מנכ"ל סלקום התנצל בפני ראשי רשויות ביו'ש על הטעות שעשתה חברתו. אכן, מנכ'ל סלקום טעה אך לא התנצל על הטעות הנכונה.
הטעות היחידה שעשה היתה שהתנצל בכתובת הלא נכונה על דבר שמבחינתו אינו טעות אלא מהות. הנזק של חברת סלקום שבגינו לקוחות רבים נטשו אותה פוגע בכל המרחב שבין הירדן לים ודווקא פחות ביו'ש.
ביום ירושלים תשפ'א עלה מעל פני השטח ונחשף מרד של ערבים בעלי אזרחות ישראלית. אלו לא אירועים של פרחחים בודדים, זו לא מחאה חברתית, זהו מרד פשוטו כמשמעו שמטרתו ארוכת הטווח ביטול המדינה היהודית. לא במקרה קרה הדבר בו זמנית על פני כל הארץ ובמקביל נפתחה מתקפת החמאס. השאיפה לחיסול המדינה היהודית מעולם לא נעלמה, היא מרוסנת כל זמן שמדינת ישראל פועלת בעצמה, ביוזמה, במשילות, בכח ובאמונה בצדקת הדרך, לא בהתנצלות.
ביום ירושלים נחשפה מהות היסטורית ועדכנית חשובה והיא העובדה שחלק גדול מהערבים בעלי האזרחות הישראלית לא מתנגדים לשאיפה לבטל את המדינה היהודית ומוכנים לפעול לשם כך, או לתמוך בשתיקה או באמירה, באלה המובילים את המרד. השאיפה הזו משותפת לרב העולם המוסלמי והיא מגולמת בקריאה המהדהדת דורות רבים "חייבר חייבר יא יהוד גי'ש מוחמד מגיע" אשר נשמעה השבוע בגלוי במקומות רבים בכל המרחב שבין הירדן לים.
לא נצפתה תגובה מרסנת או לפחות מסתייגת מצד המנהיגות הערבית הישראלית. זה לא מפתיע לאור התנהלות הפוליטיקה של הערבים בישראל בדור הזה. במקום להשליט סדר בקהילותיהם הם פנו לשיטה הישנה של שביתה כללית שוב כנגד המדינה שנגדה מכוון המרד.
התגובה של חברת סלקום מאפיינת את התנהגות השמאל הישראלי ויסודה באי הבנת המציאות, באי הכרת התרבות הערבית המוסלמית ובחוסר אמונה בצדקת הדרך של המדינה היהודית. במקום לתמוך בהשלטת החוק והסדר שנמחק באתרי המרד, באה חברת סלקום להזדהות עם הערבים. יש כאן אשליה שצריך לפייס את המסכנים כדי שיתנהגו יפה. להראות להם שאנחנו נחמדים ולא צריך להשתולל. אולם בעיני הערבים זו פעולה של כניעה לפורעים והוספת שמן דליק למדורה.
האם זו טעות? לא! מבחינת החשיבה של רבים בשמאל הישראלי החילוני יש כאן תפיסה שיסודה בחוסר שכנוע בצדקת הציונות. זו תפיסה שלפיה אין לנו זכות לריבונות בארץ ישראל, וכפי שאומר מדרש בראשית "ליסטים אתם שכבשתם ארצות גויים". לכן הם צריכים להתנצל בפני הערבים המקומיים ולקבל את הסכמתם לארח אותנו בביתנו. בכך יש סינרגיה בין שאיפות המורדים הערבים והשמאל הפוסט ציוני.
המורדים זיהו את התמיכה הסמויה הזו וחיכו לשעת הכושר. זו הגיעה כאשר הפוליטיקה הישראלית נקלעה למשבר סביב שאלת יהודיות המדינה. המורדים בפוטנציה זיהו משבר זה כחולשה של המדינה היהודית ויצאו לאור במרד רחב ממדים. גם החמאס זיהה כאן שעת כושר ונוצרה תנועת מלקחיים.
השמאל החילוני לא מכיר במושגי הקדושה ולכן הר הבית הוא מבחינתו מבנה אבן מעורר צרות שצריך להיפטר ממנו. דיין מסר אותו לווקף ורבין השליט שם את הירדנים. באותה מידה השמאל החילוני גם לא מסוגל לתפוס את העובדה שיש מלחמה דתית שאין לה פתרון ורק כח יוכל לאזן את השאיפה למחיקת הריבונות היהודית בארץ שהייתה פעם בשליטה מוסלמית.
השוטרים מסוגלים להפעיל את הכח הנדרש אך הם נמנעים מכך מפחד שלוחיו של השמאל השואף לבטל את המדינה היהודית על ידי טרנספורמציה מתקדמת למצב של מדינת אזרחיה.
שביתת ההזדהות של סלקום עם עובדיה הערבים נתפסת על ידי הערבים כתמיכה במדיניותם, ולמעשה תמיכה במרד. ההפגנות הנחמדות בהן יהודים וערבים מחלקים סוכריות לנהגים בצמתים כהפגנת דו קיום, מסייעות למורדים בכך שהן מהוות מריחה של חומרת המרד ומעודדות ניסיונות מרד מחודשים בעתיד. הן מעידות על העדר הבנת המציאות ומאפשרות חידוש ההסוואה של כוונותיהם והמשך המרד מתחת לפני השטח. סלקום חשפה את הכשל הבסיסי של תפיסת השמאל הפוסט ציוני.
בדיון שבו השתתפתי במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב לפני יותר משלושים שנה השמיע ראש המרכז את הסיכום הבא "חברה, אנחנו חלשים, אין לנו ברירה אלא לתת לערפאת את מה שהוא רוצה ולקוות שהוא(!) יתן לנו הסדרי בטחון". זו תפיסה שתומכת בטענת הקולוניאליזם כלפי הציונות והמסקנה ממנה היא לנסות לפייס את הילידים ולהתכנס לגטו. ההתקפות בישובים המעורבים הן ביטוי לאותה דרישה, צאו מן העיר המעורבת ותתכנסו בגטו החדש שלכם, בלי הריבונות. הסכם אוסלו הוא ביטוי מטורף לרעיון זה שנזקיו עדיין מלווים אותנו.
מדינת ישראל חייבת להתעשת מלפיתת השמאל הפוסט ציוני שמונע מדיניות של הפעלת כח כלפי המורדים. אם חפצי חיים אנחנו בג'ונגל שבו שולטת התרבות המוסלמית הערבית המדינה היהודית חייבת להפעיל מדיניות כפולה. ענישה והרתעה כלפי המורדים בכל חומרת הדין מחד, ומדיניות של שיתוף וקבלה של מי שמכירים במדינה היהודית ונאמנים לה, מאידך.
הציבור הלאומי, וכל מי שקיומה של המדינה היהודית יקר לו יכול לפעול גם מעבר להטלת פתק בקלפי. מרד הלקוחות של סלקום, נטישה מסיבית של שירותי סלקום בגין השביתה היא פעולה עוצמתית נחוצה. באותה מידה אפשר לרסן את ההטפה וההסתה נגד קיום המדינה היהודית בערוצי התקשורת המסחריים, פשוט על ידי אי צפיה בערוצים 12 ו 13 אשר תלויים ישירות באחוזי הצפייה. כל מי שנמנע מצפיה בערוצים אלה תורם לאיזונם הפוליטי.
הכח נמצא בידי הצרכנים, הם אינם תלויים בגחמות הפרשנים המדושנים באולפנים. להיפך, אותם פרשנים וכתבים תלויים בקהל הצופים. מהלך של מעבר לערוצים מאוזנים הוא אפקטיבי מאוד. הגיע הזמן שכל אחד יראה עצמו אחראי מחד ובעל יכולת השפעה מאידך. גם סלקום תלמד את הלקח וכך גם כל משרתי הציבור. הם המשרתים, הם לא האדונים, בידינו להבהיר זאת.
הכותב: פרופ' אלישע האס חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי וכיהן בעבר כיו'ר החוג