עומר ינקלביץ'
עומר ינקלביץ'צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

רציחתו של יגאל יהושע הי״ד, בלינץ' אכזרי בידי פורעים ערבים בלוד, מחייבת אותנו בחשבון נפש עמוק.

במשך שנים רבות חשבנו שהחיים המשותפים בלוד הם סמל לדו-קיום. כמדינה, העלמנו עין ממגמות חמורות ולאומניות כמו פריחת ארגונים רדיקליים ואגירת נשקים בלתי חוקיים. ואפשרנו את הקצנת השיח ותמיכה בטרור בידי חלק מנבחרי הציבור הערבים בתוככי בית המחוקקים הישראלי וללא הפרעה.

הלינץ' בלוד אינו עוד אירוע. הוא קו שבר קשה בדו-קיום שבין יהודים לערבים ובתפיסה שלנו לגבי החיים יחד, בפרט בערים המעורבות.

מרביתם המוחלטת של ערביי ישראל מעוניינים בדו קיום ולא משתתפים במעשי אלימות. אבל המיעוט האלים והקולני יצר פה בעיה שלא ניתן עוד להתעלם ממנה.

כדי שיהודים וערבים יוכלו לחיות כאן יחד בביטחון, לא נוכל להעלים יותר עין אלא לפעול בנחרצות נגד אותו מיעוט אלים ומסוכן שבין ערביי ישראל. לא להשלים עם הסתה במסגדים, ולא לקבל מציאות של נשקים בלתי חוקיים.

מראות בתי כנסת נשרפים ובתי יהודים נבזזים בידי פורעים ערבים, לא מתקבלות על הדעת במדינת הלאום של העם היהודי.

אני קוראת לנבחרי הציבור הערבים: במקום לפתוח בשביתה שמטרתה להתסיס עוד יותר את השטח, גנו את הפיגועים ואת האלימות. בלי הסתייגויות ובלי גמגומים. במקום לתמוך באויב, עליכם לעשות הכל כדי לשמור על מרקם החיים העדין כאן במדינת ישראל, שזכיתם להימנות על אזרחיה.

שולחת מכאן את השתתפותי בצערה העמוק של משפחת יהושע. כממשלה, מוטלת עלינו החובה למנוע את הרצח הבא, ולוודא שמותו לא יהיה לשווא.