התחלה// שטרסבורג, צרפת. הבכור מתוך ארבעה. "זה היה בית של נתינה. אבא היה עורך עיתון והרעיון היה לקיים באמצעות העיתון את הקהילה היהודית הגדולה בצרפת. אני לא זוכר מקרי אנטישמיות, היינו בבית ספר יהודי ובתנועת נוער מסודרת".
גאל// "בברית קראו לי חיים, אבל ליהודים רבים יש שם לועזי ושם עברי. השם הצרפתי שלי הוא גאל. להרבה אנשים זה נשמע שם עברי מלשון גאולה, למרות שזה משהו לועזי. הרב יעקב אריאל אמר שבגלל הצליל העברי של השם אפשר לעלות איתו לתורה".
אבא// הרב ז'אקו גרינוולד, גר היום בירושלים. "אבא היה רב ועורך של העיתון היהודי החשוב בצרפת. הוא רצה להגדיל את המעגל של מי ששומעים אותו לא רק למאה יהודים בבית הכנסת שלו אלא כמה שיותר".
אמא// דניאל, עסקה בהגהות לשוניות ועריכת מאמרים. "אמא גידלה אותנו בצורה מאוד טובה. אשת חסד שעד היום משתדלת לעזור ולסייע בלי הרבה רעש וצלצולים, ובכך מהווה דוגמה לכל האחים".
סביר פלוס// למד בבית הספר 'עקיבא', המוסד היהודי היחיד בעיר. "בית ספר יהודי קלאסי עם לימודי חול וקודש, אבל ברמה גבוהה. הייתי תלמיד סביר פלוס".
גן עדן// בתום בית הספר היסודי עבר ללמוד בשוויץ, "שם הייתה הישיבה התיכונית היחידה באזור שלנו. היו בה לימודי חול וקודש ברמה מאוד גבוהה. היינו קבוצה קטנה של 50 תלמידים בכל הישיבה, תחת הנהגתם של הרב וינגורט וראש הישיבה הרב בוצ'קו. למדנו סמוך לז'נבה. זה היה מקום מיוחד, סוג של גן עדן פסטורלי עם אווירה ייחודית".
עלייה// בגיל 18 עלה לישראל באופן עצמאי ולמד בישיבת בית אל. "הייתה שם קבוצה של חוצניקים מכל מיני מקומות בעולם. השתלבנו יפה בשיעור א'. העברית הייתה לא משהו, אבל די מהר הפער הושלם והשתלבנו עם כולם".
עולה על מדים// התגייס במסגרת תוכנית מתנדבי חו"ל. "הייתי שנה בצבא במסגרת ההתנדבות בנח"ל מוצנח. זו הייתה בשבילי משימה לכל דבר. האמנו שצריך להתגייס כדי להיות מוכשר להגן על המולדת ולהיקלט בארץ. היה שירות מצוין".
שליח לצרפת// אחרי שנה בצבא, בגיל 20, חזר לצרפת כשליח בני עקיבא. "הייתי קומונר של בני עקיבא בפריז. זו הייתה תוכנית של שלוש שנים, שנתיים בארץ ואז שנה שבה מהווים דוגמה לצעירים ולנוער בצרפת".
חזרה ארצה// בתום שנת השליחות בצרפת שב לארץ ולמד מחשבים במכון לב. בזמן הלימודים כל המשפחה עלתה והתיישבה בירושלים.
פעילות ציבורית// לצד לימודיו החל בפעילות התנדבותית במזכירות העולמית של בני עקיבא. "עם סיום הלימודים הציעו לי להיכנס לעבודה במזכירות העולמית. התלבטתי, כי בכל זאת למדתי ארבע שנים מחשבים. אבל בסוף בחרתי להיכנס לעבודה שם".
החצי השני// במהלך עבודתו בבני עקיבא העולמית הכיר את מי שהיום היא אשתו. "אני הייתי אחראי על ההכשרות של בני עקיבא, חניכים שבאים לשנה בארץ ונמצאים בקיבוצים ובישיבות. היא באה להתקבל להיות סוג של מלווה ושם הכרנו. הוריה באו מארצות הברית ואני מצרפת, חיבור של גלויות".
נשוי למנהלת// היום שירה עומדת בראש אולפנה חדשה של מרכז ישיבות בני עקיבא בלכיש. "כל אחד מאיתנו שותף בעשייה של השני".
שוב שליחות// שלוש שנים אחרי שנישאו, השניים יצאו לשליחות. "טסנו יחד לבלגיה. אני הייתי השליח המרכזי של בני עקיבא באירופה וכן נציג של הסוכנות היהודית העולמית ושירה הייתה מורה בבית הספר היהודי באנטוורפן. זו הייתה שליחות חשובה, קידמנו את בני עקיבא ומפעליה באירופה".
להגדיל תורה// במהלך השליחות בבלגיה פגש את הרב בנציון אלגאזי, שם נוצרה ההיכרות ביניהם שהובילה את גאל להיות חלק מהמפעל המרשים של 'צורבא מרבנן'.
שולט בכיפה// בשנת 1998 קיבל הצעה להיות מזכ"ל בני עקיבא העולמית. "חזרנו לארץ, קבענו את מושבנו בבית שמש וניהלתי את בני עקיבא העולמית. זה אחד התפקידים המרתקים שקיימים, לעסוק בעידוד עלייה ובעם היהודי. להיות מחובר לשני צדדים מאוד מרכזיים של הפעילות: קירוב הנוער למסורת ולעודד אנשים לעלות לארץ. בניגוד לבני עקיבא בארץ – בעולם היא עוסקת בקירוב של יהודים שרחוקים ממש מהמסורת".
המוסדות הלאומיים// מתפקידו בבני עקיבא העולמית הגיע למלא שורת תפקידים במוסדות הלאומיים, בהם סגן יו"ר קק"ל ויו"ר החטיבה להתיישבות. היום הוא מכהן כסגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית. "אני זוכה להיות נציג של תנועת המזרחי. זו זכות גדולה לעסוק בדברים האלה, שהם הכי חשובים. עסקתי בהתיישבות, עכשיו אני זוכה לעסוק בעולם החינוך, העלייה, החיבור למסורת. זו זכות גדולה מאוד".
המורה של המורים// בתפקידו הוא נמצא בקשר עם כל המורים ששולחת ההסתדרות הציונית לרחבי העולם. "רק בשבוע האחרון קיימנו לכל השליחים שיחה עם האלוף במילואים יעקב עמידרור כדי להכשיר אותם להתמודד עם השאלות שישאלו אותם תלמידים ואנשים בקהילה שלהם על המצב הביטחוני בארץ. לא משנה אם זה שליח שמלמד רק עברית או שזה איש עם תפקיד מרכזי יותר בקהילה היהודית. האירועים של התקופה האחרונה דורשים מאיתנו היערכות. השליחים שלנו הם לא סתם מורים, הם נציגים מטעם מדינת ישראל על כל המשתמע מכך".
להעמיק את הקשר// "הדבר הבא שאנחנו רוצים לעשות זה להכשיר מורים מקומיים מכל הקהילות והמדינות ללמד עוד יותר טוב את המקצועות שלהם, יהדות, עברית, וכן לחזק את הקשר שלהם לעם ישראל. המוסדות הלאומיים הם מקומות ששייכים לעם היהודי, אני נציג של כל עם ישראל וזו שליחות גדולה".
להגביר מודעות// "הנושאים הללו של יהודי התפוצות לא מספיק מוטמעים בסדר היום הציבורי עם הדברים החשובים למדינת ישראל. עכשיו אפילו יש דיבורים על סגירת משרד התפוצות. חבל לי על כך".
אם זה לא היה המסלול// "רציתי ללמוד רפואה".
במגרש הביתי:
בוקר טוב// "מתפלל מוקדם בבוקר ויוצא לירושלים".
פלייליסט// "אני אוהב לשמוע חדשות, חשוב מאוד להיות מעודכן. לא מבין את אלה שבוחרים להתנתק ולא לדעת מה קורה".
השבת שלי// "זמן למנוחה ולמשפחה, דף יומי תופס מקום מאוד חשוב אצלי בשבת".
דמות מופת// "אריה קרול, חתן פרס ישראל בשנות התשעים על עידוד עלייה. הוא הציל את יהדות רוסיה".
מפחיד אותי// "האמירה של ירון לונדון שהאסון במירון ציער אותו כמו אסון שקורה בסין. משפט כזה מפחיד אותי מאוד כי זה מציג ניתוק בין חלקי העם בארץ ובחוץ לארץ".
משאלה// "שמדינת ישראל תאפשר לכל ילד בגולה ללמוד בבית ספר יהודי".
כשאהיה גדול// "להמשיך לעסוק בחינוך, בעלייה ובהתיישבות במסגרת המוסדות הלאומיים".
לתגובות: [email protected]