הקורונה אמנם מאחורינו, אבל ביישובי עוטף עזה ועשרות קילומטרים צפונה משם - לא שיוו בנפשם שיצטרכו לשוב וללמוד בזום.
בעיתון 'ישראל היום' פורסם כי להורים לא מעטים יש תלונות על כך שהמערכת מתנהלת בעצלתיים בכל הקשור לאיכות הלמידה בזום.
גם הבוקר הלימודים בקרב כמחצית מתלמידי ישראל נערכים בזום, בשל המצב הביטחוני. בכפוף להנחיות פיקוד העורף, לא מתקיימים לימודים ביישובי עוטף עזה, מערב לכיש, לכיש, מערב הנגב, מרכז הנגב, דרום השפלה, שפלה, דן, שרון וירקון.
אצל הורים רבים מקננת התחושה שהלמידה לא נעשית ברצינות, השיעורים עצמם קצרים, יום הלימודים מסתיים מוקדם ובחלק ניכר מהשיעורים התלמידים נשלחים לעשות משימות - ולא מדובר בשיעורים שמועברים על ידי מורה.
כמיליון תלמידים אמנם אינם מגיעים לבית הספר ולגן, אך יש לעשות אבחנה ביניהם. ביישובים הקרובים לעזה בלתי אפשרי לנהל שגרת למידה בזום, בשל הצורך התכוף של התלמידים לרוץ למרחבים המוגנים והחרדה הרבה שבה הם נמצאים. מנגד, יש יישובים במרכז הארץ, כמו רמת גן, פתח תקווה, ראשון לציון, חולון ובת ים - ששם שורר שקט יחסי ואפשר לקיים למידה מלאה ללא הפרעות.
אם מגוש דן לתלמידה בכיתה ב' אמרה, "בהרגשה שלי נראה שיש הרבה פחות למידה בקרב התלמידים שביסודי. בגדול, במשך היום היו להם בסך הכל שלושה שיעורים קצרים ואז נתנו להם לעשות משימות באופן עצמאי - כלומר לא עם מורה או עם דמות לימודית. זה אומר שאני צריכה לשבת איתה וללמד אותה. היתה תקופה ארוכה של קורונה שהיתה בה למידה מרחוק והיו אמורים להיות כבר מקצוענים של ממש בזה - אבל נראה שלא למדו כלום. זו בדיוק התקופה להעסיק את הילדים, כדי שלא יברחו לטלוויזיה וייחשפו שם לתכנים מפחידים".
הורה מאזור השרון שהוא גם יו"ר בית ספר הוסיף, "התחושה שלי ושל עוד הורים בבית הספר היא שביסודי הלימודים הם 'חצי קלאץ', וחבל. זה קורה בגלל שפשוט אפשר. אף אחד לא אומר כלום או עוקב. כן יש דגש על שיח רגשי בתחילת ובסוף יום - אבל אין למידה וזה לא תקין. זה עצוב, אבל אני חושב שחלק גדול מהמורים התגלו בתקופות המשבר במערומיהם, וההנהלות מתפשרות. יש מורים טובים אבל יש הרבה מורים שללא פיקוח לא טורחים לפתוח זום".