רב הישוב הר ברכה, הרב אליעזר מלמד, מתייחס בטורו בעיתון "בשבע" לפרעות בערים המעורבות.
תחילה מאשים הרב את ההנהגה הערבית, "מדינת ישראל השקיעה הון עתק בחברה הערבית, אולם לא הצליחה לקרב את הציבור הערבי לעמדה אזרחית הגונה ונאמנה, כפי שכל מיעוט לאומי או דתי בכל מדינות העולם נדרש לה. להפך, מכיוון שלא נוהלה מלחמת חורמה באויב הערבי ובעוינות האידיאולוגית, וההסתה נגד הריבונות הישראלית נמשכת באין מפריע, ההשקעה העצומה הזאת במקום להועיל לחברה הערבית תמרצה את העמדות הרעות, כפויות הטובה. בפועל היא מעצימה את העמדות שמחנכות את הנוער לתרבות של שנאה, אלימות ופשע. שכן במצב הנוכחי, פעמים רבות ככל שהאדם יהיה יותר אלים וחצוף הוא יקבל יותר, ולעומתו האדם ההגון נדחק לשוליים ויסבול מנחת זרועם של כל הבריונים האידיאולוגים והפושעים".
בהמשך כותב הרב "במקום שהציבור הערבי יאשים את מנהיגיו שחינכו את הנוער לאלימות, שנאה ופשיעה, יודה בפה מלא על כל הטוב שזכה לקבל כאזרחי המדינה היהודית ויצטרף לתמיכה וקידום מדינת ישראל על זהותה היהודית - רבים בציבור הערבי מגנים את מי שרוצה להתקרב למדינה היהודית ומקדמים את שונאיה.
הנה לדוגמה, חבר הכנסת מנסור עבאס עשה מעשה ראוי. הוא הלך לבית כנסת שנשרף על ידי פורעים ערבים ואמר שמעשיהם מנוגדים לערכי האסלאם וראוי שהציבור הערבי ישתתף בתיקון בית הכנסת. בתגובה אמרו חבריו למפלגה שהוא עבר את כל הגבולות ומעמדו כיושב ראש המפלגה התערער.
אגב, מעבר לוויכוח אם נכון להקים ממשלה שנתמכת על ידי מפלגה ערבית, חובה עלינו להעריך את ד"ר מנסור עבאס על הדרך החיובית שהוא סולל, ולנסות לסייע בידו תוך תקווה שלא ייפגע ולא יישבר וישמש דוגמה לרבים אחרים שילכו בעקבותיו".