המציאות ההזויה בה המשטרה מכילה את אלימות האויב הערבי, ומאפשרת פוגרומים נגד יהודים במדינת ישראל, שריפת בתי כנסת, פריצה לדירות יהודים, שרפת רכבים, ירי, יידויי בקטבי"ם, זריקות אבנים, והטלת אימה בערי ישראל ובדרכים, הובילה, לצערנו, כצפוי לאובדן חיי אדם מישראל. יגאל יהושע הי"ד, תושב לוד שהותקף קשות על ידי פורעים ערבים שטופי שנאה ואכזריות, שביצעו בו לינץ' אכזרי, נפטר מפצעיו.
תחושת המלחמה על הבית, וחוסר המענה של המשטרה, הובילה מאות יהודים טובים להגיע לערים על מנת לסייע בהגנה על אחיהם ולהדוף את הפורעים הערבים. קבוצות ראשונות הגיעו מהשומרון ומיהודה, ובהמשך הצטרפו מגינים מכל רחבי הארץ. במכינה בלוד נפתח חמ"ל אזרחי שהכווין את הבאים למשימות הגנה על בתי כנסת ודירות של יהודים. ללא צו 8 רישמי הגיעו אחינו בני ישראל, לוחמי מילואים על אזרחי, ללילות לבנים של שמירה על אחיהם, תוך סיכון חייהם במהלך המשימה. הם הביאו איתם את הידע והניסיון הצבאי שלהם ויצרו מערכת הגנה אזרחית מסודרת ויעילה.
הם הטילו את עצמם למערכה, כפי שמצווה אותנו התורה לבוא לעזרת ישראל מיד צר. המצווה להציל את ישראל מיד האויב מוטלת על כל יהודי המוכשר לדבר. 'ומצוה על כל ישראל שיכולין לבוא לצאת ולעזור לאחיהם שבמצור ולהצילם מיד הגוים' – כתב הרמב"ם. כאשר יש מלחמה של האויב כנגד יהודים, מצווה על כל אחד מאיתנו להגדיר את עצמו כחייל ולבוא להציל, לשמור ולהניס את האויב.
שמא נאמר, אין הדבר מוטל אלא על המשטרה או הצבא, ועד שאלה יגיעו חייהם ורכושם של ישראל יהיו מופקרים? אין הדבר כן, על כל אחד ואחד מאיתנו מוטלת החובה להגן על אחינו מפני האויב הערבי, כאשר יש צורך בדבר.
המקור לחיוב של כל אדם ואדם מישראל להיחלץ להגנת ישראל נלמד מדוד בן ישי, שנחלץ להגנת אנשי קעילה קודם היותו מלך. 'פלישתים נלחמים בקעילה והמה שוסים את הגרנות'. מלכות שאול אינה נחלצת להגנת קעילה, ודוד מתגייס עם הגדוד, נלחם בפלישתים ומציל את אחיו – 'וילחם בפלישתים... ויושע דוד את יושבי קעילה'. ממנו למדנו, כך כתב הנצי"ב, שכאשר יש סכנת נפשות לאנשים מישראל במלחמה, חובה על כל יהודי לבוא להציל למרות שמסתכן בנפשו בלחימה.
זוהי חובה המוטלת עלינו גם כיחידים להגן על היהודים במדינת ישראל. 'כל בחור וטוב' נקרא להתנדב לכוח מגן עממי שישמור על היהודים במוקדי המאבק עם האויב הערבי. אנשים היודעים להבחין בין אויבים לאחים, בין ישראלים לפורעים ערבים, נקראים לעזור לשמור על היהודים ולחזק את כוחות הביטחון.
כדוד בשעתו, הנחלץ לעזרתם של יושבי קעילה ומצילם מידי הפלישתים השוסים את הגרנות, כאשר מלכות ישראל חלשה ואינה מגיבה, חובה עלינו לקום בעת הזאת לעזרת ישראל. לא כנגד המדינה אלא כחיזוק לצידה, במקומות שבהם המדינה לא מצליחה לתפקד, ולדאוג לביטחונם של היהודים. כדוד שהיה מושיע את ישראל במקום שבו השאיר המלך שאול וואקום, כך עלינו למלא את השורות במקום שבו המדינה משאירה וואקום. נהיה חיילי בית דוד, נעזור לאחינו בירושלים, בלוד, בעכו ובכל מקום שבו הם נתונים בצרה. עזרת ישראל מיד צר, מלחמת המצווה להגנת ישראל מוטלת על כתפינו.
כניסתו של דוד תחת האלונקה להגנת ישראל בקעילה, היא זו שהביאה להגדרתו כמלך עוד בזמן מלכות שאול. מיד לאחר הצלת קעילה, הקב"ה עונה לו באורים ותומים לשאלות להן רק המלך זוכה למענה.
אם ניקח אחריות ונסייע בהגנת עמנו, נוכל לדאוג לכך שגם המשטרה לא תהיה כבולה בהגדרות אנטי ישראליות של מערכת המשפט.
מדוד המלך למדנו – המתגייס למלחמה ונחלץ להגן על אחיו הנתונים בצרה זוכה בהנהגת העם.