותו. אני מאמינה שהיום הזה לא הגיע סתם לפתחם של מקבלי ההחלטות", היא מכוונת להתפרעויות יום ירושלים.
חברי הפורום ופעילותו אינם מזוהים פוליטית. חג'ג' וגונן מדגישים כי הם נאבקים כעת בבנט באותה מידה שבה נאבקו לפני ימים אחדים בנתניהו בנושא הזה. עם זאת, האכזבה מכך שבנט שהצהיר על עצמו כימין חזק נוקט במהלך המסוכן בוודאי עמוקה יותר. חג'ג' ורעייתו מירב היו פעילים מרכזיים למען בנט ומפלגתו בבחירות בעירם מעלה אדומים, וכעת הם חוברים לפעילים בכירים במפלגה שמבקשים להפעיל לחץ על בנט בעניין הזה. "כשבחרנו בו לא חלמנו שילך ככה לממשלת שמאל, עבודה־מרצ. חשבנו שילך עם הליכוד. אני עוד לא שרפתי את הגשרים איתו, אנחנו מנסים לחבק אותו ולהחזיר אותו בחזרה. אני עדיין מאמין בבנט ושקד שיחזרו למקומם הטבעי בימין האמיתי. אנחנו צריכים אותם כדי לתקן פה הרבה דברים במדינה, כדי להחזיר את ההרתעה למחבלים, ולא להקים ממשלות הזויות".
חג'ג' וחבריו קיימו פגישות עם חברי הכנסת שקד, שיקלי, כהנא, אורבך וגם עם נפתלי בנט עצמו. את תוכן השיחות הוא מנוע מלספר, ויכול רק לומר כי נוכח הסבריו של בנט שטען כי ניסה בכל כוחו להקים ממשלת וימין ו"מרחו אותו", אמר לו בתגובה כי "אם תלך עם השמאל, המפלגה שלך תיעלם בבחירות הבאות". חג'ג' מקווה כי השיחות הללו משפיעות על החברים ויפעלו את פעולתן, אם כי בינתיים "לשמחתנו רע"מ עושים לנו את העבודה", כהגדרתו.
גם דבורה גונן התכתבה עם בנט ושיגרה מסרים אל שקד. "אני מתפללת שה' יעשה נס ודברינו יישמעו ויגיעו למקום הנכון, לטובת עם ישראל כולו. זו סכנה קיומית ויום אחד השבוע המחיש לנו מה עלול לקרות. כמה אויבים יש לנו". גונן מפנה את אכזבתה לא רק כלפי מפלגת ימינה, אלא גם לאחרים שהצהירו על עצמם כאנשי ימין: "מה עם גדעון סער, אלקין שהיה סופר־ימין – איך הוא נותן לזה יד? שימו את החשבונות האישיים שלכם בצד ותהיו מנהיגים", היא דורשת. "כל מפלגה שמגדירה עצמה ציונית – יש לה אחריות. אי אפשר לשבת עם מפלגות שלא מכירות בזכות שלי כיהודייה על המדינה הזאת".
פרט לפן הערכי, גונן סבורה שממילא הקמת ממשלה כזאת לא תמנע את קיומה של מערכת בחירות חמישית, במוקדם או במאוחר, שכן מדובר יהיה בממשלה לא יציבה. "אני לא רואה עתיד לממשלה כזאת, רק אם כל הדיונים שלהם יעסקו במזג האוויר או במתרחש באטמוספירה. אי אפשר יהיה להגיע שם להסכמות ולכן ממילא בעוד כמה חודשים יהיו שוב בחירות".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com