את האזעקות, צבע אדום והירי מלווים שוב ושוב דיווחים על נפגעי חרדה, אבל מהי אותה פגיעת חרדה ואיך מזהים אותה? על כך שוחחנו עם ד"ר פורטו בן-הראש, מומחה לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי הדסה.
כמומחה להתמודדותם של ילדים עם טראומות קובע ד"ר בן-הראש כי תופעות זהות מתגלות אצל מבוגרים וילדים כאחד. "כשיש אירוע מפחיד כמו אזעקה, אירוע שמעיד על סכנה, אנחנו מגיבים בתגובות שונות כמו אי שקט, הסתגרות, בריחה, זעם ועוד.
״כל אלה הן תופעות טבעיות לאירועים לא טבעיים. השאלה היא מה קורה בהמשך, האם מחלימים מהתגובה הזו? האם כאשר הגירוי נעלם התגובה יורדת וחוזרים לתפקוד תקין או לא?".
"אם חוזרים לתפקוד תקין והתסמינים של אי שקט, דפיקות לב וכו' יורדים, סימן שהכול בסדר ומדובר בתגובה נורמאלית לאירוע. אם חזרנו לשגרה אבל לא חזרנו לתפקוד זו פגיעת חרדה וצריך לבדוק מה קורה", אומר ד"ר בן הראש ומוסיף כי "להורים חשוב לדעת שזה קיים גם אצל ילדים. יש מי שחושב שאצל ילדים זה לא קורה כי הם לא מבינים, אבל אלו דעות קדומות לא נכונות".
עם זאת הוא מדגיש כי "אצל ילדים לפעמים זה לא מתבטא באופן ישיר ובשייכות מיידית לאירוע, אלא יכול לבא לידי ביטוי בהסתגרויות, כאבי בטן או ראש, מריבות עם האחים וכו'. המבוגרים צריכים לדעת שאלו יכולים להיות ביטויי מצוקה של הילדים".
עוד מציין בן-הראש על דרכי החשיפה של ילדים לאווירה המליצה שמסביב כי "הרבה פעמים ההורים מדברים ביניהם וחושבים שהילד עסוק משחק ולא שם לב, אבל הילד קולט ומבין שיש מצב מיוחד וזה משפיע על ההתנהגות שלו".
במידה ואכן נראה שהילד לוקה בטראומה מה נכון לעשות? "אם רואים שיש מצוקה חשוב לדבר עליה, שהאווירה בבית תהיה שמותר להביע פחד ולדבר על הדברים, שפחד הוא דבר טבעי ולגיטימי לפחד במצבים מסוימים, לדבר על איך מתמודדים, על הצבא ששומר, על הקב"ה ששומר וכו'. בנוסף חשוב שבימים שבהם הפעילות הרגילה משובשת בגלל סכנה בחוץ או שיום הלימודים בוטל חשוב לארגן סדר יום שיקרין לילדים שיש נוכחות הורית, שמירה, גבולות, שגרה וכו', לדאוג למשחקים ופעילויות, שיהיה טקס מסודר לפני השינה שה שינה תהיה בשעות סבירה וכו'".
מוסיף ד"ר בן הראש: "אם למרות כל אלה יש עדיין בעיות תפקוד צריך להתייעץ עם איש מקצוע ולבדוק. ברוב המקרים מדובר יהיה בהתערבויות של הדרכת ההורים למצוא את המקום בו ניתן לשנות משהו בהתנהלות ההורים, מה שיוריד את החרדה אצל הילד. לפעמים מקיימים מפגשים של המטפל עם הילד ועם ההורה שמקבל הדרכה להתנהלות שתוריד חרדה".
על תגובות קיצוניות של הורים והשפעותיהן על ילדים אומר ד"ר בן הראש כי "מה שקורה להורה משפיע על הילד. אם יש תגובה חריגה של הורה, צרחות או אפילו התעלפות, צריך עזרה חיצונית מוקדמת, אבל גם ללא תגובה קיצונית, כשהורים מגלים מתח וחשש זה לא בהכרח שלילי ונכון לפתוח את הדבר מול הילד לשיחה על כך שגם ההורה חושש, אבל הוא מתגבר על הפחד הקיים ומספר איך הוא עושה זאת, בשמירה על נהלים, בכך שהוא סומך על כוחות הביטחון, מאמין בקב"ה וכו'. סוג כזה של שיחה יכול לעזור לילד להרגיש שהוא יכול לחלוק את התחושות שלו עם ההורה מתוך תחושה שלגיטימי לחשוש ולפחד".