שני מתמודדים לנשיאות הצליחו להשיג את עשר החתימות הנדרשות, יו"ר הסוכנות היהודית בוז'י הרצוג, ומרים פרץ. עד כמה הכרחי רקע פוליטי לביצוע התפקיד של האזרח מספר אחת בישראל והאם באמת נצרך בישראל מוסד הנשיאות? על כך שוחחנו עם פרופ' אבי דיסקין, איש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית.
"היה נשיא אחד שלא היה פעיל פוליטית, אפרים קציר, שהיה נשיא מכובד שהגיע מתחום המדע ויש דוגמאות ממדינות אחרות", אומר פרופ' דיסקין המזכיר ומציין כי לעומת הדוגמאות הללו של נשיאים שהוכיחו שהם ראויים לתפקיד ישנם נשיאים שהגיעו מעולם הפוליטיקה ולא כיבדו את תפקידם.
"זה בעיקר תפקיד סמלי, ומהבחינה הזו עדיף שיהיה מישהו שהמדינה מתכבדת בכך שהוא מסמל אותה, ולא מישהו שמגיע מהפוליטיקה ולא מכבד את המדינה", אומר דיסקין המזכיר את שתי סמכויותיו העיקריות של הנשיא בישראל: "לנשיא שתי סמכויות מעשיות, אבל הן מוגבלות. אחת זה הענקת המנדט להרכבת ממשלה. הנשיא מקיים טקס התייעצות עם נציגי הסיעות למרות שהוא לא מחויב בכך ומטיל את התפקיד על האיש שסיכוייו רבים ביותר. לפני הממשלה הנוכחית היו שני מקרים שבהם הנשיא פספס. כלומר שלמעשה מדובר בעבודה טכנית".
"נושא החנינות הוא הנושא השני, וגם בו הנשיא מקבל המלצות, שבדרך כלל הוא לא משנה אותן, ממחלקת החנינות. לכן אני לא סבור שהוא חייב להיות פוליטיקאי בהכרח", אומר דיסקין המזכיר כי קיימות "מקפצות" בעולם הציבורי וראש הממשלה נתניהו הוא דוגמא לכך לאחר שמונה לראש ממשלה לאחר שלא כיהן כשר אלא כסגן שר החוץ ושגריר באו"ם.
עוד הוא מזכיר כי "הנשיא הראשון שלנו, חיים ויצמן, הגיע מתחום המדע. הוא אמנם השתלב בפוליטיקה של הציונות בגיל צעיר, אבל המקצוע שלו הוא כימיה אורגנית ותרם רבות".
עם זאת, שאלנו את פרופ' דיסקין לנוכח תיאור תפקידו הטכני של הנשיא בישראל, מדוע הוא זקוק לשליש צבאי, ועל כך משיב פרופ' דיסקין: "הוא צריך להיות מעודכן ולכן הוא מקבל את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה. במדינה שהנושא הצבאי בה הוא חלק מרכזי בהוויה שלה הנשיא צריך להיות בקי בתחום הזה. נחשוב על אפשרות שהוא נפגש עם שגרירים ללא ידע עדכני צבאי... לנשיאים יש השפעה על הזירה הדיפלומטית".
ואולי אין באמת צורך בתפקיד הנשיאות שעלותו לקופת המדינה לא מבוטלת בעוד תפקידו המעשי זניח? פרופ' דיסקין מזכיר ש"אנחנו חיים במשטר פרלמנטרי ולא נשיאותי" ובמשטרים פרלמנטרים הדמוקרטיה התפתחה אבולוציונית. בתחילה כיהנו מלכים בעלי כוחות אבסולוטיים וכיום נותרו במדינות הדמוקרטיות גם מונרכיות שהבולטת בהן היא בריטניה, בעוד במדינות בהן בוטלה המלוכה ניתנו סמכויות סמליות המייצגות את העם בידיו של נשיא. "אין מדינה ללא התפקיד הסמלי הזה", אומר דיסקין המעריך כי "מה שטוב למקומות אחרים טוב גם לנו. יש משמעות לתפקיד הזה שעולה הרבה כסף, כשישים מיליון שקלים בשנה. לסמלים יש משמעות".
על המועמדים שנותרו להתמודד על התפקיד אומר דיסקין כי על פניו נראה ששניהם ראויים. הוא מזכיר את ניסיונו המקיף של הרצוג, את העובדה שהוא מגיע מהפוליטיקה והיותו אדם נוח לבריות. על מרים פרץ, אומר דיסקין, אין צורך להכביר מילים, כאשר בחייה היא מבטאת את העוצמות הישראליות הנובעות מתוך השכול ולמעשה באישיותה היא מבטאת את תקומת ישראל.
עוד שאלנו אם פרשת עמותות ברק לא עשויה להעיב על התמודדותו של הרצוג, ופרופ' דיסקין משיב: "אין אדם ללא סימני שאלה אבל בסך הכול זה לא אדם שהורשע בפלילים. עזר ויצמן נאלץ לסיים את תפקידו בגלל כספים שקיבל בהיקף מאוד משמעותי. לא בטוח שהיקף הכספים הזה נמוך מהסכומים שמדובר בהם בתיק אלף, לטעמי אלו סכומים גבוהים יותר, אבל הוא עזב את תפקידו והעניין נותר מאחורינו". להערכת דיסקין "אין כאן שד בלתי קביל בארון".