"רק הודות לחמאס - ולחרפת מדינות ערב והרשות הפלסטינית - פלסטין בוערת", כותב הבוקר העיתונאי ישראל הראל בטורו בעיתון הארץ.
"והיהודים, כצפוי, נבוכים, מכחישים - כרגיל אצלם - את ההישג ההיסטורי של ההתנגדות הערבית. חלקים מהם, לא למרבה ההפתעה, מטילים את האשם על עצמם. הפחד והבהלה אוחזים בהם. ברמלה ובלוד הם מסירים מזוזות מפתחי דירותיהם, הצבא אוסר על חיילים שאינם בחזית ללבוש מדים ולשאת נשק. על רכבים צבאיים נאסר לנסוע בואדי ערה ובכביש 443, והבדואים רוגמים רכבים ציונים בכבישי דרום פלסטין, ואף מנעו כניסת טייסים לבסיס נבטים".
"חמאס יצא למערכה במטרה לשחרור 'קודשי האסלאם' מידי הכובש היהודי. ובמקומות הקדושים הללו - ולא רק בעזה - חובה להנחיל לו מפלה, ולעצב תמונת ניצחון", קובע הראל.
"רק סילוקו המוחלט - ועמו כל גורם אסלאמי אחר החותר לריבונות - מהמקומות הקדושים, יחולל זאת. יחד עם זאת, על מדינת היהודים להדגיש שהיא תשמור על חופש הפולחן של היהודים, המוסלמים והנוצרים בהר, ובכל מקום בארץ ישראל. רק כך תשיב לעצמה את הריבונות בלב בירתה".
לדברי הראל, ישראל לא הגדירה יעדים אסטרטגיים למערכה. "החובה הראשונה של הדרג המדיני היא אפוא להסיר את כל המגבלות שהוחלו על היהודים בעיר בירתם. הווה אומר: להתיר את חופש הפולחן של יהודים בהר הבית, לחזק - אין מחסור במועמדים - את הנוכחות בשכונות שבין החומות ובמיוחד את אלה מחוצה להן, דוגמת גבעת המטוס, הר חומה ודומיהן.
כשיתברר לחמאס שירי הרקטות והתססת ערביי ישראל מרחיקים אותו מיעדו המרכזי - שליטת הארגון במקומות הקדושים - ילמד את לקחו. אם לא ננהג כך, הוא ימשיך להיאחז בלב בירתנו, וברחבי הארץ ימשכו מאורעות נוסח לוד ועכו. גם אם צה"ל ישים ידו על מוחמד דף ויחיא סנוואר, זו תהיה תודעת ניצחון כוזבת".