עשרים שנה אחרי, הבנתי את התשובה

אפרים מורנו איבד את אמו אורית באסון ורסאי. ''הבושה נעלמה. הקיטוב בחברה שלנו העצים לרמה שמאיימת על שלמות הבית שלנו"

אפרים מורנו , ב' בסיון תשפ"א

עשרים שנה אחרי, הבנתי את התשובה-ערוץ 7
אסון ורסאי
פלאש 90

עשרים שנה חלפו מאותו לילה ארור בו קיפחת את חייך אמא בחתונת ורסאי. עשרים שנה וכלום לא השתנה. בעצם הרבה השתנה. הבושה נעלמה. הקיטוב בחברה שלנו העצים לרמה שמאיימת על שלמות הבית שלנו. "איש היישר בעיניו יעשה".

45 איש נהרגו לפני כעשרה ימים במירון אך טרם החלה חקירה או לפחות מראית עין של חקירה.

אני זוכר שאחרי האסון ניגשתי להריסות ורסאי לחפש תשובה. טיילתי בהריסות ובכל פסיעה חששתי. שברים של כוסות וצלחות שהונחו על שולחנות השמחה היו מנופצים בן חלקי הבטון.

לפתע הבחנתי בחתיכה עם כיתוב מברכת הבית "בזו הדלת לא תבוא בהלה. בזה הבית לא תבוא מחלוקת". היום, עשרים שנה אחרי, הבנתי את התשובה.

בן אסון ורסאי לאסון מירון, בן מלחמה למערכה, בן מגזר למגזר ובן ייאוש לתקווה עובר קו ישיר אחד שנשכח, אחים אנחנו והאחריות לעתידנו תלויה רק בנו.

לזכרך אמא - אורית מורנו בת זמרודה ז"ל