הרב ד"ר חיים שיין
הרב ד"ר חיים שיין צילום: עופר עמרם

מדינת ישראל מצויה במערכה מורכבת מול ארגון טרור אכזר ובמקביל בחזית פנימית מסוכנת מול אזרחי המדינה הערבים. איש אינו יכול להתנבא ולדעת כיצד ניתן יהיה להמשיך את החיים המשותפים בכברת הארץ הקטנה שלנו.

בימי מבחן שכאלה, סברתי שישנה אחריות לכלי תקשורת לרומם את רוח האזרחים, לחזק את מקבלי ההחלטות המורכבות ולתת גיבוי לצה"ל, למשטרה ולשב"כ, כשהם נדרשים למאמצים עילאיים. קיוויתי שכלי התקשורת יגלו רוח פטריוטית, מתוך הבנה שהמערכה היא גם על הבית שלהם. הם לא אמורים לייצג את מועצת הביטחון או את האיחוד האירופי. עיתונים בישראל יוצאים בכותרות ענק בניסיון לייצר אווירת דיכאון ומלנכוליה. המערכה בעיצומה והם כבר יודעים על מי להטיל את האשמה.

טעיתי בענק. למראה כותרות עיתונים ושידורי טלוויזיה, נראה שכלי תקשורת רבים אימצו בחדווה את הנרטיב הערבי הפלשתיני ויצרו איזון מוזר ופוגעני בין פורעים למותקפים, בין אלימות לשמה לבין רצון להתגונן. שתי דוגמאות מובהקות להטיית הסיקור היו בעניין האירוע הקשה והמיותר שבו ערבי קיבל מכות מיהודים. כאשר מכים ערבי זה "לינץ'", כשמכים יהודים מכות רצח - זו סתם תקיפה.

אירוע נוסף היה כאשר כלי התקשורת מיהרו להדהד את הטענה שלפיה יהודי זרק בקבוק תבערה לעבר בית ערבי, שפגע אנושות בילד צעיר. טענה שהתבררה כמופרכת, אך היה בה מספיק להלהיט את הרוחות ולעודד המשך המהומות.

קשה היה לראות עיתונאית שרואיינה באחד הערוצים פורצת בדמעות, עקב סיקור מוטה נגד ציבור יהודי בערים מעורבות. ערוצי טלוויזיה משרתים נאמנה שמאל רדיקלי שמתרכז במשולש התל־אביבי הבימה, מרכז גולדה והנמל הישן. השמאל הפנאטי, הפוסט־ציוני והפוסט־לאומי, שמקבל בבחירות לכנסת פחות מעשרה אחוז, שולט ב־80% מרצועות השידור.

אפשר להבין את זעם התקשורת. מיליוני שקלים, אלפי שעות שידור, ותועמלנות אינסופית הושקעו לאורך שנים על מנת להוביל חילופי שלטון. בנט פונק, סער לוטף ולפיד הפך למאור גדול. השאיפה המובהקת עמדה להתגשם. בערוצים כבר נערכו לשידור השבעת ממשלת השמאל. חמאס והמפלגות הערביות קלקלו להם את החגיגה. אז במקום להאשים את מי שפתח במערכה הם מעדיפים להפנות אצבע מאשימה, באמצעות פייק פרשנות מוטית ומוזמנת, כלפי נתניהו, וכרגיל להאשים אותו בכל דבר שקורה או לא קורה.

התקשורת לא תצליח לדכא את הרוח הישראלית. לא חזרנו הביתה אחרי אלפיים שנה, כדי שכמה שדרנים ושדרניות ופייק פרשנויות, ימאיסו עלינו את החיים בארץ חמדה. הצעתי למגזר הערבי ומנהיגיו הפוליטיים והדתיים, לא להתרשם מהגיבוי ומההנחות שהם מקבלים בתקשורת השמאל, הישראלים לא כאלה תמימים כפי שניתן להתרשם לעיתים.

באדיבות ישראל היום

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו