זו מולדתנו, זו ארצנו, זה ביתנו הלאומי

מרדכי כץ, מאחיהוד, שנפצע בידי פורעים ערבים מוסתים אתמול בעכו, לא הותיר עין אחת יבשה בחדר. ח"כ עידית סילמן ביקרה את הפצועים.

ח"כ עידית סילמן , ב' בסיון תשפ"א

"כתוב שכהן שיש שנאה בליבו לא יכול לברך את הקהל. כהן חייב לעשות עבודה גדולה על אהבת חינם - אז אני לא יכול לברך אתכם אם אני לא אוהב כל אחת ואחד מכם".

מרדכי כץ, מאחיהוד, שנפצע בידי פורעים ערבים מוסתים אתמול בעכו, לא הותיר עין אחת יבשה בחדר.

בשנה האחרונה ביקרתי כמעט בכל בית חולים בארץ, אבל המפגש המיוחד היום עם מרדכי והביקור אצל אלעד ברזילי מעכו (שמורדם ומונשם) ואצל מור ג'נאשווילי מחיפה (מאושפז במצב בינוני) היה יוצא דופן.

פגשתי אנשים חזקים ומשפחות חזקות, עם תעצומות נפש אדירות. מסביב יהום הסער – מבית ומבחוץ.

אבל הרוח הציונית השורשית והלב היהודי האוהב שמתעקש להמשיך ולהפיץ טוב, ריחפו מעלינו וחיזקו אותי כל כך. הצוותים הרפואיים, כן, שוב הם, מטפלים במסירות מסביב לשעון.

כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו עושים כל שביכולתם כדי להחזיר את השקט על כנו. ולנו נותר לחזק ולהתחזק, ולומר בקול גדול: זו מולדתנו, זו ארצנו, זה ביתנו הלאומי. להיות עם חופשי בארצנו, הפכו בימים האחרונים לארבע מילים שנויות במחלוקת אל מול מציאות כמוה לא הכרנו במקומותינו מאז קום המדינה. מאוחדים וחזקים, נעבור גם את הימים הקשים האלו.