אסתר מידד
אסתר מידדצילום: אחיה מידד

הרבנית לוינגר אמרה לי בפרוץ האינתיפאדה הראשונה: "נכון, קשה, אבל לפחות האמת מתגלה".
דברים ששנים לא הצלחנו להגיד מתבררים ונגלים כעת לעין כל. זה קשה אבל עדיף על אשליה של שקר.

הארץ במלחמה. אזעקות. טילים. ערבים פורעים ביהודים. משטרת ישראל מקבלת הנחיה לא להתערב. כולנו שומעים את הקולות. חלקנו עוברים את זה על בשרנו. חלקנו באים לעזרת ה' בגיבורים.

בואו נדבר עובדות. ארבעת היורים בלוד שחרפו נפשם כשבאו להגן על חיי משפחותיהם, על חיי שכניהם, נעצרים ומואשמים ברצח. הערבים הפורעים שתקפו באירוע נחקרים. חשבתם שהם נעצרים ונחקרים על חלקם בפרעות? על ניסיון לרצח?

למשטרה ולפרקליטות אין היגיון כזה. הם רק נשאלים על מה שעשו להם היהודים. ומשתחררים. הערבים לא נחקרו כלל על חלקם באירוע. זה לא מעניין את המשטרה. גם לא מעניין את המשטרה שיהודים כמעט נטבחים ונשרפים. הם פשוט לא מגיעים. קריאות של תושבים כשהם נתונים בסכנה לא נענות. לא מביאות את המשטרה לזירה. אין טיפול בירי.

אולי אין כוח אדם לנוכח ריבוי ההתפרעויות? אז, זהו שלא . ומה קורה כשמגיעים יהודים להגן על התושבים בעיר? חלק מהם נעצרים. מראות שלא יאמנו של נערים עצורים אזוקים תוך כדי זריקת אבנים עליהם. פתאום למשטרה יש כוח אדם.

סיפור אמיתי. ליל חמישי. לוד. בחורים יהודים סופגים ירי חי לעברם. הם מתקשרים למשטרה. המשטרה לא מגיעה. לאחר זמן הם מנסים דרך אחרת. מתקשרים למשטרה ומדווחים על ירי של יהודים על ערבים. בתוך דקה ניידת מגיעה. זה כל כך כואב שרינת, תחיה ואסתר עם ילדיהן עוזבות את הבית. פטמה, לעומתן, מרגישה בטוח ונשארת.

בואו נקרא לילד בשמו. בואו נראה מה באמת קורה. המשטרה/הממשלה יכולה, אבל לא רוצה. והראיה - לטיפול נגד יהודים יש כוח אדם זריזות ונחישות. לטיפול בערבים אין.

איך זה יכול להיות? אנטישמיות של מדינת ישראל נגד יהודים. למה? זה הרי לא התחיל מפרעות תשפ"א. זו מדיניות שאנחנו מרגישים שנים בגלים ועכשיו בצונאמי. למה משטרת ישראל פועלת נגד יהודים? מה מקור העיוות הזה? עיוות שמתבטא גם במערכת המשפט. מה שברור שכרגע הוא שהערבים עושים את ההסברה הטובה ביותר מה זה ערבים. הרבה יותר טוב מכל ההסברים שלנו. הטילים והאזעקות. הפוגרומים והאכזריות משכנעים הרבה יותר טוב מטובי הדוברים.

אנחנו יהודים מאמינים. מאמינים שהטלטלה הגדולה הזו שעוברת על הארץ שלנו היא מאהבת ה' אותנו.
אלה צירי לידה שהולכים ומתגברים. חבלי לידה כואבים. אבל מקדמים אותנו לקראת הלידה. יש להם תכלית. עם ישראל יצטרך לקבל החלטה ברורה.

האם הארץ שייכת לנו? מכוח מה? האם יש מקום להשאיר כאן ערבים אלימים ופורעים שיוצאים נגד שלטון העם היהודי בארצו? המלחמה שלהם היא על ה' ועל משיחו. ישמע-אל - עם ישראל ישמע דרכם שיש א-ל.

עד מתי נפסח על שני הסעיפים? הגיע זמן לבחור. אין הכוונה לעוד מערכת בחירות. הכוונה לבחור בטוב. בטוב אמיתי. לבחור באמת. השבוע מסתים שבוע המלכות. בספירה שאנו סופרים מאז היותנו עם של עבדים בדרך לשינוי, לחירות. בדרך לקבלת התורה. בדרך לארץ שלנו.

בואו נבחר להיות בני מלך ונסיר מעלינו את הבגד הבוגד בעצמינו את הבגד של בן השפחה.
הגיע זמן למלכות.