אבנר, אחיו של יגאל יהושע, שנרצח בפרעות בלוד, מספר על הימים המתוחים שעברו על המשפחה מהיום בו נפגע אחיו ועד שנקבע מותו.

"הייתה לנו תקוה מאוד גדולה. יגאל היה איש חזק ולא האמנו שהוא לא ישרוד את זה. חשבנו שאחרי יום או יומיים הוא יקום על הרגליים", אומר אבנר הממשיך ומספר על התחושות לנכוח לינץ' שמתבצע סמוך כל כך לבית המשפחה:

"היינו בהלם. אנחנו יודעים שכל התושבים באזור, גם יהודים וגם ערבים, מכירים את הרכב שלו, מכירים אותו, ולא האמנו שיעשו לו את זה. חשבתי שהוא היה בטוח בעצמו שיזהו אותו ולא יפגעו בו. הוא לא ידע שיש מהומות בלוד ורק רצה להגיע לביתו ואנשים עשו בו לינץ', ועם האבנים הגדולות שזרקו עליו לא השאירו לו סיכוי, זה היה על מנת להרוג אותו".

על תחושת הדו קיום של אחיו מציין אבנר כי כלל תושבי השכונה מכירים אותו כחשמלאי שהיה מגיע לכל בית ללא הבדלי דת ולאום ולעיתים גם לא לקח תשלום על הטיפול.

"זה נעשה מתוך שנאה ורוע. לא הבחינו מי האדם והתפקיד שלו. לא עניין אותם ו דבר, רק לפגוע. לראות דם של אדם על לא עוול בכפיו", אומר אבנר הסבור כי התקשורת לא מפנימה את חומרת האירוע, לינץ' אכזרי לשמו. "היו לו הרבה חלומות והכל נגדע".

"צריך לעשות סדר, שאף אחד לא יקח את החוק לידיים, שכל אחד יחיה את החיים שלו, מתפרנסים אחד מהשני, יהודים מוסלמים ונוצרים. הם גרמו עוול לכולנו", אומר אבנר. "יגאל אחי היה אוהב שלום ועזר לנו בכל דבר, עשה הרבה לכל האחים ולהורים בכל שעה היה מתייצב לעשות כל מה שמבקשים ממנו".

משפחתו של יגאל בחרה לתרום את אבריו ואבנר רואה בכך המשך של מורשתו האישית של אחיו שחיפש לסייע ולעזור לכל אדם בכל דרך.

קישורים:4:פרעות תשפ"א]

פותחים את הכיס ועוזרים לתושבי לוד לנצח

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו